בנין ציון/כז
וכאשר הצעתי פסק זה לפני אדמ"ו הרב הגאון מ"ה אברהם בינג זצ"ל אב"ד דק"ק ווירצבורג יע"א השיב לי כזה. הנה שאלתך ע"ד מה שקורין בל"א שלאגבוים אי מהני במקום צה"פ לענין טלטול שבת התעוררת שני דברי' א' מצד המשקוף שהוא משופע כעין צריף ובזה הכרעת דמהני והבאת תחלה ראי' מפסוק מלכי' א' וי"ו וסתרת אותו דאין פי' ראשון דרש"י ברור כי יש שם פרושי' אחרי' ולכן אין לסמוך ע"ז הפי' לדינא עכת"ד אמנם אף להך פי' אין לך ראי' מכרחת כי י"ל ביש דלתות עדיף טפי ונקרא על ידיהם פתח אף במשקוף משופע וכיוצא בזה כתבו תוספ' ערובין ב' ע"ב ד"ה אלא מעתה דאף אי ילפי' מפתח היכל מ"מ פשוט הוא דדלתות (דלא עבדי לצניעות) מהני אפילו לגבו' מכ' כיון דננעלות ע"כ ופי' דבריהם לפי עומק הפשט כיון דכשננעלו ה"ל מחיצה גמורה ועשוין לפתוח ולנעול ה"ל פתח על ידיהם אף בשעה שפתוחין וא"כ ה"נ י"ל לענין דביר דשם לא עבידי לצניעות ובסמוך נדבר עוד מראיתך הנ"ל. שוב הכרעת מסוגי' דכיפה דברור דמהני ברחב ד' כשגבו' יו"ד ובזו יש לדבר כי לדעתי מסוגי' הנ"ל מוכח בהדיא אפכא דהא רב ששת הוכיח שם מהך ברייתא דא"צ ליגע וההוכח' הנ"ל היא מרבנן דכיון דסברו אין חוקקין א"כ המשקוף הנוגע ברגלי' הוא משופע ואינו משקוף רק השיווי שהוא בשמי הכיפה הוא הקורה הנחשב למשקוף וממילא מוכח שא"צ ליגע וכ"כ הריטב"א בהדי' וזה אינו שייך אלא בצורה ראשונה שבסוגי' דכיפה בעירובין שם דהכיפה היא שוה מבחוץ מצדדיו ומלמעלה א"כ ה"ל משקוף שוה למעלה אבל צורה ב' שבסוגי' הנ"ל אין כאן משקוף כלל וכן שלאגבוים אינו חייב במזוזה ואינו צה"פ ואפי' לר"מ דסבר חוקקין דא"א לחוק דאם נחוק נעשה אויר וממילא דאינו מתיר וכ"ז מבואר בריטב"א בסוגי' הנ"ל כשתעיין בו. ובאמת אגיד דדברי טור יו"ד סי' רפ"ז נשארו אצלי בצ"ע דהטור כשהביא דין דכיפה נקט בלשונו דהאסקופ' עליונה עשוי' כקשת והיא הצור' ב' הנ"ל ופסק דחייב' בגבו' יו"ד ולהנ"ל בעשוי' כקשת פטור ממזוזה לכ"ע והרא"ש בהל' מזוזה לא כ' רק כלשון רי"ף דכיפה חייבת בגבו' יו"ד ורי"ף בעירובין הביא הגמ' דהכא דמוכח מזה ג"כ דצורה ב' הנ"ל פטור. והנה לשון רמב"ם שהביא לשונו בש"ע שם מורה ג"כ כהטור שכ' מפני שאין לו משקוף באינו גבו' יו"ד פסול ומשמע מדיוקו דאם גבו' יו"ד חייב אף בעשוי' כקשת אבל הלא דבריו בעצמותן תמוהין וכמו שתמה הכ"מ והניח דבריו בצ"ע ואף שהבאר הגולה רוצה ליישב אין ישובו מספיק והט"ז ג"כ רוצה ליישב דבריו ואף שיש להטעים דבריו כמו שאכתוב בסמוך מ"מ לא העלה ארוכה לדברי רמב"ם דהנה מדברי רמב"ם יוצאים ב' דיוקים דאם הי' לו משקוף שוה וכמו צורה א' הנ"ל דהמשקוף שוה למעלה הי' חייב לרמב"ם אף זו שאינם גבוהי' יו"ד וז"א דהא הרמב"ם מצריך רגלים שוים גבוהי' יו"ד ותו אם היו הרגלי' גבוהי' יו"ד בשוה אף אם המשקוף עקום הי' חייב וזה הי' כדעת הטור הנ"ל אבל הלא הוא נגד פשטות הגמ' וכנ"ל ולב' קושיות הנ"ל לא הועיל תי' הט"ז מידי ואין דרך הטור לסמוך ארמב"ם ולהביא דבריו בסתם לפסק הלכה אם הוא נגד פשטות הגמ' ורי"ף ורא"ש וע' עוד בסמוך מזה. והנה יש עוד מבוכה ברמב"ם בענין הנ"ל דאף דפשטות הדין בכל מקום דפתח שאינה גבו' יו"ד כלל אינו פתח והוי כחור בעלמא ורמב"ם עצמו מלבד כאן שפסק שהרגלים צריכי' להיות גבוהי' יו"ד כ' עוד פי"ו ה' י"ט צה"פ צריכי' בו לחיים שיהיו גבוהין יו"ד ועם כל זה כ' פי"ז ה' י"ד דצה"פ מועיל בלמטה מיו"ד והוא תמי' גדולה והה"מ אף שנתעורר קצת אבל לא תמה עליו כדבעי למעבד ואני כתבתי בזה דבר החדשות בחדושי ואין רצוני להטריחך בזה והדברי' ארוכי' ותמו' שטור וש"ע כתבו דבריו סתם לפסק הלכה. עכ"פ זה הוא ודאי דרגלי' צריכין להיות גבוהין יו"ד (וק' כקו' א' הנ"ל) וכ"כ רמ"א בש"ע אדברי רמב"ם הנ"ל דאפי' בפתח שוה אם אינה גבו' יו"ד דפטור' וכ' דזה הוא כל שכן מדינא דרמב"ם הנ"ל ולפי פשטות לשונו הי' חייב בזה במזוזה וזה אינו מיושב בתי' ט"ז הנ"ל. וכיון דדברי רמב"ם סתומי' לא ה"ל לטור לפסוק כדיוק הב' הנ"ל היוצא מדבריו ובפרט לשטת ב"י שהטור לא ס"ל כרמב"ם לענין רגלים שוות רק כרש"י א"כ למה פסק בסתמ' דינו לענין קשת דחייב. והנה דברי רי"ף ברור מללו דמשקוף עגול לא מהני לענין צה"פ ורמב"ן במלחמות הסכים עמו ורא"ש הביא דברי רי"ף בסתמ' בהל' מזוזה וכן ריטב"א כ' כן בפירוש ודברי רמב"ם אינם מובנים ודברי טור קשים א"כ לא נוכל להקל בזה למעשה ומ"מ נר' דהך דינ' תלי באשלי רברבי דהנה ריטב"א כ' בסוגין וז"ל וי"מ (דלא) ממתניית' ולא מפי' אביי פשטי מידי בהא אלא מתניית' בעלמ' הוא דא"צ בצה"פ דדלמ' שאני הכא שאין אויר מפסיק וכו' ולא גרסו הא דא"ל אי תשכחנהו וכו' ולפ"ז הלכה כר"ש במקום ר"נ עכ"ל ושיטה הלז היא שיטת בעל המאור ולא נזכר שם הך תי' שכ' ריטב"א לדחות הראי' דאין צריך ליגע מבריי' ובאמת תי' ריטב"א אף דמצאנו כיוצא בו ב"ב דף קס"ב ע"ב גבי מלאהו בקרובי' ע"ש מ"מ ה"ל לבעה"מ להזכיר תי' הנ"ל והוא לא כ' שום טעם למה לא מוכח מבריי' כר"נ ופסק כר"ש דצריך ליגע אבל לא הבנתי למה ריטב"א מכניס עצמו לדוחק הלז ולהמציא ס' חדשה דנר' בפשיטות דבעה"מ ס' משקוף עגול מהני וחייבת במזוזה וא"כ אין שום ראי' דהא משקוף העגול הוא נוגע וזה פשוט מאוד. וא"כ תלי הך דינ' דקשת בזה לבעה"מ דפסק כר"ש כשר לצה"פ ולרי"ף וסיעתו דפסקו כר"נ פסול וכנ"ל ולפ"ז הטור ואנן דפסקי' כר"נ דא"צ ליגע מוכח כרי"ף דפסול. ולפ"ז י"ל קצת דעת הטור דגבי מזוזה חשש לחומר' לדעת רז"ה ופסק חייב אבל גבי מבוי מורה כעיקר הסכמתו דא"צ ליגע וממילא משקוף עגול פסול. ולפ"ז י"ל אף לשיטתך דהנך ב' פרושים דרש"י במלכי' תלי' בהנך ב' שיטות פי' א' דרש"י במלכי' הוא כדעת רז"ה הנ"ל ושארי פירושי' כדעת רי"ף. והנה רמב"ן ושאר פוסקי' הרבה ופסק דידן הכל כרי"ף כמו דפשוט בכל מקומות דצה"פ אינו נוגע וע"כ דפסקי' כר"נ וא"כ צ"ל דגרסי' אי תשכחנהו וכוי דמוכח מבריי' כר"נ וממילא צ"ל לפסק דידן דמשקוף עגול אינו משקוף. וא"כ אי נסמך להקל בדרבנן ולהכשיר גם משקוף עגול כדעת רז"ה ה"ל תרי קולי דסתרי אהדדי ויותר מזה אם יארע משקוף עגול וגם אינו נוגע במזוזות היינו צריכין להכשיר אם נפסוק בשניהם לקולא וזה פסול לכל הדעות הנ"ל. ומ"מ אחר כל הנ"ל אם המשקוף משופע באופן שצד אחד גבו' יותר מחברו מוכח מדברי מג"א סימן שס"ב ס"ק י"ח בשם הרא"ם דמהני והחילוק שביניהם נר' דעיקר פסול משקוף עקום לפוסקים הנ"ל הוא מטעם דצריך להיות ניכר היכן המשקוף מתחיל אכן בכיפה אין ניכר לא סיום רגלים ולא התחלת המשקוף אבל בצורה הנ"ל ניכר היטיב וכשר. ולפ"ז אם המשקוף הוא כמו ח' שיש לו חטוטרות ג"כ נר' דכשר לכ"ע וראי' לזה נראה דהא קורה שיש עקמימות באמצעיתו מוכח מדברי רז"ה בעירובין י"ד ע"א דכשר אם הוא כולו בתוך כ' ובתוך המבוי ומשמע דכשר לכ"ע אף למ"ד קורה משום פתח. וא"כ ראייתך מרש"י במלכים בלא"ה אינו די"ל דהי' עשוי כנ"ל בדביר. ועוד מאן ימר דבדביר לא הי' משקוף שוה רק הי' עשוי משתי חתיכות מחוברי' יחד. אבל אם המשקוף בעגול אף אם הרגלי' שוים מ"מ כיון דאין זוית בין סוף רגלי' לתחלת המשקוף בזה פליגי הפוסקי' הנ"ל. וזה הוא לשון הרמב"ם הנ"ל מפני שאין לו משקוף ר"ל דאין ניכר היכן המשקוף מתחיל וכעין פי' הט"ז הנ"ל דאף אם המשקוף כשר באופן זה וכדעת רז"ה הנ"ל כיון דרגלי' עכ"פ נכרין לעצמן מ"מ כיון דאין גבו' יו"ד בסוף הרגלי' וצריכין לצרף מקצת העגול לרגלי' כדי שיהיו גבוהין יו"ד א"כ אין ניכר לא הרגלי' ולא המשקוף ולכן פסול. רק דמ"מ ק' עוד דהא רמב"ם פסק כר"נ א"צ ליגע וא"כ להנ"ל צריכין לומר אף ברגלי' שוות גבוהי' יו"ד מ"מ פסול אם המשקוף עגול וצ"ל דרמב"ם כגי' רז"ה ס"ל ולכן מכשיר עשוי' כקשת ומ"מ בזה סובר דלא כרז"ה דהוא פסק כר"ש ורמב"ם פסק כר"נ אף דאין לו ראי' מבריי'. ולפ"ז שלאגבוים דג"כ אין לו זוית הוא כמו משקוף עקום ואפשר אפילו דגרע טפי ולא מהני אפילו לדעת רז"ה הנ"ל כיון דעומד קרוב לזקוף ומלבד זה לא העירות דכפי הנשמע שלאגבוים הוא צה"פ שעשא' מן הצד דצד השלשלת אינו מושכב על העמוד רק נקרס בצד העמוד וא"כ בוודאי לא מהני לכ"ע. שוב הארכת אם לפסוק כרש"י שאין צריך רגלים שוים או לא ולא אדקדק על כל דבור ודבור שבדבריך אחר שאתה בעצמך יישבת כל קושייתך אחר שראית דברי ריטב"א בסוגין ותירוצי' שלך נכונים והיינו אם הגרס' בגמר' ואין בה רחב ד' אז נאמר כן לרבות' דר"מ דאף דר"מ מחלק לענין חוקקין בין רחב ד' ברגלי' או לא מ"מ למעלה מג' א"צ רחב ד'. ולרש"י שם רגלי' שבכל הסוגי' אין הכוונה אלא שרחב ד' ועי"ז ניכר שהם רגלי' עומדי' ולכן אם רחב זו בגובה יו"ד ה"ל רגלי' גבוהי' יו"ד ואין סתיר' בדברי רש"י אמנם לרמב"ם וסיעתו צ"ל דאין בה רחב ד' רק לרבות' לר"מ ופליגי רבנן בין אין רחב בין רחב והך ושוין איירי ברחב ד' ואין מזה ראי' לרמב"ם ולרז"ה צ"ל דלא גרס בגמ' ויש בה לחוק לארבעה רק סתם ויש בה לחוק והיינו לחוק שיהא רגלים שוין. ולדינא הנה ברור דרמב"ם מצריך רגלי' שוים וכן רשב"א וריטב"א ומ"ש ב"י סי' רפ"ז דדברי טור כרש"י אינו ברור דהא תחלת דברי טור כלשון רמב"ם דצריך רגלי' וא"כ הרי הקיל הטור אפילו לענין מזוזה דאורייתא ואף דהזכיר הטור בסוף דבריו אינו רחב ד' אין זה כדאי עכ"פ הש"ע פסק דצריך רגלי' שוים (רק בזה אין דעתו כרמב"ם ומצריך רחב ד' כמ"ש הש"ך ובאמת נר' דדעת רמב"ם יחיד בזה ופשטות הסוגי' דערובין ה' ע"א ואי בד' היכי משכחת לה הוא דכל פתח צריך רחב ד' וכ"כ הה"מ פי"ז משבת ה' ח' ראי' הנ"ל) והב"י בש"ע שלו הסכי' להרמב"ם והרמ"א לא חלק עליו א"כ א"א להכשיר בשום ענין אם אין עמודים שוין גבוהי' יו"ד: כן השיב לי אדמ"ו הגאון הרב מ"ה אברהם בינג זצ"ל. ועל זה השבתי – מה שכתב אדמ"ו נ"י לסתור הראי' ממלכים ע"פ מה שכתבו התוספ' עירובין (דף ב') דביש דלתות מהני אפילו לגבוה מכ' וה"נ י"ל לענין דביר דשם הדלתות ג"כ לא עבידי לצניעות – לא הבנתי דלפ"ז לא מייתי הגמרא ראי' מכיפה דאין צריכין ליגע די"ל ג"כ דמה דהוי בכיפה צורת הפתח אף דאינו נוגע משום דהתם הוי דלתות דהא לענין מזוזה בעינן דלתות לשיטת הרמב"ם כמו שכתב ה' מזוזה (פרק ו') משא"כ בצורת הפתח לענין עירובין אבל לפענ"ד התוספ' לא כתבו כן דמהני לענין גבוה מכ' כמו שהזכיר אדמ"ו דמזה לא איירינן התם רק לענין רחב יותר מעשר ובזה שייך שפיר דהדלתות כיון דננעלו יש להם דין מחיצות למעט הרוחב יותר מיו"ד דדלתות הם משום מחיצה כדאמרינן לענין שערי ירושלים בערובין דף כ"ב ודף ק"א, אבל לא שנעילת הדלתות יתקן צה"פ מה שבלא"ה אינו צה"פ – ועוד גם לו יהיה כדברי אדמ"ו מכ"מ לא זכיתי להבין מה שכתב דה"נ לענין דביר דשם הדלתות נמי לא עבידי לצניעות הא דלתי הדביר לא ננעלו מעולם כי אריכות הבדים מנעו אותם מלהסגר וכמו שכתבו רד"ק ורלב"ג במלכים ח' וכן כתבו רש"י ורד"ק בדברי הימים יע"ש. מה שכתב אדמ"ו נ"י דכיפה לא הוי צה"פ אלא ביש עלי' קירוי וכמו שכתב הריטב"א – הנה אמת שדברי הריטבא נעלמו ממני בעת כתבתי דברי הראשונים ולא עלתה על דעתי כלל שיטה אחרת כי נטיתי אחר שיטת הרמב"ם והטור והב"י שכתבו בפי' שהכיפה העשוי' כמין קשת מהני לצה"פ אך לא ידעתי למה לא הזכיר אדמ"ו איך דעתו בשיטת רש"י כי לפי מה שחשבתי שיטת רש"י ז"ל ג"כ כשיטת הרמב"ם דהנה בענין פתחא שימאי שהוזכר במנחות דף ל"ג ובעירובין דף י"א ע"א פי' רש"י וגם הרמב"ם דהפסול הוא אי לית לי' משקוף כלל וכן כתב הב"י ריש סי' רפ"ז אך הריטב"א בחידושיו לעירובין חולק על פי' רש"י ומפרש כפי' התוספ' דאבן יוצא ואבן נכנס ג"כ לא מקרי משקוף – והשתא לפי שיטת רש"י והרמב"ם דאבן יוצא ונכנס כשר למשקוף ולא פסול רק כשפתוח מלמעלה לגמרי, א"כ איך תסיק אדעתין דמשקוף עגולה יגרע מאבן יוצא ונכנס ולכן נראה דרש"י וגם הרמב"ם סוברים דמשקוף עגולה באמת מהני. (ורק הריטב"א אזיל לשיטתו דסבר דצריך משקוף דוקא וגם אבן יוצא ונכנס לא מהני) אך דלא נקרא משקוף רק מה שמונח על רוחב הפתח ובין שיהי' עגול בין שיהי' שוה אבל במקום שמתחיל להתעגל שם אכתי אינו משקוף כיון שאינו מונח על הרוחב ומזוזות נמי אינן לשיטת רש"י כיון שרגלים הם רחבים ד' א"כ במקום שמתחיל להתעגל הוא מצר ואינו רחב ד' וכמו שכתב ד"ה וחכמים א"כ נחשב התחלת העגול כמו אויר ומזה הוכיח הגמרא דאין צריך ליגע, וזה מה שכתב רש"י וגם הרי"ף התקרה שבשמי הכיפה היינו אותו חלק העליון של הכיפה דאי כוונו לתקרה שעל הכיפה לא הי' להם לקרוא זה תקרה העליונה או קירוי שבשמי הכיפה דמלשון זה משמע שהוא חלק מעגול הכיפה – וכן הוא ג"כ לשיטת רמב"ם רק דהוא נבדל בזה מרש"י דלדידי' העגול לא נקרא מזוזות כלל אפילו ברחב ד' וכמו שכתב ב"י סוף סי' רפ"ז – ועוד יש סמך קצת לשיטה זו ממה דאמרינן בעירובין דף י"ד ע"א היו א' למעלה וא' למטה ריב"י אומר רואין כו' וכוותי' פסקינן, וא"כ ה"נ י"ל דרואין כל חלק מהעגול כאילו הוא למטה שוה לגובה המזוזות ואז נעשה משקוף שוה אך דמכ"מ מוכח דאין צריך ליגע דהא אויר העגול מפסיק בין מה שנעשה תקרה להמזוזות, וזה הטעם דמ"ד דאין צריך ליגע, משום דרואין המשקוף כאילו הוא למטה והמזוזות כאילו הם למעלה, והא דמייתי מברייתא דכיפה ולא מברייתא דקורה י"ל דניחא לי' להביא ראי דגם בצה"פ אמרינן רואין דמקורה אין ראי' כ"כ דהא איכא מ"ד דקורה הוא משום מחיצה, ואז פשיטא דרואין כאילו כל הקורה מגיע למטה דאמרינן גוד אחית או חבוט רמי כן הבנתי פי' רש"י ושיטת הראשונים אך אם גם יהי' פשט הזה בשיטת רש"י ורי"ף בגדר הספק וגם אם נאמר שהרמב"ם חולק על הרי"ף מה שאין דרכו בשאר מקומות אכתי לא ידעתי למה נניח הרמב"ם והטור והב"י ומה שפסק גם בש"ע וכפי מה שכתב אדמ"ו גם הרז"ה ס"ל כשיטה זו ונפסוק להחמיר כשיטה האחרת שאין לנו ברור שסובר כן רק הריטב"א לבד. מה שהקשה אדמ"ו בדיוק לשון הרמב"ם נלענ"ד לומר דכיון דאותו חלק מהפתח הנזקף לאורכו הם המזוזות והשוכב לרחבו הוא המשקוף והשתא העגול שהולך מארכר לרחבו פעם נחשוב למזוזה ופעם נחשב למשקוף והיינו אם יש כאן צורת הפתח במזוזות דהיינו שהם גבוהים יו"ד אזי העגול נחשב למשקוף דאמרינן רואין וכנ"ל אבל אם אין גבוהין הרגלים יו"ד אזי ע"כ לא שייך לומר דהעגול הוא המשקוף דמשקוף בלא מזוזות מי איכא וע"כ נחשב העגול לרגלים וא"כ אין כאן משקוף (והוא כעין תי' הט"ז ואין זה סותר למה שכתבנו לעיל בשם הב"י דלהרמב"ם העגול לא נחשב לרגלים דהאמת כן להרמב"ם) והשתא לא קשה הקושיא א' שהקשה אדמ"ו עליי דשפיר נדייק דאם יהי' כאן עוד משקוף שוה על העגול כשר לצה"פ גם באין ברגלים עשרה דאז נחשוב העגול לרגלים להשלים מנין יו"ד וגם מהדיוק הב' לא קשה ע"פ מה דכתבנו לעיל. עוד כתב אדמ"ו דאין ראי' מפתח הדביר דדלמא הי' צורתה כקורה שיש לו עקמימות באמצעיתה או שהי' משקוף שוה רק עשוי מב' חתיכות מחוברים יחד ולא זכיתי להבין דלפי' הראשון הי' לו ז' זויות ולפי הב' לא הי' לו רק ד' ובשניהם לא שייך לומר חמישית ובלא"ה לשון עשוי כשתים לא משמע כאחד מהנך פירושים ולכן לא נראה לומר גם כן, מה שלא הזכיר אדמ"ו, דהי' קירוי עליו מלמעלה וע"י זה נקרא פתח הדביר פתח דא"כ עיקר צורת הפתח הי' רביעית ולא חמישית. אך בלא כל הנ"ל ראיתי צד הכשר לשלאגבוים דלפי מה שחשבתי בתחילה השלאגבוים יש לו צורת צריף אך עתה ראיתי עכ"פ ברוב השלאגביימע דהקורה הנזקף מגיע עד על העמוד אשר השלשלת בו והשלשלת שוה לצד העמוד אשר נקשרת בו וא"כ יש לו ממש הצורה שהזכיר המג"א בשם הרא"מ ס"ס שס"ב דאפילו קנה א' גבו' מאחר כשר ולפ"ז אפילו נקשרת השלשלת בצד העמוד (אף דבאותן שראיתי היא קשורה באמצע) זה לא מעלה ולא מוריד דלא צריך השלשלת כלל לצורת הפתח כיון דסוף הקורה מגיע עד על פני העמוד האחר בגובה והרי פסקינן דאין צריכין ליגע גם בלא"ה לא הבנתי למה לא חילק אדמ"ו בין עגול ככיפה לכמין צריף דגם אם בעיגול אינו ניכר מקום שהתחיל להתעגל מ"מ בכמין צריף ניכר היטב מקום שמתחיל להשתפע ונעשה שם זוית ממש וכן הוא בשלאגבוים ומכל זה נלענ"ד דכשר לצה"פ אכן בתנאי או שהשלשלת קשורה באמצע ולא מן הצד או שהקורה כשהוא נזקף מגיע ע"פ העמוד האחר שכנגדו וגם בתנאי שיהיו העמודים העומדים זקופים גבוהים י' טפחים. כנלענ"ד הקטן יעקב.