במצולות ים

במצולות ים/י"ל גורדון

יָמִים רַבִּים יָשְׁבוּ גּוֹלֵי צִיוֹן שַׁאֲנַנִּים

בִּקְצֵה נֶגֶב אֵירֹפָּה בַחֲצִי אִי-הַשְּׁפַנִּים;

בַּעֲרָב עָרֵב שִׁבְתָּם וּמְנוּחָתָם נָעֵמָה

וּבְנֵי מַחְמַד כָּל מַחְמָד לֹא מָנְעוּ מֵהֵמָּה.

טוּב הָאָרֶץ אָכְלוּ, כָּאַחִים יָשָׁבוּ,

שָׁכְחוּ גָלוּתָם וּכְאֶזְרָחִים הִתְחַשָּׁבוּ;

עַד בּוֹא עַם תֹּעֵי לֵבָב, חֶבֶר כֹּהֲנֵי אָוֶן,

וַיְשָׁרְשׁוּם וַיְגָרְשׁוּם וּלְאָרֶץ נוֹד שִׁלֵּחוּ,

וּכְקַיִן הוֹרֵג אָח, וּבְלֵב קָשָׁה מֵאָבֶן

עֶשְׂרִים רִבּוֹא אָדָם לֵאלֹהֵיהֶם זִבֵּחוּ.

הָגְלַת בַּת יַעֲקֹב מִסְפָרַד כָּלָה הָגְלָתָה;

שַׁעֲרֵי-גַלְיָה בָּאָה גַּם הִיא אוֹתָם דָּחָתָה;

אֵירֹפָּה פָּנְתָה עָרְפָּהּ לַנִּדָּחִים אֵלֶּה,

רַק קֶבֶר פָּתְחָה לָמוֹ, רַק תָּפְתֶּה וָכֶלֶא!

עַל סַלְעֵי אַפְרִיקָה עַצְמוֹתָם הִתְפָּרָקוּ

וּבְאַזְיָה הִזּוּ דָמָם, הִזּוּ וַיִנָּקוּ;

יַמִּים הָיוּ לֶחָרָבָה מִכֹּבֶד פֶּגֶר

וּבַיַּבָּשָׁה זֹרְמוּ נַהֲרוֹת דָּם כַּמָּיִם,

וּבְחֹשֶךְ סִתְרוֹ שׁוֹפֵט תֵּבֵל יִסָּגֶר

וּבְכִי עֲשׁוּקִים לֹא יֻקַּם תַחַת שָׁמָיִם.

לֹא יֻקָּם, יִשְׂרָאֵל! בִּידֵי עוֹשְׁקַיִךְ כֹּחַ

כָּל חֵפֶץ יָשְׁלָם, כָּל מַעֲשֶׂה יִצְלַח צָלֹחַ!

הֲכִי נִתַּן לִסְפָרַד עֹז לִכְבּשׁ אוֹיְבֶיהָ

בַעֲבוּר מִבְּלִי רַחֵם תַּרְחִיקֵךְ מִגְבוּלֶיהָ?

הֲכִי יָצָא חוֹבְלָהּ בַּצִּים וַיְגַל הָאָרֶץ

עַל כִּי אֶמֶשׁ חָרְצָה עָלַיִךְ נוֹד וָקָרֶץ?

גַּם שַׁעֲרֵי-גַלְיָה שָׁלְחָה אַחַר שִׁלֻּחָיִךְ

וּבַיָּם דֶּרֶךְ חָדָשׁ גִּלְּתָה אַרְצָה הֹדּוּ;

פֹּה אָבְדָה הָאָרֶץ שֶׁקִּבְּלָה מִבְרָחָיִךְ

וּסְפָרַד וּפוֹרְטוּגַל עַל תִּלָּן יַעֲמֹדוּ!

מִסֵּפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים אָזְנִי קַשָּׁבֶת

אֶנְקַת מָטִים לַהֶרֶג וּלְקֻחִים לַמָּוֶת –

קוֹל אַסִּירֵי עֳנִי מִצִינוֹק וּמַהְפָכֶת,

שַׁוְעַת מֻכִּים וּמְעֻנִּים עִם דָּמָם נִתָּכֶת,

קוֹל מַחֲרֻצוֹת בַּרְזֶל – שָׁם יוּדָשׁוּ יִמָּלוּ,

קוֹל מֵרָאשֵׁי הַמְדוּרוֹת – שָׁם חַיִּים יוּטָלוּ;

הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב מִתְהַלֵּךְ קוֹדֵר בַּלַּחַץ

בִּשְׂדֵרוֹת הַדּוֹרוֹת מֻרְדָּף לִמְעִי מַדְמֵנָה,

כָּל דוֹר יַרְבֶּה צָרָתוֹ וִיחַדֵּשׁ הַמַּחַץ:

מַסְעֵי-הַצְלָב, מִשְׁפְּטֵי הַדָּת, מִלְחֲמוֹת הָאֱמוּנָה.

מֵחוֹף הַיָּם הַמְלַחֵךְ עֲפַר קַרְתַּגֵּינָה

אֳנִיוֹת סוֹחֵר רַבּוֹת הַמַּיְמָה תֵּצֶאנָה.

בִּסְפִינוֹת שָׁלשׁ אַלְפֵי נוֹסְעִים נוֹעָדוּ;

וּכְבָר פָּרְשׁוּ הַנִּסִּים, הַתְּרָנִים הָעֳמָדוּ,

הַחוֹבְלִים בַּחֲבָלִים יִשְׁתַּקְשְׁקוּן וִיפַזַּזוּ,

הַשָּׁטִים אָצִים וּמַלָּחִים יֵחָפֵזוּ –

עַל מָה, עִיר שָׁטָה, עָזַבְתְּ חוֹף מִבְטַחוֹת? לָמָּה

תִּתְמַכְּרִי לָרוּחַ? אָן מוּעָדוֹת פָּנָיִךְ?

הֲלִמְכּוֹר אִם לִקְנוֹת אַתְּ יוֹרֶדֶת הַיָּמָּה?

וּמָה אֵלֶּה הַנְּפָשׁוֹת, סַחְרֵךְ אוֹ סוֹחֲרָיִךְ?

וּמָה אֵלֶּה הַנְּפָשׁוֹת בַּסְּפִינוֹת נִשְׁקָפוּ,

יוֹשְׁבִים דּוּמָם כַּאֲבֵלִים עַל שָׂפָם עָטָפוּ

וּפְנֵיהֶם יָפִיקוּ צָרַת נֶפֶשׁ וָפָחַד?

בָּם עִוֵּר, בָּם חוֹלֶה, נָשִׁים וּגְבָרִים יָחַד!

מִי אַתָּה הָמוֹן נָמוֹג? הוֹי גֹּלִים הִגָּלוּ!

הַכָּרַת פָּנֵימוֹ תַעַן – לָמָּה תִּשְׁאָלוּ?

מוֹץ נִדָּף הוּא בּוֹרֵחַ מִמְּדֻשַּׁת הַגֹּרֶן

וּבְנֵי יוֹנָה נָסִים מִצִּפָּרְנֵי הָעַיִט;

מִן הָאֵשׁ הַמַּיְמָה, מִן הָעֵץ אֶל הַתֹּרֶן,

מֵאֶרֶץ תָּנוּט תַּחְתָּם אֶל קַרְקַע צִי שַׁיִט.

מִי לֹא יַכִּיר פָּנִים אֵל נָפְלוּ חֲמַרְמָרוּ?

בִּתְמוּרוֹת הַדּוֹרוֹת לֹא שֻׁנּוּ, לֹא הוּמָרוּ!

אָנָה תֵלֵךְ, אָנָה תִפְנֶה, עַם דַּל חֵלֵכָה!

"אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה הָרוּחַ שַׁמָּה נֵלֵכָה,

יִשָּׂאֵנוּ מִזְרָחָה וִיטַלְטְלֵנוּ יָמָּה

אִם רַק נוּכַל לַעֲבוֹד אֶת אֱלֹהֵינוּ שָׁמָּה;

אַחַת לָנוּ מִזְרָח וָיָם, צָפוֹן וָנֶגֶב

בִּמְקוֹם נוּכַל בַּחַיִּים לִחְיוֹת בֶּאֱמוּנָתֵנוּ

וּבִמְקוֹם יֻתַּן לָנוּ גּוּשׁ עָפָר וָרֶגֶב

לַנִּיחַ בּוֹ עַצְמוֹתֵינוּ אַחַר מוּתֵנוּ".

נִסֵּי הַתְּרָנִים בָּרוּחַ יִשְׁתַּעֲשָׁעוּ,

הָעוֹגְנִים הוּרָמוּ, הָאֳנִיּוֹת יָצָאוּ,

וּלְקוֹל רַעַם וּתְרוּעָה הָרוּחַ חֹרֶדֶת:

"שָׁלוֹם רָב לָךְ, אֶרֶץ חֶמְדָּה, אֶרֶץ מוֹלֶדֶת!

רַבִּים יַעַזְבוּךְ, אִישׁ לִמְקוֹם חֶפְצוֹ נוֹסֵעַ;

הֲיָשׁוּב אִם לֹא יָשׁוּב, מִי מֵרֹאשׁ יוֹדֵעַ?

גַּם אַתָּם, גֹּלֵי צִיוֹן, אֶרֶץ זֹאת תּוֹקִירוּ

וָהִיא בִּשְׁאָט-נֶפֶשׁ הֱקִיאַתְכֶם מִקֶּרֶב;

כָּל חֶמְדַּת חַיֵּיכֶם שָׁם אַחֲרֵיכֶם תַּשְׁאִירוּ,

וָשׁוֹב אִם תָּהִינוּ יִפְגָּעוּכֶם בֶּחָרֶב.

כָּל חֲמֻדוֹת הַחַיִּים אַחֲרֵיכֶם נִשְׁאָרוּ:

פֹּה רֵעִים יִתְפָּרָדוּ נַפְשׁוֹתָם נִקְשָׁרוּ;

לָזֶה אָח יָקָר יֶאֱנֹק בַּבּוֹר וּמַהְפָּכֶת:

זֶה חֶרֶב הַכְּמָרִים עַל אָבִיו מּתְהַפָּכֶת;

זֶה עָזַב בָּתִּים, זֶה שָׂדוֹת, זֶה כַּרְמֵי יָיִן,

זֶה כֵּלָיו וּסְפָרָיו – וּתְמוּרָה לָמוֹ אָיִן;

זֶה אֶל תַּעֲנֻגוֹת הַחַיִּים לִבּוֹ הִקְשִׁיחַ,

גָּלָה מָשׂוֹשׂ מֶנּוּ וּכְבָר נוֹאָשׁ מִנַּחַת,

אַךְ עַצְמוֹת אֲבוֹתָיו בַּקֶּבֶר שָׁם הִנִּיחַ,

עַל זֹאת תֶּאֱבַל נַפְשׁוֹ וּתְמָאֵן נֹחַם קַחַת.

נֻסוּ נֻדוּ מִזֶּה, אֻמְלָלִים, יוֹדְעֵי נֶהִי!

נֻסוּ – עַל מִי תָּנוּסוּ? אַחֲרִיתְכֶם מַה-תֶּהִי?

מִי יָחוּס גּוֹי אוֹבֵד וִיאַסֵּף נִדָּחֶיךָ?

אָנָה תַּנַּח רֹאשְׁךָ, אֵי מָקוֹם לִמְנוּחֶיךָ?

הָהּ, קִלְלַת כָּל הָאָרֶץ עָלֶיךָ רֹבֶצֶת

וּסְפָרַד שָׁמַתְךָ לִמְנוֹד-רֹאשׁ וּלְמִפְלֶצֶת.

עָלֶיהָ לִבְנֵיכֶם צַוּוּ עַד קֵץ הַיָּמִים,

הַשְׁבִיעוּ כָּל זַרְעֲכֶם הַגְּדוֹלִים עִם הַקְּטַנִּים

לִבְלִי יָשׁוּבוּ לִסְפָרַד אֶרֶץ הַדָּמִים,

לִבְלִי תִדְרוֹךְ עוֹד רַגְלָם בַּחֲצִי-אִי-הַשְּׁפָנִּים.

ב

בִּמְרוֹמֵי יַם הַגָּדוֹל אֳנִיָּה נִשְׁקֶפֶת

כָּעָזְנִיָּה בָּרוּחַ נִשֵּׂאת וּמְרַחֶפֶת;

עָב קַל לֹא יַקְדִּיר טֹהַר הַשָּׁמָיִם,

כָּל רוּחַ לֹא יַחֲרשׁ חֶלְקַת הַמָּיִם,

וּמַה-זֶּה נוֹסְעֵי הָאֳנִיָּה תַּחְתָּם יִרְגָּזוּ,

פַּחַד פִּתְאֹם אֲחָזָם, נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ,

יִרְאָה וָרַעַד יָבֹא בָם וּבלַהְוֹת מָוֶת,

וּכְמוֹ סֹעֲרָה הָאֳנִיָּה, הִשָּׁבֵר חשָׁבֶת?

אֶל מִכְסֵה הַסְּפִינָה כָּל הַנּוֹסְעִים נּזְעָקוּ,

יִתְלַחֲשׁוּ יִוָּעֵצוּ, אִישׁ אָחִיו יִדְחָקוּ;

וּבְיַרְכְּתֵי הַמִּכְסֶה עַל עֲרֵמַת הַחֶבֶל

תֵּשַׁבְנָה נָשִׁים שְׁתַּיִם עוֹטוֹת בִּגְדֵי אֵבֶל,

אֶת רֹאשָׁן לֹא הֵיטִיבוּ וּלְבָנִים לֹא שָׂמוּ

וּמִמּוּל פָּנֵימוֹ כַּנְפֵי בִגְדָן פָּרָמוּ:

הִיא אֵשֶׁת הָרַב מִטּוֹרְטוֹנָה אַבּוּ-שָׁעַם

וּפְנִינָה בִתָּהּ נַעֲרָה יָפָה טוֹבַת טָעַם;

עוֹד לֹא נוֹלַד סַהַר וּשְׁלשִׁים חָלָפוּ

מֵעֵת אֶל עֵינֶיהָ אֶת אִישָׁהּ חַי שָׂרָפוּ.

הָאֵם זָקְנָה וּכְפוּפָה מִזֹּקֶן וָנֹהַּ,

וּמֵעַוָּתַת גֵּוָהּ מִקִּמְטֵי הַמֵּצַח

יָצִיצוּ שִׁפְלוּת רוּחַ וּפַחַד אֱלוֹהַּ,

הַנּוֹשְׂאִים אֶת עָנְיָם מִבְּלִי הִתְאוֹנֵן נֵצַח.

וּפְנִינָה עוֹדֶנָּה פֹּרַחַת בִּיפִי תֹאַר –

מָה רַב עֻזֶּךָ, אֲבִיב חַיֵּינוּ, הַנֹּעַר!

כָּל הַתְּלָאוֹת הַנּוֹרָאוֹת עָבְרוּ עָלֶיהָ

לֹא שִׁחֲתוּ עֶדְנַת גֵּוָהּ, לֹא קִלְקְלוּ פָנֶיהָ,

קוֹמָתָהּ כַּתָּמָר לֹא הֵשַׁחוּ הִשְׁפִּילוּ,

לֹא הוֹגוּ רוּחָהּ, אֹמֶץ לִבָּהּ לֹא הִפִּילוּ.

בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ חָכְמָה לָמָדָה

סֵפֶר וּלְשׁוֹן אַרְצָהּ תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ,

חָכְמָתָהּ זֹאת כִּבְרִיחַ אַרְמוֹן לָהּ עָמָדָה

עַתָּה בִּימֵי עָנְיָהּ בִּימֵי גָלוּת וָקָרֶץ;

כָּל יִתְרוֹן גֵּו וָרוּחַ כַּצִּנָּה עִטְּרוּהָ,

הַשָּׁטִים, כָּל אַנְשֵׁי הַסְפִינָה הוֹקִירוּהָ,

רַב-הַחוֹבֵל גַּם הוּא עִמָּהּ לָשִׂיחַ יֶרֶב,

כִּי יָפְיָהּ, טוּב טַעְמָהּ, לָקְחוּ לִבּוֹ בַּקֶּרֶב.

לַיְהוּדִים הָיתָה אוֹרָה, נֹחַם וִיקָר יַחַד:

עֵת יָגוּרוּ אֵיד וָפֶגַע וִיבַהֲלֵם פַּחַד

אֲזַי יָבֹאוּ לִדְרוֹשׁ תֻּמֶּיהָ וְאוּרֶיהָ

וּכְקוֹל אֵל מִדַּבֵּר יַקְשִׁיבוּ לִדְבָרֶיהָ;

וָהִיא – מִשׁוֹשַׁנֵּי שִׂפְתוֹתֶיהָ מַזֶּלֶת

לָמוֹ שֶׁמֶן נִחוּמִים וּצְרִי הַתּוֹחֶלֶת

וּתְקוֹמֵם הַנְּפָשׁוֹת הַכְּפוּפוֹת מֵרֹב צָרָה

וּתְחַיֶּה זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה.

עַל מִכְסֵה הַסְּפִינָה הַנּוֹסְעִים נִזְעָקוּ

וִיסוֹבְבוּ אֶת פְּנִינָה, אִישׁ אָחִיו יִדְחָקוּ:

"הַאֱמֶת, אֲחוֹתֵנוּ, אֲשֶׁר שָׁמְעָה אָזְנֵנוּ

הָאָסוֹן הַנּוֹרָא אֲשֶׁר מָצָא אַחֵינוּ?"

– הָהּ אֱמֶת, אַחַי, כֵּן הַמַּלָּחִים נִדְבָּרוּ

לִדְבָרָם סָמְרוּ שַׂעֲרוֹתַי וּבִרְכֵּי פָּקוּ:

אֳנִיָּה אַחַת אֶל חוֹף אַפְרִיקָה פָּרָקוּ

וּלְעַבְדֵי עוֹלָם כָּל אֲנָשֶׁיהָ מָכָרוּ;

אַנְשֵׁי הַשֵּׁנִית אֶל אִי שָׁמֵם הוֹרִידוּ

וּבְרָעָב וּבְשָׁרָב עַד אֶחָד הֶאֱבִידוּ. –

"הָהּ, גָּעוּ הָאֻמְלָלִים וַיְפָרְשׂוּ כַּפָּיִם,

מָה אָנוּ, מֶה חַיֵּינוּ, וּמָה אַחֲרִיתֵנוּ?"

– הַס, אַחַי, מַה-יַּמְרִיצוּכֶם דִּמְעוֹת עֵינָיִם?

נִשָּׁעֵן נָא בֵּאלֹהֵינוּ הוּא יַצִּילֵנוּ,

הוּא יַרְאֵנוּ נִפְלָאוֹת, יַהֲפוֹךְ לַיּוֹם לַיִל

כִּימֵי יָעֵל וִיהוּדִית וּבַת אֲבִיחַיִל.

ג

– וּמָה, דִּיגָה, הֲדִבַּרְתָּ אֶל הָעִבְרִיָּה? –

"דִּבַּרְתִּי, אֲדֹנִי!" – סַפְּרָה, מֶה לָהּ הִגַּדְתָּ! –

"הִגַּדְתִּי לָמוֹ כֹּל אֲשֶׁר עָלַי פָּקַדְתָּ:

כִּי חָשְׁקָה נַפְשֶׁךָ בִּפְנִינָה הַיְפֵה-פִיָּה,

כִּי אֲהַבְתָּהּ אַהֲבָה עַזָּה, אַהֲבָה נִצַּחַת,

וּתְבַקֵּשׁ אֲהָבֶיהָ לִהְיוֹת לָךְ סֹכֶנֶת.

אִם תִּשְׁמַע טוֹב לָהּ; אִם מַמְרָה הִיא וּמְמָאֶנֶת –

הִיא וּשְׁאָר הַיְהוּדִים עִמָּהּ יֵרְדוּ לַשָּׁחַת

כִּי תוֹרִידֵם אֶל אִי סֶלַע בִּלְבַב הַיָּמָּה

כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לַסְּפִינָה הָאֲחֶרֶת שָׁמָּה".

– וּמֶה עָנוּךָ? – "רַבּוֹת בִּשְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי

שׂוֹחֲחוּ יַחַד וַתְּדַבֵּרְנָה הֵנָּה וָהֵנָּה;

הַמְּכַשֵּׁפָה הַזְקֵנָה חִזְּקָה לֵב, מֵאֵנָה,

אַךְ בִּתָּהּ פָּצְרָה בָה עַד בּוֹשׁ; וּבְכֵן שָׁמַעְתִּי

כִּי חָמְדָה גָּם הִיא בִּלְבָבָהּ יָפְיְךָ חֵילֶךָ –

וּמִי יִתְמַהּ עַל זֶה כִּי תַעְגַב עִבְרִית עָלֶיךָ?

לוּ עַלְמָה אָנֹכִי רֶגַע לֹא הִתְחַמָקְתִּי

וּבְכָל מַאֲמַצֵּי כֹחִי רַב-חוֹבְלִי חִבָּקְתִּי" –

– שִׂים קֵץ לַהֲבָלֶיךָ, מֶה עָנַתְךָ הַגִּידָה! –

"עָנַתְנִי (עֵינֶיהָ יוֹנִים אַרְצָה הוֹרִידָה

וּפָנֶיהָ הִתְאַדָּמוּ כִּשְׁנִי תוֹלַעַת)

לֵאמֹר: אִם מַעְיְנוֹת רַחֲמָיו אֲדֹנֶיךָ יָפֶץ

עַל אַחַי הָאוֹבְדִים וִינַהֲלֵם לִמְחוֹז חֵפֶץ,

אזָ אַכִּיר טוֹבָתוֹ, אָסוּר לוֹ אֶל מִשְׁמָעַת,

וּבְאָזְבֵנוּ הָאֳנִיָּה לַעֲלוֹת הַיַּבֶּשֶׁת

הִנְנִי שׁפִחְתָוֹ לַעֲשׂוֹת כֹּל נַפְשׁוֹ דּוֹרֶשֶׁת".

– צִיר נֶאֱמָן אַתָּה, הֵא לָךְ כִיסִי בִּשְׂכָרֶךָ:

לֵךְ עֲלֵה מִזֶּה צַוֵּה בִּשְׁמִי לִגְבָרֶיךָ

לִבְלִי עוֹד לַיְּהוּדִים יוֹסִיפוּ יָרֵעוּ;

וּבְקָרְבֵנוּ אֶל אַרְצוֹת הַחוֹף לָגֶשֶׁת

אָז יוּכְלוּ הַיְּהוּדִים לַעֲלוֹת הַיָּבֶּשֶׁת,

אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה רוּחָם לָצֵאת שָׁם יֵצֵאוּ.

ד

בִּמְרוֹמֵי יָם הַגָּדוֹל אֳנִיָּה נִבָּטֶת

עוֹמֶדֶת עַל עוֹגְנָהּ בִּמְקוֹם מָנוֹחַ;

עַל מִכְסֶהָ דִּמְמַת מָוֶת שַׁלָּטֶת,

כָּל שָׁטֶיהָ נִרְדְּמוּ עֲיֵפֵי כֹחַ,

וּבַחֲדַר-מִשְׁכָּבוֹ רַב-הַחוֹבֵל יִנָּפֶשׁ,

יִרְאֶה בַחֲלוֹמוֹ נַהֲרֵי אֲפַרְסְמוֹן וּפַנַּג,

וּכְבָר דִּמְיוֹנוֹ עַל יוֹם הַמָּחֳרָת יִתְעַנַּג,

יוֹם לִמְלֹאת סִפְקוֹ, לָבוֹא תַּאֲוַת נָפֶשׁ.

הַלַּיְלָה יִפְנֶה, עוֹד לֹא עָלָה הַשָּׁמֶשׁ,

עַל הַמַּיִם מִסָּבִיב חשֶׁךְ וָאָמֶשׁ;

כִּרְאִי נוֹרָא הוֹד הַיָּם הַגָּדוֹל סָרוּחַ,

עַל בִּרְכֵּי רוּחַ חֲרִישִׁית יִישַׁן יָנוּחַ.

חַדְרֵי סוּפָה סֻגָּרוּ, הַגַּלִּים יִשְׁתֹּקוּ

וּבִלְשׁוֹן סָתֶר כָּתְלֵי הָאֳנִיָּה יָלֹקּוּ;

וּשְׁתַּיִם נָשִׁים עוֹטוֹת בִּגְדֵי אֵבֶל

תֵּשַׁבְנָה גַלְמוּד עַל עֲרֵמַת חֶבֶל

– כִּי יֶתֶר הַנּוֹסְעִים אִתָּן אָרָחוּ

חוֹף מִבְטַחִים עָלוּ, אוֹתָן זָנָחוּ –

יָגוֹן וּדְאָבָה אֶת נַפְשָׁן כָּפָפוּ,

פָּנֵימוֹ כַּשִּׂיד, עַצְמוֹתָן יִרְחָפוּ,

וּבְעֵינַיִם צָבוֹת וּבְלֵב קָרוּעַ

אִשָּׁה בִּזְרֹעוֹת אֲחוֹתהּ תָּנוּעַ:

"אָתָא, בִּתִּי, אָתָא יוֹם הַמָּר, יוֹם קִצֵּנוּ,

אֱלֹהִים הִסְתִּיר פָּנָיו, לֹא יֹאבֶה חַלְּצֵנוּ;

אָבַדְנוּ אָבָדְנוּ, אֵין לָנוּ מָנוֹס

בִּלְתִּי אִם בִּמְצוּלוֹת הַיָּם אוֹקְיָנוֹס;

אָבִיךְ מֵת בָּאֵשׁ וַאֲנַחְנוּ בִּמָּיִם –

דֶּרֶךְ אֶחָד הוּא אֶל שַׁעֲרֵי שָׁמָיִם".

– "לָמוּת הֵן נָכוֹן לִבִּי! אֵינֶנִּי חוֹשֶׁבֶת

רֶגַע לִבְחֹר בֵּין הַקָּלוֹן וּבֵין הַמָּוֶת;

אַךְ הַגִּידִי לִי, אִמִּי, עַל מָה אֵל יִרְדְּפֵנוּ?

מָה אָוֶן פָּעַלְנוּ וּבְאֵיבָה יֶהְדֳּפֵנוּ?

מַדּוּעַ מִכָּל הָעַמִּים בָּחַר רַק בָּנוּ

מַטָּרָה אֶל חִצָּיו וּלְמִפְגָּע לוֹ שָׂמָנוּ?

דַּם יִשְׂרָאֵל יִשָּׁפֶךְ בִּמְלֹא כָל הָאָרֶץ

אֵין דֹּרֵשׁ וּמְבַקֵּשׁ, אֵין עוֹמֵד בַּפָּרֶץ!" –

"אַל נָא, בַּת-אוֹנִי, אַל נָשִׂים תִּפְלָה לֵאלֹהַּ,

הוּא יֵדַע שַׁדּוּן, הוּא שׁוֹפֵט גָּבֹהַּ;

אַמְּצִי לִבֵּךְ, הִתְאוֹשְׁשִׁי, הַשְׁבִּיתִי נֶהִי,

עוֹד רֶגָע אֶחָד נַעַל גַּן עֲדָנִים,

שָׁם נִרְאֶה אֶת אָבִיךְ פָּנִים אֶל פָּנִים".

– "לֹא רַךְ לִבִּי, אִמִּי, אֵין חַיִּים בִּרְצוֹנִי!

מַחֲנַק תִּבְחַר נַפְשִׁי, מָוֶת מִקְּלוֹנִי –

מִזְּרֹעוֹת אִישׁ חֲמָסִים אַף אֻמְנָם אֵין מָנוֹס

רַק לִזְרֹעוֹת הַשֶּׁטֶף לִתְהֹמוֹת אוֹקְיָנוֹס;

טוֹב לִי כִּי אָמוּת וּכְבוֹדִי לֹא חִלָּלְתִּי

וּכְבַת יִפְתָּח בְּמוּתִי אֶת עַמִּי הִצַּלְתִּי!" –

וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה לַהֲדֹף לָיִל

וַתָּקֹמְנָה כַּלְּבָאוֹת אִשּׁוֹת הֶחָיִל

וּבְרֶגֶל יְשָׁרָה עַל קִיר הַסְּפִינָה דָּרָכוּ

וּבְלֵב קָרוּעַ וּמָרְתָּח שִׂיחָן שָׁפָכוּ:

"אֲדֹנָי אֶחָד, אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ

הִנְנוּ אָתָאנוּ לָךְ, אָנָּא קַבְּלֵנוּ,

אִם דָּמֵנוּ יֶעֱרַב כַּקָּרְבָּן עָלֶיךָ

הִנְנוּ לָמוּת בִּנְדָבָה עַל מִזְבְּחֶךָ!"

דִּבְּרוּ – וַתִּשֶּׂאנָה עֵינֵיהֶן הַשָּׁמַיְמָה

וַתַּחֲלֵקְנָה מִמִּכְסֵה הָאֳנִיָּה הַמָּיְמָה...

רָאָה הַיָּם וַיָּנֹס, מֵימָיו הִתְפַּלָּצוּ,

הָמוּ גַלָּיו סָבִיב, הָמוּ וַיִּתְרֹצָצוּ;

וּשְׁתֵּי הַנְּפָשׁוֹת הַטְּהֹרוֹת כִּזְהַב פַּרְוָיִם

צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בִּמְצוּלוֹת הַמָּיִם.

שָׁם חָדְלוּ רֹגֶז, שָׁם בֵּין קִצְּבֵי הָרִים נָחוּ;

סַלְעֵי הַיָּם מַצַּבְתָּם וּבִטְנוֹ קִבְרָמוֹ,

כִּפָתָם רָקִיע וּכְתָבְתָּם הַכּוֹכָבִים;

אֵין רֹאֶה אֵין יוֹדֵעַ לִבְכּוֹת עַל שִׁבְרָמוֹ,

רַק עַפְעַפֵּי הַשַּׁחַר עָלֵימוֹ נִפְקְחוּ,

רַק עֵין הָאָרֶץ דּוּמָם רָאֲתָה בֶּעָבִים –

עַיִן רֹאָה קֵץ כָּל בָּשָׂר, סוֹף אַלְפֵי אָלֶף

וּמֵעוֹלָם לֹא הוֹרִידָה דִּמְעָה אַף דָּלֶף.