במדבר רבה כ יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · במדבר רבה · כ · יא · >>

הוסף ביאור

יא. [עריכה]

"ויבא אלהים אל בלעם לילה" זש"ה זה שאמר הכתוב (איוב לג, טו-טז): "בחלום חזיון לילה בנפול תרדמה על אנשים [וגו'] אז יגלה אזן אנשים להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה" העלים הקב"ה ממנו שהליכתו מאבדתו מן העולם ומוליכתו לבאר שחת לחשך נפשו מני שחת לאור באור החיים שאיבד נפשו בהליכתו שבשעה שהולך אדם לחטוא השטן מרקד לו עד שגומר העבירה כיון שאיבדו חוזר ומודיעו וכה"א וכן הוא (הכתוב) אומר - כך אנו מוצאים בפסוק (משלי ז, כב): "הולך אחריה פתאום כשור אל טבח יבא עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח" העלים הקדוש ברוך הוא מן בלעם הרשע עד שהלך ואיבד את נפשו משיצא מן כבודו וידע במה שהוא בו התחיל לבקש על נפשו "תמות נפשי מות ישרים":