ביאור הגר"א על סדר עולם רבא ו
ביום השביעי אחר עשרת הדברות כו' - הוא יום הראשון אחר עשרת הדברות.
לטהרו למשה - פי' לשומו כמלאכי השרת.
ארבעים יום וארבעים לילה - פי' בהדי ז' הימים.
עלה בי"ח כו' - פי' יום האמצעים היה בתוך המחנה אלא היה עולה בכל יום על ההר, עלה להר להתפלל ולא להיות שם כל ארבעים יום אלא כל המ"ם להתפלל וירד תיכף וכן היה כל המ"ם יום ודלא כהתוספות שכתבו שבארבעים יום אמצעים היה ג"כ בהר והגיהו בפרקי דר"א אבל א"א לומר כן דא"כ לא ירד ביוה"כ שלא שלמו עדיין מ"ם יום מפני שצ"ל שעלה בר"ח אלול אלא כמו שכתבתי ומאי דתני ירד מן ההד בעשרים ושמונה פי' מפני שעלה בכ"ח להתפלל ונתרצה וירד לעשות לוחות שניות ולא היה צריר להשלים מ"ם יום ומ"ם לילות ועלה בכ"ט והוא היה ביום ה' נמצא היה תשעה בתשרי ביום ב' ובאותו יום נתרצה הקב"ה אלא שלא ירד שעדיין לא שלמו מ"ם יום עם לילות עד למחר וביום הכיפורים בהשכמה ירד ולפיכך נקבע בו תענית שעת רצון. ולפי שביום הכיפורים ירד ובשרם שנתרצה המקום נתקיים יום חוק וזכרון ואתי שפיר הכל עיין בתוספת בבא קמא פ' מרובה.
לעשות המשכן - צוה ביום הכיפורים וממחרת אמר להם איך לעשות.
שנאמר ועשו לי מקדש כו' - פי' הרי עיקר הוא המקדש להיות שכינה שם בירכם שיזכו לבית הבחירה ששם הוא עיקר השראת השכינה: