בנין ציון/לח
ב"ה אלטאנא, יום ו' י"ז מרחשון תרי"ד לפ"ק. להרב וכו' מ"ה מאיר ליב לעבוואהל נ"י מק"ק קראקא יע"א. על מה שכתבתי בספק אם יוצא בליל ראשון ש"ס בפת של טבל דלמ"ד דון מינה ואוקי באתרא יוצא כתב מעכ"ת נ"י וז"ל הנה בענין דון מינה ומינה ראיתי מבוכה גדולה וכבר עמדו על זה גדולים ה"ה הלח"מ פי"ו מה' מעה"ק הי"ד והתוי"ט פ"י דזבחים מ"ט ובפי"ג דמנחות מ"ה והתשב"צ ביבין שמועה בפ' איזהו מקומן דהא בכמה מקומות דפליגי תנאי בדון מינה ומינה פסק הרמב"ם אוקי באתרא ביבמות ע"ח ופ' הרמב"ם בפ' ט"ו מהל' א"ב אוקי באתרא וב"ק ד' כ"ה ופ' הרמב"ם ז"ל פכ"ג מה' כלים ה"א שבועת ד' ל"א ופ' הרמב"ם פ"ט מהל' שבועת הל"ב בכל אלו מקומות פסק הרמב"ם אוקי באתרא אמנם בפי"ז ופי"ז מהל' מעה"ק פסק כרבנן דרבי זבחים דף צ"א דדון מינה ומינה עכ"ל וגם העירו מנדה דף מ"ג ע"ב דאיתא שם אמר ר' חנילאי משום ראב"ש ש"ז נוגע בכעדשה וכן פ' הרמב"ם פ"ה מהאה"ט ואיתא שם בגמרא דזה הוא דוקא למ"ד דון מינה ומינה. גם בספר בה"ז מס' מנחות ק"ז העיר סתירה בדברי הרמב"ם ממנחות ס"ב דלפי פסק הרמב"ם שם משמע ג"כ דון מינה ומינה ולפענ"ד נעלם ממנו במחכ"ה דרבינא אמר שם דכ"ע אוקי באתרא וכו' יעי"ש והרמב"ם פסק כרבינא דהוא בתרא יעי"ש. ובספר מרכבת המשנה פט"ז מהל' מעה"ק הי"ד ר"ל דהרמב"ם ס"ל באמת דון מינה ומינה ומה שפסק בשבועות הפקדון כרבנן רוצה לישב לפי דרכו שם יעי"ש ונעלם ממנו במח"כ כל הני מקומות שהבאתי לעיל דהרמב"ם פסק אוקי באתרא, ולתרץ קושיות אלו שהקשו על הרמב"ם הנ"ל נלפענ"ד דהרמב"ם באמת ס"ל אוקי באתרא והא דפסק הרמב"ם שמן לא יפחות מלוג משום דאי אמרינן דבשמן בעי ג' לוגין א"כ למ"ל קרבן גבי מנחת נדבה לומר שמתנדבין שמן הא מצינו למילף מאזרח כי היכי דגמרינן יין וכמו שסבר רב פפא לומר אליבא דר' דמאזרח גמר א"ו מדכתבי רחמנא קרבן על שמן להורות דליגמר ממנחה לכל מילי מה מנחה בלוג אף שמן בלוג וא"ל הא בלא"ה איצטרך קרבן ללמד שמתנדבין עצים כדאיתא במנחות כ"א דע"כ עיקר קרא דקרבן איצטרך משום שמן דז"ל הגמרא שם קרבן מנחה מלמד שמתנדבין עצים ר' אומר וכו' ואמר רב לדברי ר' עצים צריכים קמיצה והקשה תוספ' בד"ה לדברי וא"ת מנלן דמקשינן למנחה דנקמצת האיכא מנחות דאינן נקמצות וי"ל דלגבי מנחה הנקמצת כתיב עכ"ל התוספ' והשתא לפ"ז לרבנן דסברי דעצים אינן טעונין קמיצה ליכא למימר דעיקר קרבן כתיב משום עצים דא"כ למה כתבה רחמנא גבי מנחת נדבה טפי ה"ל למיכתב גבי שאר מנחות דאינן נקמצות דלא למיטעי דגם עצים טעון קמיצה א"ו דעיקר קרא לשמן אתי ולהורות דהכי דון מינה ומינה ובזה י"ל דרבי ורבנן בזבחים (דף צ"א) אזלו לשיטתם במנחות (דף כ"א) אבל בעלמא גם רבנן מודים דאוקי באתרא, מכל הנ"ל יש לעשות סמוכין לדברי מעכ"ת נ"י אך עדיין נשאר לבאר מה דפסק הרמב"ם פ"ה מהל' אה"ט ש"ז נוגע בכעדשה דמוכח דס"ל דון מינה ומינה וגם יש לי עיון בדברי מעכ"ת נ"י מדברי תוספ' פסחים ל"ב ד"ה ומינה דכתבו דהכא אין לומר אוקי באתרא דכיון דאכילה דהקדש מאכילה דתרומה יליף והאיך יהי' בו מיתה אם לא בכשיעור אכילת תרומה דבשאר נהנה ליכא מיתה עכ"ל התוספ' יעי"ש וא"כ הכא ג"כ איך שייך לומר אוקי באתרא הא כיון דכל החיוב של לילה ראשונה אינו אלא ט"ו ט"ו מחג המצות. וא"כ איך יהי' חייב לאכול מה שאינו מצוה ואינו רשאי לאכול בחג הפסח עצמו איברא דבתוספ' מנחות (דף ס"ב) משמע דפליגי אמ"ש בפסחים אבל עכ"פ לפי דברי תוספ' פסחים (דף ל"ג) יש להעיר קצת עכ"ד מעכ"ת נ"י. ועל זה אשיב: מעכ"ת נ"י העיר בטוב טעם על כל המקומות שנזכרה פלוגתא זו דדון מינה ומינה או אוקי באתרה ומסיק ג"כ כמו שכתבתי דהלכה ד"מ ואוקי באתרה וכן מצאתי בספר כריתות שכתב דהלכה כמ"ד ד"מ ואוקי באתרה והנה לא מצאנו ברמב"ם סתירה לזה רק בב' מקומות במה שפסק כרבנן דרבי דשמן לא יפחות מלוג ובמה שפסק דש"ז נוגע בכעדשה והך דשמן לא יפחות מלוג רצה מר נ"י לבאר אבל עדיין נשאר לו הקושיא מהא דנוגע בכעדשה אכן לענ"ד הנכון ביישוב קושיות האלה על הרמב"ם ע"פ מה שכתב הברכת הזבח בשם חתנו ר"י כהן ז"ל דס"ל להרמב"ם דמה דאתיא בגז"ש אוקי באתרה אבל מה דאתיא בהיקש ס"ל דדון מינה ומינה ע"ש ואף שהוא לא ביאר מנ"ל להרמב"ם כן לענ"ד י"ל דהוקשו לו הסתירות דרבנן אדרבנן דקיי"ל אין הלכה כרבי מחביריו וקיי"ל דר"מ ורבנן הלכה כרבנן וכן ר"א ורבי יהושע הלכה כרבי יהושע ולכן ס"ל להלכה דבהיקש דון מינה ומינה וא"כ שפיר י"ל דרבנן דרבי דס"ל דלא יפחות מלוג ס"ל כחכמים דר"מ וכר' יהושע ובזה מתורץ ג"כ הקושיא מהא דנוגע בכעדשה (שלא הזכירה הברה"ז שם) אבל לפי הכלל הזה גם זה א"ש דכיון דמרבינן מאו דגבי שרץ נוגע בש"ז א"כ היקש הוא ובהיקש פסק הרמב"ם דהלכה דדון מינה ומינה אבל במה דאתיא בגז"ש פסק דאוקי באתרא ולכן מה שכתבתי שע"פ מה דפסקינן ד"מ ואוקי באתרא לענין סוכה עשה דוחה ל"ת א"ש שהרי התם גז"ש הוא דילפינן חמשה עשה מחג המצות. אבל לכאורה מצאתי סתירה לדברי מדברי הריטב"א בסוכה (דף כ"ז) דאמה דפליגי שם רבי אליעזר וחכמים דלר"א מי שלא אכל בסוכה ליל י"ט הראשון ישלים בליל י"ט האחרון ולרבנן אין לו תשלומין כתב הריטב"א וז"ל וכ"ת דמודה ר"א וכו' וא"כ מנ"ל שיש לו תשלומין ובמאי פליגי וי"ל דרבנן סברי דגמרינן מחג המצות לגמרי דסברי דון מינה ומינה דמה התם חייב ואין לו תשלומין אף כאן חייב ואין לו תשלומין ורבי אליעזר סבר דון מינה דחייב באכילה ואוקים באתרה דהתם דאתקש לפסח אין לו תשלומין כפסח אבל הכא דמיא לחגיגה שיש לה תשלומין כל הרגל ולילי י"ט האחרון עכ"ל והרי הרמב"ם פסק כחכמים דר"א דאין לו תשלומין וא"כ ע"כ בהך גז"ש עצמה דט"ו ט"ו מחג המצות פסק דון מינה ומינה ונסתרו דברי אבל באמת זה אינו דיש להוכיח דר"א וחכמים לאו בהכי פליגי דאיך אפשר דטעם דרבי אליעזר דס"ל דון מינה ואוקי באתרא שהרי ר"א ס"ל בחולין (דף ק"ך) דון מינה ומינה כדמוכח בסוגיא דשם ע"ש ובחידושי לסוכה בארתי במה פליגי ר"א וחכמים לענין תשלומין ועכ"פ אין ראי' מזה נגד מה שכתבתי דלדידן ד"מ ואוקי באתרא ודברי הריטב"א בסוכה צע"ג. ומה שהשיב מעכ"ת נ"י עוד על דברי מדברי התוספ' פסחים (דף ל"ג) ד"ה ומינה הנה מלבד מה שהעיר בעצמו שהתוספ' במנחות לא ס"ל כמש"כ בפסחים לענ"ד בלא"ה אין לו דמיון לשם שהרי ענין אוקי באתרא הוא שאנו רואין הדבר הנלמד בגז"ש כאלו נכתב אצל הלמד בפי' ולכן בפסחים כתבו התוספ' שפיר דאין לומר אוקי באתרא כיון דכל דין מיתה לא יהי' רק באוכל ולא בנהנה וא"כ אפילו הוי כתיב במעילה בפי' דאוכל במיתה ג"כ הוי דיינינן דאכזית דוקא חיוב מיתה דסתם אכילה בכזית אבל הכא לענין סוכה אם אמרינן אוקי באתרא אנו רואין כאלו כתיב בסוכה עצמו העשה דאכילה ואז ודאי דוחה ל"ת דעשה דלאחר הדבור הוא לכן שפיר אמרינן להלכה כיון דפסקינן בגז"ש כמ"ד אוקי באתרא דאם אכל טבל בסוכה יצא דעשה דוחה ל"ת כנלענ"ד הקטן יעקב.