לדלג לתוכן

בני אהובה/הלכות אישות/ט/ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הלכות אישות/ט/ב


קידש נשים רבות כאחת וכו'. עיין במ"מ ובלח"מ ועוד נראה לי דלפי מה שכתב רש"י במסכת קידושין דף נ"א ע"א דמשו"ה קני את וחמור לא קנה דהרי לא הקנה זה בלא זה ולפי זה נראה דהא דאמרינן בבבא בתרא דף קמ"ג ע"א דס"ל לרב נחמן דקנה מחצה הוי הטעם משום דאף דלשון קני את וחמור משמע שיהיו הקנינים תלוים זה בזה מ"מ כוונת הנותן היה ליתן לזה מחצה ולזה מחצה בלי תליית האחד באחר ולכך קנה מחצה וזהו דוקא בקנין ממון דאפילו ידים שאינן מוכיחות הויין ידים אבל בקידושין כיון דקי"ל ידים שאינן מוכיחות לא הוין ידים ולא אזלינן בתר הכוונה כי אם צריך לפרט בפה שמקדשה וא"כ לפי הלשון אין כאן קידושין כמ"ש רש"י דמשמע דלא יקנה זה בלא זה ולכך בקידושין דבעינן ידים מוכיחות קי"ל דלא קנה משא"כ בקנין אזלינן בתר כוונת הנותן ואתי שפיר. והא דפרכינן שם בבבא בתרא מהאי דקידושין דנכריות מקודשת לרב המנונא דאמר בקני את וחמור דלא אמר כלום אפשר דגם מזה הקושיא רצה להוכיח דידים שאינן מוכיחות הוין ידים בכל מקום או יש לומר דקושיא דשם הוא לרב נחמן דאמר דלא קנה אלא מחצה דהוי ידים שאינן מוכיחות ורצה להוכיח כרב ששת דאמר קנה כולו ולדידיה צ"ל דהוי כאומר קני את או החמור וא"כ הרי כאן ידים מוכיחות ורצה להוכיח כוותיה מהאי דקידושין דשם בעינן דוקא ידים מוכיחות וכן מפרש שם הרשב"ם דרצה להוכיח כרב ששת דקנה כולו אבל לדידן דקי"ל כרב נחמן הוי ידים שאינן מוכיחות ויש חילוק בין קניין לקידושין.