ביאור:תורה ועבודה בעת מלחמה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


בתלמוד בבלי, מגילה ג. , ישנו קטע העוסק בסדרי עדיפויות בין מצוות שונות: "

"כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן - כולן מבטלין עבודתן [במקדש] ובאין לשמוע מקרא מגילה;"

"מכאן סמכו של בית רבי שמבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה, קל וחומר מעבודה: ומה עבודה שהיא חמורה מבטלינן, תלמוד תורה לא כל שכן."

"ועבודה חמורה מתלמוד תורה? והכתיב (יהושע ה יג) "וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אִישׁ עֹמֵד לְנֶגְדּוֹ [וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ - לאות תוכחה ואיום]""

"אמר לו [המלאך]: אמש בטלתם תמיד של בין הערבים, ועכשיו בטלתם תלמוד תורה!" "אמר לו [יהושע]: על איזה מהן באת?" "אמר לו: 'עַתָּה בָאתִי' [על תלמוד תורה, שביטלתם עכשיו; מכאן שתלמוד תורה חמור יותר מעבודת הקרבנות]." "מיד [קיבל על עצמו יהושע לתקן עוון זה, ובמלחמה הבאה - מלחמת העי - נאמר (יהושע ח)] וילך יהושע בלילה ההוא בתוך העמק - אמר רבי יוחנן: מלמד שהלך בעומקה של הלכה..."

"לא קשיא: הא דרבים [תלמוד תורה של רבים חמור יותר מעבודת הקרבנות] והא דיחיד [תלמוד תורה של יחיד קל יותר]..." "ודיחיד קל? והתנן... אמר רבה בר הונא: אין מועד בפני תלמיד חכם [כשתלמיד חכם נפטר, מותר להספיד אותו אפילו בחול המועד], כל שכן חנוכה ופורים!"

"כבוד תורה קאמרת? כבוד תורה דיחיד חמור [כדי לכבד תלמיד חכם יחיד מותר לבטל את שמחת המועד], תלמוד תורה דיחיד קל [אדם יחיד צריך לבטל את לימודו כדי לשמוע קריאת מגילה]."

"אמר רבא: פשיטא לי:"

  • "עבודה ומקרא מגילה - מקרא מגילה עדיף..."
  • "תלמוד תורה ומקרא מגילה - מקרא מגילה עדיף..."
  • "תלמוד תורה ומת מצוה [מצוה לקבור את המת] - מת מצוה עדיף..."
  • "עבודה ומת מצוה - מת מצוה עדיף..."
  • "מקרא מגילה ומת מצוה... מת מצוה עדיף, דאמר מר: גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה."

(ראו גם פירושים נוספים לדברי שר צבא ה' בספר יהושע ).

דרשה זו מעוררת כמה שאלות:

א. מדוע המלאך הוכיח את בני ישראל על כך שלא למדו תורה ולא הקריבו קרבנות בשעת מלחמה? והרי המלחמה היא מלחמת מצוה, ו"העוסק במצוה – פטור מן המצוה", ו" אין שעת המלחמה שעת תלמוד תורה" (רד"ק) !
ב. רש"י פירש, שהמלאך הוכיח את בני ישראל על כך שעסקו במלחמה בלילה, "שאין זמן מלחמה בלילה, ועכשיו שהוא לילה - היה לכם לעסוק בתורה, שהרי אינכם נלחמים בלילה"; אולם, הלילה הוא כן זמן מלחמה - גם בתקופת יהושע נלחמו בלילה (ראו למשל יהושע י); בפרט, כשצרים על עיר (כבני ישראל, שצרו על יריחו), יש לשמור על כוננות מיוחדת דווקא בלילה, שבו קל יותר לאויבים לברוח ולהתחמק מהמצור בחסות החשכה; אם כך, השמירה על הכוננות היא חלק ממצוות המלחמה, והעוסקים בה פטורים ממצוות תלמוד תורה והקרבת קרבנות!
  • ג. מדוע חיכה המלאך עד שבני ישראל יבטלו תורה, ולא הוכיח אותם מייד לאחר שביטלו את הקרבן?
  • ד. מה הקשר בין כל המצוות הנזכרות בקטע - מקרא מגילה, עבודת הקרבנות, תלמוד תורה, מלחמה, מת מצוה וכבוד תלמיד חכם שנפטר? אם מטרת הקטע היא ללמד על סדרי עדיפויות, מדוע לא נזכרו סדרי עדיפויות ביחס למצוות אחרות?

נראה לי, שהשאלות נובעות מכך שאנו מתייחסים לתלמוד תורה כאל מצוה נפרדת, מנותקת משאר החיים. אולם, המצוות שבתורה מתייחסות לכל תחומי החיים. גם לעת מלחמה יש מצוות (ראו למשל דברים כ) - איך ומתי לקרוא לשלום לאויבים, איך ומתי להכריז מלחמה, איך לצור על ערים, את מי להרוג ואת מי להשאיר בחיים, ועוד. לימוד מעמיק של המצוות הללו הוא חלק בלתי נפרד מהמלחמה. מי שעוסק במלחמת מצוה, פטור מלימוד תורה כללי-תיאורטי, אבל הוא חייב בלימוד של כל הדינים וההלכות הקשורים למלחמה (כפי שכתב הרב דוד לבנון ) .

כך גם לגבי עבודת הקרבנות: מלבד המצוה של קרבן התמיד, הקרבנות גם יוצרים קשר בינינו לבין ה' ומאפשרים לנו לפנות אליו ולבקש ממנו שיעזור לנו להילחם באויבינו; אם כך, גם הקרבת הקרבנות היא חלק מהמלחמה, וזה תקף גם ביום וגם בלילה.

המלאך הוכיח את בני ישראל על כך שהם הפרידו את התורה והעבודה מהמלחמה, ולא הבינו שהתורה והעבודה הם חלק מהמלחמה; אילו היו לומדים תורה, היו מבינים שגם העבודה היא חלק מהמלחמה ולא היו מבטלים את העבודה, אך מאחר שלא למדו תורה, בא המלאך להוכיח אותם על שני העניינים יחד.

אם כך, בשעת מלחמה, אסור לבטל את עבודת הקרבנות ואת תלמוד התורה.

אולם, לאחר שמנצחים במלחמה, סדרי העדיפויות משתנים: במצב זה, חובתנו העיקרית היא לפרסם את הניסים שה' עשה לנו בשעת המלחמה, וכשאנחנו ממלאים חובה זו, אנחנו פטורים מתורה ומעבודה - ולכן "מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה... מבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה".

הדבר נכון לא רק במלחמה אלא בכל משימה שאנחנו מבצעים: תוך כדי ביצוע המשימה, התורה והעבודה חייבות ללוות אותנו - עלינו ללמוד את המצוות הקשורות למשימה, ולפנות אל ה' בתפילה שיסייע בידינו; אולם, אחרי שהשלמנו את המשימה בהצלחה, חובתנו העיקרית היא להודות לה' ולפרסם את ניסיו, ולשם כך מותר לנו, כביכול, "לקחת חופש" מתורה ומעבודה.

כך גם לגבי משימת החיים של כל אדם ואדם: כשאדם משלים את משימת חייו ונפטר מן העולם, מצוה ללוות אותו ולחלוק לו כבוד על השלמת המשימה, וכדי לקיים מצוה זו, מותר לבטל אפילו את עבודת הקרבנות ואת לימוד התורה: "אין מועד בפני תלמיד חכם... "תלמוד תורה ומת מצוה - מת מצוה עדיף... עבודה ומת מצוה - מת מצוה עדיף" ".

כל סדרי העדיפויות בקטע מלמדים את אותו הרעיון - על תפקידן של התורה והעבודה במשימת חיינו.

ראו גם: לימוד תורה לעומת קיום מצוות .

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-03-15.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/klli/mdrjim/mg03