ביום סתיו (ביאליק)

בְּיוֹם סְתָו בְּקֶרֶן חֲשֵׁכָה נוּגָה מְצָאתִיהָ,
וּלְבוּשַׁת אַלְמְנוּת אֵלַי בַּמַּרְאָה הִתְוַדָּעָה,
וּבְחֶמְלָה רַבָּה שָׂמָה בִּי עֵינֶיהָ, וּבְדוּמִיָּה
עַל-רֹאשִׁי יָדָהּ הַמִּתְרַפְּקָה חֶרֶשׁ הִזְדַּעְזָעָה –
 
"יְתוֹמִי" – לָחֲשָׁה לִּי – "יְתוֹמִי! נִשְׁכָּח בַּעֲלָטָה,
כְּצֶמַח רַךְ בַּקֹּר, בִּדְמִי יְגוֹנְךָ תִּתְיַגֵּעַ;
אַךְ דַּע-לְךָ, כִּי דִּמְעָה כְלוּאָה תִּיקַד עַד-שְׁאוֹל מָטָּה,
וּבְכִי מִתְאַפֵּק עַד-שָׁמַיִם עוֹלֶה וּבֹקֵעַ.
 
כִּסְתָו מְעֻנָּן בְּלִי נְגֹהוֹת, דְּלוּחִים וַעֲכוּרִים,
בְּלִי-צְחוֹק, בְּלִי-גִיל, יְמֵי יַלְדוּתְךָ הַשֹּׁמֵמִים תָּמּוּ;
וּכְחֹרֶף מַשְׁכִּים אֶל-אֶשְׁנַבְּךָ נִשְׁקְפוּ הַנְּעוּרִים,
וּפְנֵיהֶם הַנִּזְעָמִים מִן-הָרְחוֹב לְךָ רָעָמוּ.
 
וּכְיוֹם-חֹל אֶחָד אָרֹךְ חַיֵּי תָפֵל לְךָ נִבָּאוּ,
וַחֲלוֹם רַע אֶחָד אָרַג הָעַכָּבִישׁ בִּלְבָבֶךָ;
דֵּרָאוֹן, דַּלּוּת, רֶפֶשׁ עוֹלָם, צָרוֹת לֹא-נִשְׁמָעוּ,
וַיֶּחֱזוּ לְךָ מַחֲשַׁכֵּי עוֹלָם תְּלוּאִים עַל-שָׁמֶיךָ –
 
מָה רַחֵם אֲרַחֶמְךָ, יֶלֶד אֻמְלָל!" – וּבִדְמָמָה
שְׁנֵי רְסִיסֵי דִמְעָה רֹתְחִים קֹדְחֵי-אֵשׁ עַל-פִּי נָפָלוּ.
לֹא בָכְתָה, לֹא הֵרִימָה קוֹל – כְּרָחֵל נֶאֱלָמָה
נִצָּבָה, כְּמוֹ עָלַי הֲמוֹן רַחֲמֶיהָ הִתְגַּלְגָּלוּ.
 
וּמַבָּט קֹדֵר, כֻּלּוֹ אוֹמֵר אַלְמֹן, מְרִירוּת, שְׁכֹל,
וְחַסְדֵי אֵם חֹמֶלֶת שָׁלְחָה, וּבִלְבָבִי נָגַע –
וּלְעוֹלְמֵי-עַד לֹא-אֶשְׁכַּח אֶת-מַבָּטָהּ, וּבַכֹּל
פָּנֶיהָ הָעֲצוּבִים אֶרְאֶה, לֹא יַרְפּוּנִי רָגַע.
 
בַּעֲרֹב הַיּוֹם – בְּעַד הַחוֹר
אֶל-מַרְתֵּף אֲפֵלָתִי –
עִם-קַו הָאוֹר הָאַחֲרוֹן תֵּט,
תִּתְגַּנֵּב אֶל-פִּנָּתִי.
 
בַּיַּרְכָתַיִם תֵּשֶׁב אָט,
בִּדְמָמָה תֵּאָנֵחַ
וּלְנֶגְדִּי חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ תֵּבְךְּ,
כָּל-קְרָבַי תְּרַתֵּחַ.
 
וּבְלֵיל יָרֵחַ, עֵת עַל-שְׁחוֹר
קַרְקָעִי אוֹר זָרוּעַ –
אָז בָּאָה הִיא כַּחֲלוֹם, כַּצֵּל,
וּלְנֶגְדִּי אַט תָּנוּעַ.
 
וְעַל-פְּנֵי מַסֶּכֶת חֲלֹמוֹת לֵיל
נֹדֶדֶת וְעֹבָרֶת;
וּבְלֵב רָע אִיקַץ אֶל יוֹם רָע
וּבְהָגוּת נֶעְכָּרֶת.
 
וְכָל-הַמַּדְוֶה, כָּל-הַכְּאֵב,
הַצְּרוּרִים בְּנִשְׁמָתִי,
יָקִיצוּ עִמִּי, וּמִלֵּב
יִשְׁתַּפְּכוּ בְדִמְעָתִי.
 
תר"ס.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.