בנין ציון/סג
ב"ה אלטאנא, יום ה' כ"א סיון תרי"ח לפ"ק. להראש ביהמ"ד הרב מ"ה אברהם אש נ"י בק"ק נייאיארק. אשר שאל מר נ"י כי נדחקו ראשי ביהמ"ד לקנות להם בית לביהמ"ד ולא יוכלו להשיג רק בית שנבנה בתחלה לבית דירה ואח"כ קנאו אותו כהני האומות שעובדים ע"ז בשיתוף והתפללו שם לאליל שלהם איזה שנים אבל לא הביאו שם שום תמונת ע"ז ועתה מכרוהו אם מותר לעשות בית זו לבית המדרש לתורה ולתפלה. תשובה הנה מצד איסור הנאה ודאי אין חשש בזה דאפילו היו עע"ז ממש ואפילו נדון הבית כתשמישי ע"ז הרי כיון שמכרוהו בטלוהו כמבואר י"ד (סי' קל"ט) וא"כ מותר בהנאה אכן אם מאוס לגבו' או לא תלוי בפלוגתא דלפי משכ' המג"א (סי' קנ"ד ס"ק י"ז) בשם הרא"מ בבית שעבדו שם ע"ז אין בו משום מיאוס להשתמש בו דבר שבקדושה אבל העיר שם בדגול מרבבה שמהתוספ' מגילה (דף ו') משמע שס"ל שאסור ע"ש ולכן הי' נראה קצת לאסור אם לא מצדדי היתר דלאו לע"ז ממש נשתמש הבית דב"נ לא מצווים על השיתוף וגם לא הכניסו בתוכו ע"ז ממש אכן בזה יש לפקפק דמה בכך שלא הכניסו ע"ז מכ"מ הרי התפללו בו לאליל להם והאומר לע"ז אלי אתה והמקבלו לאלוה אפי' שלא בפניו ג"כ מקרי עע"ז כדילפינן בסנהדרין (דף ס"ג) מויאמרו לו אלה אלדיך וגם מה שב"נ אינם מצוים על השיתוף לא מהני שהרי ישראל נצטו' ואכתי לגבי ישראל מקרי עע"ז ממש כנראה (שם) ולכן לכתחלה ודאי יש להחמיר אבל לעת הצורך כדי הרא"מ לסמוך עליו בנדון זה שלא נבנה הבית לכתחלה להיות בית ע"ז רק להיות בית דירה ולא נקרא שם עע"ז עליו י"ל דגם להתוספ' לא נקרא מאוס כנלענ"ד הקטן יעקב.