בן משק/הקדמה
הקדמה[עריכה]
אמר המחבר, לעשות רצון קונו מתגבר, ולזכות את הרבים מתכוון לדבר, יען בלתי אפשר היה להביא חבורי הגדול הנקרא ״בן ״משק אל הדפוס מחמת כמה הרפתקאות וחסרון בי ובלבול המדינו׳ שנתבלבלו ונהרסו מאין יושב יען היה גזירה מאת ה׳ ושארית ישראל הולכים ודלים ולצפות לישועה עד כי ישוב יחרמנו, לחרבות זרע ישראל להיות איתן מושבינו, יאריך הזמן ועידן בעידנינו, ונפשי נכספה וגם כלתה רוחי לחצורת ה׳ לעלות לירושלים תוב״ב במהרה בימינו, בלתי שום הגרמת שהיה בעולם על כן אמרתי אל לכי לשיר שיור אחד בארץ ונקרא תקון סופרים מתוקן ומסודר יפה בעשרה תקונים והוא תועלת גדול לכל סופר לדעת כל הנמצא כתוב בתוך עשרה תקונים הללו וזה לכם האות כי ראיתי תקון אחד נדפס והוא מעט חכמות ונקרא מנחת כהן מצאתי כתיב בו בפ׳ ואתחנן ז״ל כי אם כה תעשו להם מזבחותיהם לחיד מלא ושאר אורייתא מזבחתיהם כתי׳ עכ״ל לא ידע מאי קאמר דבכל אורייתא לא מצינו כתוב תיבת מזבחותיהם כי אם הא דפ׳ ואתחנן בלבד אבל טעות זה אפשר לתקן ולהגיה ושאר קרייה מזבחתיהם כתיב תיבת מזבחותיהם דנביאים מכונים על דשם קרייה בלשון המסרה אבל מ״מ טעה בזה מ״ש דפ׳ ואתחנן צ״ל מזבחותיהם מלא וי״ו טעות הוא בידו כי חסר וי״ו הוא כי כן מוכח מתוך המסרה דפ׳ ואתחנן ז״ל מזבחותיהם ג׳ ב׳ מלאים וא׳ חסר וסימן לא תכרתו ברית ליושבי כי אם כה תעשו להם, וידעתם כי אני ה׳, בהיות קדמא חסר ואי׳ מזבחותיהם עכ״ל פי׳ לא תכרתו ברית ליושבי פסוק הוא בשופטים סימן ב׳ פסוק ב׳ וכן כתיב התם ואתם לא תכרתו ברית לושבי הארץ הזאת משבחותיהם תתצון וגו׳ כי אם כה תעשו להם היינו קרא דפ׳ ואתחנן וכתיב התם מזבחתיהם תתצו, וידעתם כי אני ה׳ בהיות פסוק הוא ביחזקאל סימן ו׳ פסוק י״ג וכן כתיב התם וידעתם כי אני ה׳ בהיות חלליהם בתוך גלוליהם סביבות מזבחותיהם וגו׳ קדמא חסכ פי׳ מזבחתיהם דואתחנן הוא קדמא לנביאים וא׳ מזבחותיהם טעות סופר הוא שהרי ג׳ מזבחותיהם כתיב וצריך להגיה וב׳ מזבחותיהם ו״ל והנה זה בעל מנחת כהן בהין הא דכתיב במסרה קדמא מלא היינו קרא ראשון שהביא בעל המסרה והיינו קרא דשופטים ונמצא לפי הבנתו יהיו ב׳ מזבחותיהם הנשארים מלאים וא׳ מהם הוא דואתחנן אבל אינו כן אלא כמו שכתבתי דקדמא חסר שכתוב במסרה היינו קרא דתורה שהוא קדמא לנביאים וכתובים, ואין בזה שום ספק דזיל קרי בכל החומשים המדוייקים וק״ו בספרי הותות המדוייקים תמצא מזבחתיהם בפ׳ ואתחנן חסר וי״ו וכן הוא בהדיא נבסר בשופטים ב׳ וביחזקאל ו׳ תראנו משם וכ״כ בהדיא בתקון סופרים זה שלי כי תקון סופרים שלי בדוק ומנוסח בכמה בחינות כי יצא מתחת יד סופר מומחה וירא את ה׳ מאוד ורבים חכמים וגאוני ארץ מסהידים היו עליו כי זה הסופר ר׳ וואלף הזקן משעבר שין בדורו כעזרא הסופר בדורו: גם מדויק ע״פ מסרה גדולה וע״פ ס״ת המדוייקים שלא נמצא בהם פסול ע״י חבורתא קדושא ע״י עשרה לומדים מובהקים ואני הצעיר בתוכם שנה תמימה ודקדקנו בחסרות ובמלאות ובפרשת פתוחות וסתומות מן בראשית עד לעיני כל ישראל: לכן הדור אתם ראו עיך מתוקן ומהודר יפה בעשרה תקונים ואילו הן תקון א עבוד עורות, תקון ב׳ עמודים ויריעות, תקון ג׳ תקון השרטוט, תקון ד׳ תקון הדיו, תקון ה׳ תקון הקולמוס, תקון ו׳ תקון הכתיבה, תקון ז׳ תקון כתיבת השם, תקון ח׳ תקון פרשה פתוחה וסתומה, תקון ט׳ תקון השירות וראשי שיטין, תקון העשירי תקון התפירה, ובתוכם נכללים כל הדינים הנצרכים כל תקון לפי ענינו ומהללו ולפי שהספרהלז בלבד אין בו תועלת אלא להסופרים בלבד על קן לקטתי עוד לקט אחד מתוך חבורי הגדול הנזכר מאת התי״ו והיינו ערך תקונים ויש בפרטו ל״ג חלקי תקונים, וחברתי תקונים הללו לתקון סופרים ואמרתי לדבק טוב הוא לזכות בו את הרבים הגם שתקונים הללו נלקטו מחשן המשפט ותקון סופרים מיורה דעה מכל מקום שם אחד להם ותיקונים מישך שייכים להדדי כי שם אחד לשניהם: עוד שמתי בצד שני התקונים הללו כללי ופרטי מיגות הנמצאים בחשן המשפט קצתם אל קצתם עולים במספר ל״ט פרטי מגו ותועלת הוא ללומדי תורה בידיעתם אף שאין שייך לתקונים חוט המשולש לא במהרה ינתק, ידעתי אני בעצמי כי יתהנה הקורא בהם, וישמח הקונה לרוות את נפשו מהם, ישמח וירוה ואם לוח אל יעכב קניניהם ואולי בזכות זה אזכה על ידי זכאים אחרים להביא אל הדפוס חבורי הגדול לזכות בו את בני דורים, על פי ההסכמה שהסכימו להדפיסו כל גדולי הדור הורים יחורים, אשר נתנו עדיהן בכתיבת וחתימת ידיהם הלא הם כתובים עם ספר הלז יפה מבוארים, ונזכה לבשורת אליהו המבשר כמו בתומים ואורים, לביאת משיחנו לגאלינו מידי צרים, כה דברי העלוב הדואג והכואב, לעלות לארץ הקדושה ממהר ותואב, ולקבל שפע ורצון מהשפעה הקדושה ומבריכה העליונה להיות שואב:
אלעזר זעירא בן א״א הגאון מוה״רר עבדאל יצחק זצ״ל ה״ה אשר היה חונה במדינת פולין בגליל אסטרא ונסרד בתוך הגולה אחר גולה עד אשר מצא חנייתו במדינת מעררין ק״ק העלשויא