ביאור:תקופת הפרעונים בזמן בני ישראל במצרים לפי ספר הישר

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


תקופת הפרעונים בזמן בני ישראל במצרים לפי ספר הישר. לגבי מחבר ספר הישר, עיין באתר דעת ובויקפדיה

מספר המלך השנה לירידת בנ"י למצרים פרטי המלך תאריך לועזי [1]
הראשון השנה ה-1 לירידת בנ"י לא ידוע. מוזכר רק "פרעה מלך מצרים". הוא הפרעה שיוסף הורד בימיו למצרים וחלם את החלומות. 1520 לפנה"ס
השני השנה ה-32 לירידת בנ"י למצרים, עד שנת ה-72 לירידת בנ"י למצרים. שמו "מגרון". אביו פרעה מלך מצרים מת, וצוה ליוסף לפני מותו להיות למגרון בנו לאב, ולהיות מגרון תחת יד יוסף ותחת עצתו. וישמעו מצרים לדבר הזה להיות יוסף עליהם כי אהבו כל מצרים את יוסף. ויוסף היה בן 71.

בן 41 שנה מגרון במלכו, ו-40 שנה מלך במצרים. ויקראו כל מצרים את שמו פרעה כשם אביו, כמשפטם לעשות במצרים לכל מלך אשר ימלוך עליהם. על פי יוסף היה כל מלכות מצרים בימים ההם. ותהי כל מצרים תחת יד יוסף, וילחם יוסף עם כל אויביו מסביב ויכניעם. ויוסף מלך בעת ההיא ממצרים ועד הנהר הגדול נהר פרת. יוסף מת בשנת בגיל 110 בשנת ה-39 למגרון. (מגרון מת שנה אחרי יוסף). ספר הישר לא מזכיר את פטירת המלך הקודם "מגרון". הוא רק מזכיר שמלך בשנת 32 לירידת בנ"י למצרים, ו-40 שנה מלך.

1488 לפנה"ס
השלישי השנה ה-72 לירידת בנ"י למצרים, עד שנת ה-102 לירידת בנ"י למצרים. לא ידוע שמו.

ספר הישר מזכיר רק שבשנת 102 לירידת בנ"י למצרים מת פרעה ומלך מלול בנו. ולא מזכיר את שמו. ולא מזכיר שמשהו מלך אחרי מגרון. אבל אם מגרון מגרון מלך רק 40 שנה, ובשנת 102 מלך מלול, בהכרח היה עוד מלך בנתיים. ספר הישר מספר כמה עובדות שעשה פרעה מלך מצרים, אחרי פטירת יוסף לפני שמזכיר את מליכת מלול, ונראה שחלק מהם מתיחסים לפרעה השלישי.

ואלו הם העובדות: ויהי אחרי מות יוסף ויחלו מצרים למשול בבנ"י בימים ההם. ופרעה מלך מצרים המושל תחת אביו לקח את כל משפטי מצרים וינהג את כל מלכות מצרים תחת עצתו וימלוך לבטח על עמו. (הקטע הזה כנראה מתיחס למלך מגרון)

ויהי לתקופת השנה בשנת 72 לרדת בנ"י למצרים אחרי מות יוסף וכו' ויהי בעת ההיא ויצו פרעה מלך מצרים לכל עמו לעשות לו היכל חזק במצרים. ויצו גם על כל בני יעקב לעזור לו את מצרים בבנין. ויעשו המצרים לפרעה היכל יפה ונאה לבית מלכותו וישב בו ויחדש את מלכותו וימלך לבטח. (הקטע הזה שמדובר בשנת 72 לירידת בנ"י למצרים שהיא השנה שמת מגרון, כנראה מתיחס למלך החדש שבנה לעצמו היכל חדש למלכותו).

ובשנת 93 לירידת בנ"י למצרים מת לוי בן יעקב. ויהי אחרי מות לוי כאשר ראו מצרים כי מתו כל בני יעקב אחי יוסף, ויחלו כל מצרים לענות את ישראל ולמרר את חייהם מהיום ההוא והלאה עד יום צאתם הארץ מצרים. וירעו מצרים לישראל עד אשר קצו בני ישראל בחייהם מפני מצרים.

1448 לפנה"ס
הרביעי השנה ה-102 לירידת בנ"י למצרים, עד שנת ה-206 לירידת בנ"י למצרים. שמו "מלול". אביו פרעה מלך מצרים מת וימלך מלול בנו. שם אשתו "אלפרענית". בן 26 שנה היה מלול במלכו, ו-104 שנה מלך. וכל גבורי מצרים וכל הדור ההוא אשר ידעו את יוסף ואת אחיו מתו בימים ההם, ויקם דור חדש אשר לא ידעו את בני יעקב ואת כל הטובה אשר עשו להם[2], על כן החלו כל מצרים מהיום ההוא והלאה למרר את חיי בני יעקב ולענותם בכל עבודה קשה, על כי לא ידעו את אבותם אשר הצילו אותם בימי הרעב.

ולמלך מלול שלשה בנים ושתי בנות.

ואלה שמות הבנים: הבכור עתרי, השני אדיקם, השלישי מוריון.והבנות: הגדולה בתיה[3], והקטנה עכוזית. עתרי בכור המלך היה איש שוטה ומבוהל ונמהר בכל דבריו. ואדיקם היה איש ערום וחכם מאוד, ויודע בכל חכמת מצרים. ויהי כראות המלך את אדיקם בנו חכם וערום בכל דבר, וישם המלך בלבו להמליכו תחתיו אחרי מותו.

1418 לפנה"ס
החמישי השנה ה-206 לירידת בנ"י למצרים, עד שנת ה-210 לירידת בנ"י למצרים. שמו "אדיקם". מלול אביו מת וימלך אדיקם בנו. בן 20 שנה אדיקם במלכו על מצרים ו-4 שנים מלך, עד יציאת בנ"י ישראל ממצרים. הוא הפרעה שקבל את המכות.

ויקראו כל מצרים את שם אדיקם פרעה כשם אבותיו כמשפטים במצרים. ויהי אדיקם רע בתואר מאד, ועב בשר, וקצר קומה מאוד. ויהי גובהו אמה וזרת (=אמה וחצי). וירשיע מאביו ומכל המלכים אשר היו לפניו ויכביד את עולו מאוד על בנ"י[4].

1314 לפנה"ס
1314 לפנה"ס. יציאת בנ"י ממצרים. בנ"י יצאו ממצרים. וז"ל ספר הישר: ויהי בבא ישראל הימה ויבואו מצרים אחריהם וישובו מי הים עליהם ויטבעו כולם במים ולא נותר מהם איש. זולתי פרעה מלך מצרים (אדיקם הנ"ל) אשר נתן תודה לה' ויאמן בו. על כן לא המיתו ה' בעת ההיא עם מצרים. ויצו ה' מלאך ויוצאיהו מבין המצרים וישליכהו ארצה נינוה וימלוך עליה ימים רבים. 1310 לפנה"ס

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ לפי חשבון חז"ל שבית המקדש הראשון עמד 410 שנים ובית המקדש השני עבודה זרה ט א עמד 420 שנים.
  2. ^ על מלך זה נאמר הפסוק (שמות א ח) "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף". כדמוכח בספר הישר שם.
  3. ^ היא בתיה שהצילה את משה מהיאור, והחשיבה אותו לבנה. וגדלה אותו בבית פרעה אביה יחד עם בני המלך.
  4. ^ על מלך זה נאמר הפסוק (שמות ב כג) "ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שועתם מן העבודה". כדמוכח בספר הישר שם.