ביאור הגר"א על אורח חיים תקנה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים תקנה |


סעיף א[עריכה]

נוהגים כו'. ע"פ המדרש בצע אמרתו בזע פורפירין דיליה השליך משמים ארץ תפארת ישראל זו תפילין. אבל מדינא חייב בתפילין אע"ג שאמר כל מצות כו' ונהי דבמ"ע שאבל פטור כמו כפיית המטה דלא הודו לו וכן בשאר דברים מ"מ במל"ת במצות לא תעשה ג"כ אינו חייב אלא אותן דחשיב שם ופרושי קא מפרש מהן הן אסור כו' דוקא מה שאסור כל שבעה אסור בת"ב וז"ש דברים הנוהגים כו' דלא חמיר מלאחר שלשה דאבילות ישנה היא כמ"ש ביבמות ולכן מותר במלאכה כמו אין לו מה יאכל וכן משיב לשואל וע"ל סימן ל"ח ס"ו:

ובמנחה כו'. דלענין דברים אלו הקילו במנחה וכמ"ש במ"ס ריש פי"ט דבשרית א"א קדוש וקדיש ובמנחה אומרים קדוש וקדיש וכן כ"ד שתלוי במנהג והטעם שאז הציתו אש במקדש כמש"ל סימן תקנ"ז ועבתוס' דקידושין ל"א ב' בד"ה אסתייעא כו' על שכילה כו' ואמרינן במ"ר תם עונן כו' שבה נטלו ישראל איפוכי שלימה כו':

סעיף ב[עריכה]

יש מי כו'. להחמיר כר"י ורבנן דברייתא ועמ"ש בסי' תקנ"ט ס"ג דבירוש' מ' דרבנן מודו ליה בזה:

ויש לאדם כו' וימעט כו'. שאף בסעודה המפסקת אמרו ימעט כו':

ומיהו עוברות כו'. גמרא שם תניא אמרו ליה לר"י כו' א"ל אף אני לא אמרתי כו':