לדלג לתוכן

בכל לבי

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

מחבר: רבי יהודה הלוי


בְּכָל לִבִּי, אֱמֶת, וּבְכָל מְאֹדִי

אֲהַבְתִּיךָ, וּבִגְלוּיִי וְסוֹדִי.

שְׁמָךְ נֶגְדִּי – וְאֵיךְ אֵלֵךְ לְבַדִּי?

וְהוּא דוֹדִי – וְאֵיךְ אֵשֵׁב יְחִידִי?

וְהוּא נֵרִי – וְאֵיךְ יִדְעַךְ מְאוֹרִי?

וְאֵיךְ אֶצְעַן? – וְהוּא מִשְׁעָן בְּיָדִי!

הֱקִלּוּנִי מְתִים, לֹא יָדְעוּ כִּי

קְלוֹנִי עַל כְּבוֹד שִׁמְךָ כְבוֹדִי.

מְקוֹר חַיַּי – אֲבָרֶכְךָ בְחַיָּי,

וְזִמְרָתִי ­– אֲזַמֶּרְךָ בְעוֹדִי!

כמובן, השיר מדבר על אהבת ה'. ריה"ל, שמצטיין בשירי האהבה שלו, כותב על ההרגשה של השגחה פרטית בכל רגע, על כך שה' נמצא איתו כל הזמן.

בחלק השני של השיר, ריה"ל מדבר על כך ששמו של היהודי קשור בשמו של הקב"ה, וכל כבוד או קלון שנאמר עליו נאמר גם על שמו של הקב"ה.


מאות שנים אחרי כתיבת השיר, אתי אנקרי מלחינה ומבצעת אותו.

כמו כן , השיר נלמד בתיכון, ותלמידים נבחנים עליו בבגרות בספרות בבתי ספר ממלכתיים דתיים.