בן משק/תקון ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



תקון ג תקון השרטוט[עריכה]

יש בכללו שבעה חלוקי דינים

דין א[עריכה]

ס״ת צריכה שרטוט (י״ד סימן רע״א ס״ה טור מרא פ״ק דמגילה)

דין ב[עריכה]

אין משרטטין ס״ת בעופרת וכיוצא בו שצובע (י״ד סי׳ רע״א ס״ה טור בשם ר״י)

דין ג[עריכה]

מניין השיטין נהגו לעשות מ״ב וסי׳ ה׳ בם סיני בקודש או מ״ח כנגד המסעות שנאמר ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם או ששים כנגד רבבות ישראל שנאמר כתוב לך את הדברים האלה (נראה דר״ל כתוב לך במניין ישראל שהם ס׳ רבוא שנתתי להם את והיא התורה וכן מסיים שם קרא ס״פ תשא כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל) או ע״ב כנגד הזקנים שנאמר אספה לי שבעים איש וישארו שני אנשים במחנה עד והמה בכתובים או צ״ח כנגד צ״ח קללות שבמשנה תורה שנאמר אם לא תשמור לעשות את כל דברי התור׳ הזאת הכתובים בספר הזה (טור סי׳ רה״ע בשם ר״י ברבלוני והגהות מיי׳)

דין ד[עריכה]

יניח שיעור הגליון למטה ארבע אצבעות באגודל ולמעלה כדי ג׳ אצבעות ובין כל דף ודף ריוח שני אצבעות (סימן רע״ג ס״א טור גמ׳ פרק הקומץ רבה)

דין ה[עריכה]

יניח בתחילת היריעה ובסופה כדי רוחב אצבע וכדי תפירה נמצא כשתופר היריעות יחד יהיה בין כל דף ודף בכל הס״ת רוחב שני אצבעות (שם טור רמ״בם)

דין ו[עריכה]

יניח בין כל שיטה ושיט׳ ריוח כמלא רוחב שיטה כפי הכתב שיכתוב: טי״ד רע״ג סעי׳ א׳ גמ׳ פ׳ הקומץ רבה

ז[עריכה]

יניח בתחילת ס״ת ובסופה גויל חלק כדי לגול על העמוד ועוד ב׳ אצבעות (שם טור גמ׳ פ״ק דבתרא)