בנין ציון/קמט
ב"ה אלטאנא, יום ד' כ"א אייר תרט"ו לפ"ק. עוד להרב הנ"ל נ"י.
מכתב מעכ"ת מיום י"ג ניסן העבר קבלתי לנכון ולא מצאתי על ידו מקום לנטות מפסקי הראשון כי מה שחידש מעכ"ת נ"י בתשובתו שנית בענין זה יסוב על ב' דברים: – א' – שאחר שעתה נתברר לו כי ע"פ חקי המלכות לא יכול לגרש כלל א"כ לא יהי' תקנה עולמית להאיש לקיים פו"ר. – ב' – שאחרי שבמדינתו נהגו להקל באותם שנשאו נשים נכריות להתיר להם לקיימן לאחר גירותן אף שעברו בזדון לבם בתחלה כש"כ באילו שעשו ע"פ מורה שהורה להם כן. ואשיב על ראשון ראשון כי לענ"ד שאף אם ע"פ התחדשות הזה אזיל חדא מטעמים שכתבתי שאין בזה ביטול פו"ר אחר שיכול להמתין עד שיותן רשות לגרש מהשררה מכ"מ הלא לא על זה לבד סמכתי אלא על הטעם שיכול לילך למדינה אחרת וכי מפני שקשה בעיניו לעשות כן נתיר לו איסור דרבנן גמור ומלבד שאר הטעמים שהזכרתי בכתבי הראשון עוד נגד היתר דביטול פו"ר לענ"ד גם יש מקום עיון שאדרבא אפכא מסתברא אחר שכבר האשה הזאת היתה נשואה לשני אנשים כמה שנים ולא ילדה א"כ יש לחוש עכ"פ שלא תלד עוד ואף שע"פ הדין לא תחשב שלא תלד עוד עד ששהתה אצלו י' נשים מכ"מ יש לחשוב כריעותא שלא להקל באיסור דרבנן על מצות פו"ר שיתקויים על ידה ועוד גם אם עתה נתיר לו שתשהה אצלו משום פו"ר מה תהי' עלי' כששהתה עשר שנים ולא ילדה כיון דבזה מן הדין תחשב לחזקה שלא תלד אצלו עוד כמבואר באהע"ז (סי' א' וסי' קנ"ד) ומה שאין כופין עתה לגרשו הוא בלבד מפני שאין כופין עתה על פו"ר כמבואר שם (סי' א') אכן אז תהי' אסורה לו מצד נישואי' בלא חליצה כיון שעתה אזיל היתר דפו"ר אחר שנראה שלא תלד אצלו ולכן מצד פו"ר לענ"ד אין למצוא היתר.
ומה שרצה מעכ"ת נ"י להוכיח שיש להקל על מה שמקילין בנשואה לו בנכריותה שתשאר אצלו לאחר גירות לענ"ד אין למצוא גם מזה היתר. בראשון, לו יהי כן שדומה לזה נימא ערבך ערבא צריך וכי מפני שמקילין בזה בלא טעמא נקל גם בענין אחר אדרבא הבו דלא לוסיף עלי'. בשנית, אין זה דומה לשם דשם האיסור רק בשעת נישואין דמן הדין אין לישא אותה אבל אם נשא הרי כיון דפסקינן כמ"ד כלם גרים הם אמרינן ביבמות (דף כ"ד) דאם נשא אין מוציאין מידו ולכן המקילין לא מקילין רק באיסור הנעשה פעם א' אבל באשה הנשואה לשוק דמן הדין מוציאין מידו א"כ בכל יום שתשהה אצלו עוברין על איסור דרבנן כל ימי חייהם ומנ"ל להקל גם בזה ועוד דבלא"ה איסור דאינו רק לכתחלה לא חמור כ"כ כאיסור שאסרו חכמים גם בדיעבד שהרי מה שלא אסרו רק לכתחלה הוא מפני שאיסור קל הוא ועוד נלענ"ד שבנכרית שבא עלי' ודאי באיסור כגון שיש לה בנים ממנו ונתגיירה יש סברא להקל יותר מבנטען על הנכרית בספק ונתגיירה כיון ששם הטעם דלא תנשא לכתחלה משום לזות שפתים הרחק ממך שלא להחזיק הלעז והרי בזו הלעז כבר הוחזק וכיון שאפילו בא עלי' ודאי מכ"מ בעבר ונשא אין מוציאין מידו כמו שכ' הב"ש (סי' י"א) בשם הנימוקי יוסף יש ללמד זכות בזה על המקילין במדינתו דמר נ"י להתיר לו לישא אותה לכתחלה אף שדעתי לא נוחה בזה וכבר נשאלתי על זה ואסרתי ואע"פ שמכל מקום גם בזה יש איסור לקבלה לגיורת אחר שנראה לנו שלא נתגיירה רק משום נישואין מכ"מ גם בזה יש ללמד זכות על המקילין שסומכין עצמם על מה שכ' הב"י בי"ד (סי' רס"ט) הביא הש"ך שם דאם לפי ראות עיני ב"ד סופו שיהי' גר לשם שמים מקבלין אותו אף שעתה עושה משום דבר אחר והביאו ראי' מהלל שקבל הגר שבא להתגייר ע"מ שיעשה כהן הגדול ואע"פ שגם כזה לא נחה דעתי וכבר השבתי על ראית הב"י ואכ"מ מכ"מ יש מקום סמיכה להמקילין שהוא דבר התלוי בעיני הדיינים אבל באיסור יבמה שנשואה לשוק שנאסרה בדיעבד אין להביא ראי' משם להקל כנלענ"ד, הקטן יעקב.