במדבר רבה טו כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

כב.    [ עריכה ]
"אספה לי שבעים איש" זש"ה זה שאמר הכתוב (קהלת יב, יא): "דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת נִתְּנוּ מֵרוֹעֶה אֶחָד" כדור של בנות מה הכדור של בנות מזרקין בו לכאן ולכאן כך היו הדברות מזרקין בסיני.

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "כמסמרות נטועים" מכאן אמרו חכמים אסור לקרות בספרים החיצונים שכתוב נטועים מה משמרות הכהנים עשרים וארבעה אף הספרים עשרים וארבעה בעלי אסופות אלו סנהדרין וא"ת זה מתיר וזה אוסר זה פוסל וזה מכשיר זה מטמא וזה מטהר ר"א מחייב ורבי יהושע פוטר ב"ש פוסלין וב"ה מכשירין למי נשמע אמר הקדוש ברוך הוא אעפ"כ "כולם נתנו מרועה אחד":