ביאור הגר"א על אורח חיים כט
סעיף א: אין לברך כו' — אע"ג דבנדה נ"א ב' וסוף פרק ו דברכות אמרינן דבני מערבא היו מברכין כו', מפרש רבינו תם דווקא כשחולצן סמוך לשקיעת החמה, ולמאן דאמר לילה לאו זמן תפילין דעובר בלא תעשה, כמו שכתוב במנחות ל"ו ב'. אבל אנן קיימא לן כמאן דאמר לילה זמן תפילין, כמו שכתוב שם: "הלכה ואין מורין כן", וכרבי עקיסא ד"ושמרת" בחוקת הפסח הכתוב מדבר:
אפילו כשחולצם כו' — רוצה לומר, אף על גב דשבת ודאי לאו זמן תפילין, כיון דלא נפקא לן מ"חוקה" לא מברכין, כמו ציצית, דדווקא אתפילין היו מברכין משום דכתיב "חוקה", אבל אנן דילפינן מ"והיה לאות" כו' כמו שכתוב שם לא מברכינן. וכמו שכתוב בירושלמי פרק ב דברכות: כשהוא חולצן מהו אומר? ברוך אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו; ואתיא כמאן דאמר בחוקת תפילין הכתוב מדבר, ברם כמאן דאמר בחוקת הפסח הכתוב מדבר לא. וכתבו תוס' בנדה, משום כיון דילפינן מ"ושמרת" אין חייב לסלקן. ועיין ב"י ומ"א, ועיין תוס' דנדה ודברכות ומנחות שם, ועירובין צ"ו א':