במו ידי (רחל)
מראה
אֶת דַּלְתוֹת לְבָבִי אֶנְעַל,
הַמַּפְתֵּחַ הַיָּמָּה אֶזְרֹק –
פֶּן חָרוֹד יֶחֱרַד הַלֵּב
לִקְרָאתְךָ, לְקוֹלְךָ מֵרָחוֹק.
וְהָיוּ בְּקָרַי אֲפֵלִים,
וְהָיוּ עֲרָבַי – אֲנָחוֹת,
וּמִכָּל תַּנְחוּמַי אַךְ אֶחָד:
כִּי יָדִי עוֹלְלָה לִי זֹאת...
מאת רחל המשוררת
טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).