ביאור:תקוה לכסיל ממנו - בראי הפסיכולוגיה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

משלי כו יב: "ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו"

משלי כט כ: "חזית איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו"

אראל מפרש: תקוה לכסיל ממנו= יש תקוה שהכסיל יחכים כתוצאה מהמפגש איתו, שילמד ממנו משהו. ראה:

http://tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-26-12.html

מתאים לפירוש זה הוא מה שנאמר בספר "פסיכולוגיה חברתית, כרך ב'", של האוניסרסיטה הפתוחה, עמ' 230:

"אם מעורבותו [של מקבל המסר] במסר נמוכה, יישען המאזין על כללי חשיבה פשטניים ומהירים – היריסטיקות – מצב מקביל למסלול ההיקפי. מודל זה כונה המודל ההיריסטי של שכנוע.

היריסטיקות הן כזכור כללים או קיצורי דרך לחשיבה ולשיפוט, המבוססים על ניסיון העבר אך לא בהכרח רלוונטיים למסר. בהתבסס עליהם אנו מניחים שאדם בעל מוניטין ודאי צודק; שאדם המדבר בשטף מתמצא היטב בנושא; ושמסר הכולל נימוקים רבים ומביא נתונים סטטיסטיים הוא רציני ולפיכך גם נכון".

לפי זה, כולנו לפעמים נמצאים בחזקת כסילים, הנתונים לכריזמה של הדובר יותר מלתוכן דבריו.

עוד יש לציין, כי לפי הפרשנות המסורתית ניתן להשוות את הנאמר למחשבת הבודהיזם:

לפי הפרשנות המסורתית המ' היא מ' היתרון, כמו היה כתוב: תקווה לכסיל יותר ממנו.

וכן לפי הבודהיזם יש את מושג הבורות – איגנורס, שמשמעותו המדויקת היא לא מי שאינו יודע, אלא מי שחושב שהוא יודע – החכם בעיניו.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה בhagaihof @ gmail.com וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-11-19.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t2826_2