ביאור הגר"א על אורח חיים תרפו
סעיף א
[עריכה]בחנוכה ופורים כו' — ר״ל ואע״ג דאמרינן בפ״ק דר״ה י״ט דחנוכה ופורים לא בטלה מגילת תענית ה״מ להימים עצמן ולכן מתענין י״ג באדר. עש״ו. וא״צ לזה דפורים דברי קבלה הוא ודברי כו׳ כמ״ש שם י״ט א׳ וז״ש מגילה ה׳ לא נצרכה כו׳ ר״ל דלענין הספד ותענית הם ימי פורים לכל ואף במלאכה הוי ס״ד שהן לכל אבל משום שלפניהם ואחריהם לא ולכן נ״ק משום לאחריהם ואף לפניהם אי איקלע מילתא ובטליה לניקנור כמ״ש בתענית י״ח א׳ וע׳ מרדכי בשם רשב״ט שכ׳ דמדכללינהו בירושלמי שאמרו בכל מתענין חוץ משבת וי״ט ור״ח וחנוכה ופורים ש״מ דכולם שוין וכ״מ ברז״ה ובר״ן פ״ב דתענית ואע״ג דבירושלמי מ׳ דגם לפני פורים יש לאסור מפני יום שלפניהם הירושלמי פליג אגמרא וס״ל דדברי קבלה אינן כד״ת. ועיין תוס׳ שם י״ח א׳ ד״ה רב כו׳. והרי״ף חולק בספ״א דמגילה ואוסר לפניהם ולאחריהם ומ״מ בלפני פורים כת׳ שאסור בהספד לחודיה וטעמו משום תענית אסתר וכ׳ שם ואע״ג דר׳ יוחנן פסק בדלא למספד כר״מ לא קי״ל כוותייהו דהא רב אשי קאמר שם כל שלאחריו כו׳ והוא כר׳ יוסי וז״ש כאן בש״ע לפניהם ולאחריהם. אבל הר״ן בספ״ב דתענית פסק כר׳ יוחנן. ודברי הרי״ף הנ״ל במגילה שם צ״ע שכת׳ דלפניהם ולאחריהם אסורין בהספד וזהו דלא כרב אשי וכן בירושלמי פריך על יום נקנור לית הוא עצמו מפני שהוא יום שלפני י״ד ומשני להודיעך שהוא אסור בהספד והביאו הר״ן בתענית שם ונראה שאינו דברי הרי״ף וכ״כ הר״ן שם:
סעיף ב
[עריכה]ואם חל — כמ״ש בתענית כ״ז ב׳:
ותענית זה כו' — דלא כר״ת שכ׳ דתענית קבוע הוא וכ״כ הראב״ד דז״ש דברי הצומות כו׳. וליתא דהא בימיהם היתה מי״ט הכתובים במגילת תענית ובירושלמי הנ״ל לית הוא עצמו כו׳ שלפני י״ד כו׳ שהוא אסור בהספד אלמא אף בלא״ה היה אסור בהספד ותענית וא״ל בהספד לחוד כמ״ש הר״ן בספ״ב דתענית דלישנא דירושלמי לא מ׳ כן מדקאמר להודיעך כו׳ וכן קשה על הרא״ש שכ׳ בס״ת ולמאי דפרישית לעיל כו׳. ומ״ש דברי הצומות כת׳ הר״ן שכבר פי׳ דקאי על ד׳ צומות וה״ק תקבלו עליהן לעשות שמחה כמו שקבלו דברי הצומות מכבר ומזה כת׳ הר״ן דזעקתם קשה דד׳ הצומות אינן לזעקה ותפלה וא״ל דקבלו לצום ומשנבנה בה״מ בטלה כמו שבטלו ד׳ צומות אז דא״כ נ״ל ליום ניקנור הא בלא״ה הוי לששון ולשמחה כמו הד׳ צומות וכמו דפריך בפ״ק דר״ה על ג׳ בתשרי:
כגון כו׳ – דאנו אין מתענין אפי׳ בראשונות ואחרונות כמ״ש בספ״ק דתענית ולא אמרו אלא בת״ב וביה״כ כמ״ש בפ״ד דפסחים ופשיטא לחולה שאין כו׳:
ואפי׳ – דאף בד׳ תעניות אמרו בר״ה י״ח ב׳ רצו אין כו׳ רק משום ופורץ גדר כמ״ש הרמב״ן:
ויפרעו ואח״כ – שתענית זה אינו קבוע כמ״ש במס׳ סופרים שהיו מתענין אחר פורים מפני נקנור וחבריו וע׳ ר״ן שם:
אבל שאר – כמ״ש בתענית י״א א׳:
ומה חל – דבעל הברית מותר אף בשאר תענית אף שאינן נדחין חוץ מת״ב כמש״ש י״ב א׳ ועירובין מ״א א׳ דאר״א ב״צ כו׳ וכתבו תוס׳ בר״ה י״ט א׳ ד״ה אסורין דוקא בט״ב דחמיר אבל בשאר תענית א״צ להתענות כלל מדקאמר לפניהם ולאחריהן מותרין ולרבנן בלא השלמה וע״כ בי״ט אף בכה״ג אסור וכן חתן ביום חופתו וע׳ במ״א סי׳ תקנ״ט ס״ק י״א בשם ר״ש הלוי ע״ש: