בית יעקב/שמות

א

ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו. (תהלים צב) מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות. איתא במדרש (שוחר טוב מזמור צב) כל עיסקא דשבתא כפול שירו כפול עונשו כפול. אזהרותיו כפולים, זכור ושמור. בשבת נמצאים אלו השנים, מזמור ושיר. מזמור הוא צמצום שאז צריך האדם לצמצם עצמו מאוד כדאיתא (מכילתא יתרו) כל מלאכתך כאילו היא עשויה, וזהו מזמור מלשון לא תזמור כמו הזמורה שמחוברת באילן רק מעט ומרוחק מגוף האילן. כי שבת הוא יומא דנשמתין שה' יתברך משפיע אור וחיות ופנימיות מוצא פי ה' המחיה כל דבר לכן צריך האדם לצמצם עצמו ולא יכנס לספיקות היינו למקום שאין לו תפיסה וזה נקרא ולזמר לשמך עליון, שעליון רומז על מקום שאין לאדם שום תפיסה, והיינו מחמת שהשם יתברך נקרא שם עליון שמנהיג למעלה מתפיסת האדם לכן יצמצמם האדם עצמו ולא ייטול רק מן המוכן שזה הוא מבורר מאוד כי באם ייטול אז מדברים שאינם מבוררים זה נקרא מותרות, ורק מן המוכן ייטול היינו כי מה שצריך להחיות נפשו זה הוא מבורר מאוד שהאדם אינו יכול לחיות בלא זה וה' יתברך רוצה בקיומו ובהחיים שלו כדאיתא בזוהר הקדוש (יתרו פח:) שבת שמא דקודשא בריך הוא היינו שזה הוא רצון ה' יתברך לחזק ולקיים החיים של האדם ולכן יכול האדם לקבל ממה שהכין בערב שבת. ושיר הוא התפשטות ששבת בשורשו הוא התפשטות כדאיתא בזוהר הקדוש (שם) דההוא יומא מתברכין מיניה שיתא יומין עילאין, ואיתא בזוהר הקדוש (ויקהל רה.) שבת הוא יומין דנשמתין כנזכר לעיל. ובשבת משפיע ה' יתברך חדשות בהתפשטות מאוד וכמו שסידר האר"י ז"ל למעבד נשמתין ורוחין חדתין, שה' יתברך משפיע אז חדשות שלא היה לו עד הנה, בתרתין ותלתין שההשפעה תלך דרך ל"ב נתיבות חכמה שהם ל"ב אלוהים שכתובים בפרשת בריאת העולם. ובתלתא שבשין שיזכך אותם דרך שלשה אבות וזה רומז שיר היינו שפע רב ואם האדם מזמר ומצמצם עצמו בשבת מאיר לו ה' יתברך את השפע באורח מישור.