ביאור:תוספתא/כלים/בבא קמא/ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תוספתא מסכת ב"ק דכלים פרק רביעי[עריכה]

תנור, כירה וטומאתם[עריכה]

(א)
תנור של לבנות - תחלתו בכל שהוא ושיריו ברובו

שר"מ אומר: תחלתו ארבעה ושיריו ארבעה
תנור מאימתי מקבל טומאה? משהוסק כדי לאפות בו סופגנין
רבי יוסי אומר: רואין את העצים שהוסק בהן כאילו לא הוסקו אלא לאחר רדיית הפת
רשב"ג אומר משם רבי יוחנן הסנדלר: משיגמר
טפילת התנור עד כמה חיבור לתנור? עד כדי צורך
וכמה הוא צורך? בתנור – טפח, ובכירה - ג' אצבעות.

(ב)

שלש אבנים שחברן זו לזו ועשאן תנור, ועשה להן טפילה בין מבפנים ובין בחוץ

מטמאות במגע ובאויר, דברי ר' מאיר

רבי יהודה אומר: מבפנים - מטמאות במגע ובאויר
ומבחוץ - מטמאות במגע ואין מטמאות באויר
חיברן לתנור ולא חיברן זו לזו - מטמאות.
חיברן זו לזו ולא חיברן לתנור - הרי הן כירה
חפר בארץ ועשה להן טירה – טהורה. וטירת כירה - טהורה.

(ג)
תנור שהסיקו להיות צולה בו - טמא.

להיות טומן בו אונין של פשתן – טהור, שאינו עושה מלאכה בגופו.
תנור שהסיקו עד שלא נגמרה מלאכתו – טמא. ר' יהודה אומר: טהור
א"ר יהודה: זה היה מעשה בתנורי כפר סיגנא, והיה רבן גמליאל מטמא וחכמים מטהרין
מפני מה מוסף תנור של נחתומין טמא? מפני שהוא סומך עליו שפוד של צלי
ורבי יהודה אומר: מפני שהוא תולה יורה בשפוד, ונותנה עליו
רבן שמעון בן גמליאל אומר משם רבי יוחנן הסנדלר: מוסף תנור - טפח
מוסף יורה של שולקי זיתים – טפחיים. ואינו מטמא באויר אלא כנגד המוסף
ומאימתי הוא מטמא? משיתחיל לשולקן.

(ד)

תנור שנתן בו עפר עד חציו, מעפר ולמטה - מטמא במגע; מעפר ולמעלה - מטמא באויר

דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים: אין חולקין כלי חרס, אלא כולה מטמא באויר


ר' יוסי מוסיף רק את דעת ר' יהודה. וראו משנה ה, ו.



רבי יוסי אומר: מעפר ולמטה - מטמא במגע; מעפר ולמעלה - מטמא באויר, דברי רבי מאיר
וחכ"א: אין חולקין, אלא כולו מטמא במגע ובאויר
אמר רבי יהודה: במה דברים אמורים? בזמן שנתן בו עפר ואח"כ הסיקו
אבל הסיקו ואח"כ נתן בו עפר - כולו מטמא במגע ובאויר
ומודה ר' יהודה לחכמים בתנור שנתנו על פי הבור, או על פי הדות
ונתן שם אבן ומירחו בטיט מן הצדדין - שהוא טמא. וחכ"א: בין כך ובין כך טמא.

תנור המחולק לחלקים[עריכה]

(ה)

תנור שחצצו לשנים, והוסק אחד מהן ונטמא - הוא טמא וחברו טהור

בשרץ - כולו טמא. והעובי שביניהן - כולו טמא.


ברישא מדובר שמחצית התנור לא הוסקה ולכן היא טהורה. לדברי ר' יוחנן בן נורי השוו משנה ב, ז.



הוסקו שניהן ונטמא א' מהן, רבי יוסי אומר משם רבי יוחנן בן נורי: חולקין את עביו
המשמש את הטמא – טמא, והמשמש את הטהור - טהור
בד"א? בזמן שחצצו ואח"כ הסיקו, אבל הסיקו ואח"כ חצצו וכל התנור הוסק - מטמא במגע
ובאויר - נטמא א' מהן במשקה, הרי חברו טהור.

(ו)
תנור שנחלק לשנים, ואפילו כל שהוא ואפילו מבית האומן – טמא,


ראו משנה ה, ז. הברייתא חולקת על המשנה המבחינה בין החלק הגדול לקטן.



לפי שאי אפשר לכוין.

(ז)

תנור של סדקין, שנתן הסדק כלפי הזוית, ומירחו בטיט מן הצדדין
רבי נתן מטמא מפני שזוית מחברתו,

וחכמים מטהרין.


תנור סדוק המונח כך שהסדק נתמך בקיר מבחוץ – מחלוקת ר' נתן וחכמים. לעניין רוב התנור ראו משנה ה, ז, ולעניין הטפלה מהסוגים השונים ראו שם משנה ח, ולעיל משנה ג, ז.



דף של תנור שנתנו בזוית להיות אופה בו – טהור, ואם יש בו רוב תנור - טמא.
תנור של סדקין, שעשה טפילה לכל אחד ואחד, מהחלקים שבין הסדקים ומקום הסדקים מגולה
אינו מקבל טומאה
נתן חול וצרורות - טהור
נתן טיט על גבי הסדק – טמא; חרש על גבי סדק - טהור
מירחו בטיט מלמעלה, או שעשה לו טפילה מבחוץ - טמא
מפני שהטפלה עושה את כולו אחד.
נתן עליו טיט, חרסית, אדמה, סיד וגפסית, אפילו כל שהוא, ואפילו מבית האומן - טמא.
זפת וגפרית, שעוה ושמרים, בצק וגללין, וכן דבר שאין עושין בו תנורים - טהור
כללו של דבר: כל דבר שאין עושין בו תנורים - אין מחבר את הסדקין.

פתרונות לבעיית התנור[עריכה]

(ח)
תנור שבא מחותך מבית האומן, עשה לימודין ונתן עליו - טהור


ראו משנה ה, ט-י. משנה ט היא לדעת ר' שמעון, שאינו מחכה עד שיסיק את התנור הממורח בטיט אלא מטמא אותו מיד. וראו גם משנה ג, ד. רשב"ג מציע תנור חסין מטומאה, כי הוא עשוי סדקים ונתמך מבחוץ ע"י תנור שלא הוסק כלל, כחכמים לעיל הלכה ז.



מירחו בטיט – טמא. נטמא, סילק את הלימודין – טהור, החזירן לו - טהור
מירחו בטיט - מקבל טומאה, ואין צריך להסיקו, שכבר הוסק
"משיסיקנו כדי לאפות בו סופגנין" (משנה ח) - ור' שמעון מטמא מיד
תנור של חוליות שכל אחת ואחת פחותה מארבעה טפחים
והיתה בהן אחת שיש בה ארבעה טפחים - היא מטמאה במגע ובאויר
והשאר מטמאות במגע ואין מטמאות באויר.
תנור של חוליות, והרחיק ממנו את הטפילה וכו' שכל אחת ואחת פחותה מארבעה טפחים
והיתה בהן אחת שיש בה ארבעה טפחים - היא מטמא במגע ואין מטמא באויר, והשאר - טהור.
רבן שמעון בן גמליאל אומר: הרוצה לעשות לו תנור בטהרה
מביא תנור של סדקים ומביא תנור חדש, שלא הוסק ומלבישו מבחוץ
ונותן חול או צרורות בינתים, ואע"פ שעשה טפלה לחיצון - טהור.
פיטס שקירזלו כלי גדול שמחק את הידיות שלו ולא הסיקו ועשאו תנור, ועשה לו טפלה מבחוץ
אע"פ שמקבל על דפנותיו כשיעור - טהור.

(ט)
תנור, מאימתי טמא? משיסיקנו כדי לאפות בו סופגנין, ור"ש מטמא מיד.


ראו לעיל הלכה ח, ומשנה ה, ז.



רבן שמעון בן גמליאל אומר משם רבי שילא: הטיחו בטהרה ונטמא, מאימתי טהרתו?
אמר ר' חלפתא איש כפר חנניא: שאלתי את שמעון בן חנניא,
ששאל את רבי חנניא בן תרדיון, ואמר: משיסיענו ממקומו
ובתו ברוריה אומרת: משיפשטו את חלוקו שיורידו ממנו את הטפילה
כשנאמרו דברים לפני ר' יהודה בן בבא, אמר: יפה אמרה בתו מהוא.

תנור וכירה ממתכת[עריכה]

(י)

תנור של מתכת שעשה לו טפלה, ועשה לו מוסף, וחלקו לשנים, ונטמא א' מהן באויר

הוא טמא וחברו טהור

נגע בו השרץ מתוכו - הוא מטמא במגע ובאויר, וחברו מטמא במגע ובאויר, וטפילה טהורין
נגע בו השרץ מאחריו - כולו מטמא מגע אחד ופוסל אחד
נגע בו כזית מן המת מאחריו - כולו מטמא מגע שנים ופוסל אחד
ואוירו מטמא אוכלין ומשקין וידים, מפני שנעשה אב הטומאה, ומטמא את גופו, דברי רבי
רבי ישמעאל ברבי יוסי אומר משם אביו: אינו מטמא אוכלין ומשקין וידים
שאין כלי חרש מטמא מאחוריו.
ניקב, נפגם, נסדק, ועשאו בטיט אפילו כל שהוא - טמא
נפל השרץ לאוירו - כולו מטמא במגע ובאויר
נפל לתוכו שלא באהל - כולו מטמא אוכלין ומשקין וידים, בין מתוכו ובין מאחוריו
כללו של דבר: שהוא טמא משום כלי חרס - נדון משום כלי חרס
משום כלי מתכות - נדון משום כלי מתכות
מירחו בטיט בין מבחוץ בין מבפנים - טהור
ר' יהודה אומר: מבפנים, אם יכול הטיח לעמוד בפני עצמו – טהור, ואם לאו - טמא
בין כך ובין כך, טמא משום כלי מתכת.
כירה של מתכת שעשה לה מגור, ועשו לה פטפוטים - טהורה
מירח בטיט, בין מבפנים ובין מבחוץ - טהורה
רבי יהודה אומר: מבפנים, אם יכול הטיח לעמוד בפני עצמו - טהורה
ואם לאו – טמאה. בין כך ובין כך - טמאה משום כלי מתכות.