במו ידי (רחל)

אֶת דַּלְתוֹת לְבָבִי אֶנְעַל,
הַמַּפְתֵּחַ הַיָּמָּה אֶזְרֹק –
פֶּן חָרוֹד יֶחֱרַד הַלֵּב
לִקְרָאתְךָ, לְקוֹלְךָ מֵרָחוֹק.
 
וְהָיוּ בְּקָרַי אֲפֵלִים,
וְהָיוּ עֲרָבַי – אֲנָחוֹת,
וּמִכָּל תַּנְחוּמַי אַךְ אֶחָד:
כִּי יָדִי עוֹלְלָה לִי זֹאת...

מאת רחל המשוררת

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).