בני אהובה/הלכות אישות/ז/יז
הלכות אישות/ז/יז
האומר לאשה וכו'. עיין במ"מ שדחק למה לא פסקו הרי"ף והרמב"ם והרא"ש כרב אשי במסכת קידושין דף ח' ע"א דאמר מונה והולך שאני ונראה לומר דס"ל דלקמן דף מ"ז ע"א מוקמינן פלוגתא המקדש במלוה אי מקודשת או לא באומר התקדשי לי במנה ונמצא מנה חסר דינר מר סבר כסיפא לה מילתא למתבעי ומר סבר לא כסיפא לה ולפי זה קשה איך ס"ד דברייתא מיירי במנה סתם רק מונה והולך שאני א"כ מה אפילו בדינר האחרון חוזר דהיינו שאינו חסר אלא דינר מה אפילו אדרבה בחסר דינר יותר מסתבר דאינה מקודשת דכסיפא לה למתבע ובחסר יותר לא כסיפא לה וא"כ אין כאן אפילו ועל כרחך צ"ל דבמנה זו מיירי ובזה שפיר שייך לשון אפילו דהו"א סברית וקבלית דדרך המנה לחסור בו דינר כמ"ש הר"ן להדיא ורב אשי דתירץ כן אפשר דמוקי לקמן פלוגתייהו במקדש במלוה גופיה אי מקודשת בו כמ"ש הר"ן אבל לרב נחמן ורב הונא דמוקי פלוגתייהו בנמצא חסר דינר דכסיפא לה מילתא על כרחך דליתא לדברי רב אשי דמה אפילו יש כאן רק מוקי לי במנה זו דשייך לשון אפילו והא דפסקו במנה סתם אפילו חסר דינר מקודשת אע"ג דכסיפא לה למתבעי דהשתא ליכא למימר כהוכחת הרמב"ן דהלכתא כיש אומרים דמקודשת מדקתני בברייתא דכאן במנה זה ונמצא חסר דינר דאינה מקודשת ולא קתני במנה סתם דהא כתבתי שהמה סוברים כסברת הר"ן דבמנה זו יש רבותא טפי דסד"א דדרך המנה להיות לפעמים חסר ולפי"ז אין כאן הוכחה דהלכתא כיש אומרים כמ"ש הר"ן להדיא בזה י"ל דגירסתם היתה כגירסת הרא"ש דתנא קמא ס"ל דמקודשת והלכה כתנא קמא ואתי שפיר.