בנין ציון/ו
אלטאנא, תמוז תקצ"ז. להרה"ג וכו' מ"ה דוד מעלדאלא נ"י חכם דק"ק ספרדים בק"ק לאנדאן יע"א. שאלה – כהן אחד כמה שנים ייחד לו בביתו נכרית והיא יושבת עמו והוא עמה ביחוד כאיש ואשתו לכל דבר גם הוליד ממנה בנים חללים ובשאט נפש רצה לשמש בכהונה לכל דבר שבקדושה ובפרט בנשיאות כפים ולקרוא ראשון בתורה אם צריך למחות בידו? תשובה – לכאורה נדון זה מבואר בא"ח סימן קכ"ח כהן הנושא נשים בעבירה פסול מנשיאת כפים עד שידור הנאה וכיון שזה עומד במרדו אינו ראוי לנשיאות כפים אכן אכתי יש מקום עיון בזה ובתחלה נעורר על כהן שייחד לו בביתו גרושה וזונה לפלגש בלא כתובה וקדושין אם גם זה פסול לעבודה עד שידור הנאה ולכאורה תלי זה בפלוגתא שבין הרמב"ם והראב"ד בהל' א"ב (פ' י"ז הל' ב') דלדעת הרמב"ם דליכא משום פסולי כהונה רק בבעל אחר קדושין לא מקרי זה נושא נשים בעבירה כיון דליכא משום זונה וחללה דפנוי' לא מקרי זונה כמבואר ברמב"ם וש"ע אבל להראב"ד שם שלוקה ג"כ בלא קדושין שפיר הוי איסור כהונה והשתא בנכרית שאין קדושין תופסין בה לא משכחת בה איסור זונה כלל וכזה הי' נראה ג"כ מדברי הרב המגיד בה' א"ב (ר"פ י"ח) שכתב שם וז"ל מה שכתב רבינו כל שאינה בת ישראל היא קרוי' זונה ור"ל אע"פ שנתגיירה יתבאר לפנינו בזה הפרק עכ"ל והשתא יקשה לכאורה ל"ל לפרש דברי הרמב"ם דאיירי אע"פ שנתגיירה ולמה לא פירש בקיצור דאיירי בהיותה נכרית אע"כ דס"ל משום דאז להרמב"ם לשיטתו כיון שאין לו בה קדושין לא הוי זונה שוב ראיתי שזה אינו דבפי' כתב הרמב"ם בהל' א"ב (פ' י"ב הל' ג') דכהן הבא על העכום לוקה מן התורה משום זונה ובבעילה בלבד לוקה שהרי אינה בת קדושין עכ"ל וצ"ל מש"כ ה"ה וי"ל אע"פ שנתגיירה כוונתו שנתגיירה ג"כ בכלל זונה אבל לעולם עיקר דברי הרמב"ם משכ' כל שאינה בת ישראל היינו בעודה בגיותה וכמדומה שזה נעלם במכ"ה מהרב בעל חלקת מחוקק באע"ז (סי' ו' ס"ק ט') שכתב שם כל שאינה בת ישראל היינו סיפא דכתב וכן הגיורת והמשוחררת ולא ידעתי לאיזה טעם כפל דבריו וכן הוא בהרמב"ם עכ"ל ולפ"ז א"ש דמתחלה איירי הרמב"ם והש"ע מנכרית ולבסוף מגיורת וכיון דכן כהן זה ודאי מקרי בא על הזונה לכ"ע ובלא"ה נראה מדברי הש"ע (סי' ז' ס' י"ב) שדעתו כדעת הראב"ד דבביאה בלא קדושין ג"כ לוקה ע"ש אכן מכ"מ נלענ"ד בנדון שנסתפקתי דהיינו בייחד לו איסורי כהונה לפילגשים דבזה לא נפסל לעבודה כיון דבמתניתן לא קתני רק הנושא נשים בעבירה פסול ולא קתני הבא על נשים בעבירה משמע דוקא בנושא שיש לו אישות בהן דאע"ג דלפי המבואר בא"ח (סי' קכ"ח ס' ל"ט) אפילו גרשה או מתה מכ"מ פסול עד שידור הנאה מנשים פסולות י"ל כיון שפקר כ"כ לישא אותה לאשה ממש בזה פסול עד שידור אבל בא עלי' בלא נשואין הוי כשאר עובר עבירה שאינו נפסל על ידן לעבודה כמבואר שם ובלא"ה נלענ"ד כיון שהך הנושא נשים בעבירה פסול אינו מן התורה רק קנס ותקנת חכמים וא"כ הבו דלא לוסיף עלה ולבטל מצו' וכיון דכן הך כהן שייחד לו נכרית כיון שאין לו בה קדושין אפשר שאינו בכלל התקנה דהנושא נשים בעבירה פסול לדוכן גם לא ראיתי להרמב"ם שהביא בהל' נשיאות כפים דין דהנושא נשים בעבירה והמטמא למתים פסול לדוכן רק בהל' ביאת מקדש הביא כן לענין עבודה ואין לומר דהשמיט כן מפני שבגמרא לא הוזכר רק לענין עבודה ואין דרכו להביא רק מה שהוזכר בגמרא שהרי הך דעבר ע"ז פסול לדוכן הביא בהל' נשיאות כפים אף שגם זה לא הוזכר רק לענין עבודה בגמרא (סוף מנחות) ומזה הי' נלענ"ד דדעתו כיון דהנך לבד תקנות חכמים הן לא תקנו כן רק לענין עבודה דליכא בטול ע' אם לא יעבוד אבל כהן שאינו עולה לדוכן שעובד בעשה לא רצו חכמים לתקן שיעבור על ע' אפילו בשוא"ת שוב ראיתי שכבר הרגיש בזה הרב ב"י בא"ח (סי' קכ"ח) מה שהפוסקים לא הביאו דינים הללו לענין נשיאות כפים רק כתב כיון שהפוסקים לא התירו בפי' נקט כדברי מר שמואל ורשב"א שאסרו בפי' אבל בנדון זה שלא נשא זונה אפשר שזה יהא ג"כ סניף להתיר לו נשיאות כפים במה שנוגע לנושא נשים בעבירה כנלענ"ד להלכה ולא למעשה עד יסכימו בעלי הוראה עם זה: הקטן יעקב.