בנין ציון/לו
ב"ה אלטאנא, יום ג' כ"ד אלול תרכ"ו לפ"ק. לחתני הרה"ג וכו' מ"ה יוסף איזאקזאהן נ"י אב"ד דק"ק ראטטערדאש יע"א. על מה שכתבת – לא ידעתי על מה נסמך המנהג לומר בראש השנה ויוה"כ וי"ט בשעת הוצאת הס"ת ג' פעמים י"ג מדות וג' פעמים ואני תפלתי הרי לפי פ' רש"י בהא דאמרינן האומר שמע שמע הרי זה מגונה דזה באמר מלה וכופלו אבל בשכופל הפסוק משתקין אותו ולפי' רב אלפס עכ"פ הרי זה מגונה ובשניהם דהיינו בי"ג מדות וגם באני תפלתי לא שייך הטעם שכתב רש"י בסוכה (דף ל"ח) שכופלין בהלל מאודך ולמטה כיון דכל ההלל כפול וגם לא טעם הרשב"ם בפסחים בזה משום דאמרו ישי ודוד ושמואל ואולי רק בשמע ומודים הוי מגונה או משתקינן מטעם דנראה כב' רשויות אבל הכפלת שאר פסוקים שרי עכ"ד. אשיב – הטור בא"ח (סי' ס"א) כתב האומר שמע שמע פי' שני פעמים משתקין אותו שנראה כשתי רשויות ואיתמר בירושלמי דווקא בצבור אבל ביחיד שרי ונראה שאין לחלק דבגמרא דידן אינו מחלק וכתב הב"י בשם הר"ר יונה דלפי פי' רש"י קשה מה שנהגו לכפול בסליחות פסוק של שמע ישראל אלא שאומרים שכיון שמנהג אבותיהם בידיהם מכמה שנים באמרו אותו כל הקהל מוכחא מילתא שאינם עושים מכוונת שתי רשויות ולא חיישינן להכי וכתב הב"י ומה שטען להתיר מטעם שאומרים אותו כל הקהל קשה בעיני דבירושלמי שכתב רבי' בסמוך משמע איפכא דקאמר דבצבור דוקא חששו לשתי רשויות וא"כ כל שאומרים אותו הקהל איכא למיחש טפי ושמא י"ל דהתם כשאומר אותו יחיד בצבור אבל כשהקהל כולו אומרים אותו ליכא למיחש למידי ולענין הלכה נקטינן כהנך רבוותא דאסרי עכ"ד וכן פסק גם בש"ע לאיסור וכתב עליו הב"ח דמשמעות הסוגיא פ' אין עומדין דוקא ביחיד האומר לפני רבים משתקין משום דמחזי כשתי רשויות אבל כשכל הצבור אומרים לתקוע בלב כל ישראל שימסור נפשו על קדושת שמו יתעלה טוב הדבר מאוד לכפול ג' פעמים דג' פעמים הוי חזקה ועל זה וכיוצא בזה לא אמרו חכמים שלא לומר שמע שמע ועל כן אין לשום חכם וגדול לבטל המנהג במקומות ומדינות שנהגו כן ודלא כמשכ' ב"י כאן ופסק כן בש"ע ללמד אותם שלא יאמרוהו עכ"ל וכתב עליו המג"א דאישתמיטתי' גמרא פ"ד דסוכה שהיו אומרים אנו לי' ולי' עינינו ופריך בגמרא והא אמרינן האומר שמע שמע משתקין אותו והתם כולם היו אומרים אותה אלא ע"כ אפילו כל הקהל אומרים אותה אסור עכ"ל גם האלי' רבה הקשה קושיא זו ונדחק ביישובה ולענ"ד דבריו תמוהים במה שכתב כולם היו אומרים אותה דהרי תנן סוכה (דף נ"א) עמדו שני כהנים בשער העליון שיורד מעזרת ישראל לעזרת נשים וכו' תקעו והריעו ותקעו וכו' היו תוקעין והולכין עד שמגיעין לשער היוצא ממזרח הגיעו לשער היוצא ממזרח הפכו פניהם ממזרח למערב ואמרו אבותינו שהיו במקום הזה אחוריהם אל ההיכל ופניהם קדמה ומשתחוים קדמה לשמש ואנו לי' עינינו ומשמע מזה דרק הכהנים שירדו מעזרת ישראל לעזרת נשים אמרו כן בפני כל ישראל שנאספו בעזרת נשים ואפילו נאמר דגם שאר כהנים ולוים ואנשי מעשה אמרו עכ"פ אין רמז שם שכל ישראל אנשים ונשים שנאספו בעזרת נשים לשמחת בית השואבה שכולם אמרו ולכן פריך שפיר הרי אמרינן האומר שמע שמע משתקין אותו כיון שלא היו רק יחידים שאמרו בפני כל הקהל כן איכא חשדא אבל מה ראי' מזה שגם אם יאמרו כל הקהל יחד איכא חשדא דשתי רשויות דמי יחשוד את מי ולכן לענ"ד סברת הב"ח נכונה ואם כי אין לפסוק נגד פסק הש"ע עם כל זה בדברים שנהגו כן אין לבטל המנהג ואולי מה שכופלים י"ג מידות ואני תפלתי נתייסד המנהג על פי רבינו יונה והב"ח שהחזיק בדעתו אמנם לענ"ד ליישב מנהג זה אין צורך לזה שאף שמה שרצית לחלק בין שמע שמע ומודים מודים ובין שלש עשרה מידות דדוקא בהנך משתקינן משום דנראה כב' רשויות אינו מבורר לי כ"כ דגם בי"ג מידות ובאני תפלתי יש לדאוג שיחשדו שנאמר כן לב' רשויות שהרי גם על אנו לי' ולי' עיננו פריך הגמרא משמע שמע ומודים מודים בלא"ה נראה לי לחלק דדוקא באומר שני דברים שווים דרך תחנה ובקשה או דרך שבח ותהלה שייך החשד דב' רשויות לא כן בקורא פסוקי תורה וכתובים וראי' לזה שהרי מצוה לחזור הפרשה שנים מקרא וע"פ האר"י יש לכפול כל פסוק ופסוק וקורין הפסוק שמע ישראל ב' פעמים זה אחר זה ואין קפידא וכיון דמה שמזכירין י"ג מידות אין זה דרך תחנה דא"כ יהי' אסור לאומרם ביו"ט אלא ע"כ לא אומרים רק כקורא פסוק בתורה וכן בואני תפלתי ע"כ אין בזה משום קורא שמע וכופלו. כנלענ"ד הקטן יעקב.