ביאור:תהלים כז כתפילת עם ישראל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


תהלים כז א: "" לְדָוִד: ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי, מִמִּי אִירָא? ה' מָעוֹז חַיַּי, מִמִּי אֶפְחָד?" "

הפרק הוא תפילה של דוד, המוקף אויבים מכל עבר, ובכל זאת משכנע את עצמו שה' עוזר לו ולכן אין לו ממי לפחד.

כמו כל פרקי תהלים, ניתן לראות בפרק זה גם תפילה כללית, של עם ישראל, המוקף מכל עבריו באויבים הזוממים להשמידו:

"בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי" - אנשים רעים מתקרבים אלינו כדי לאכול את ארצנו, ויש כאלה שרוצים לאכול אותנו פיסית (אמנת החמאס מדברת בפירוש על הצורך להרוג כל יהודי ויהודי) אך אנחנו מתפללים לה' שיכשיל את מזימתם של אויבינו - "צָרַי וְאֹיְבַי לִי - הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ" .

"אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה - לֹא יִירָא לִבִּי" : הם חונים מכל עברינו ומכינים את כלי הקרב: אוגרים נשק בעזה, מוציאים ספינות מלחמה בתורכיה... ולמרות זאת, "אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה - בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ" :

"אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה', אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ: שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ" - השאיפה העיקרית שלנו, בכל המלחמה הזאת, היא שנזכה להמשיך ולשבת בבית ה' - בארץ ישראל הקדושה לה', בירושלים עיר הקודש, ובהר בית ה'. אנחנו לא מבקשים רק ביטחון פיסי, אנחנו רוצים קודם-כל את קרבת ה'.

"כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה, יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ, בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי" - בחג הסוכות אנחנו יושבים בסוכה שבירה וחלשה לכאורה, כדי לבטא את הבטחון שלנו בכך שה' צופן ושומר עלינו בסוכה שלו. השנה, אנשים התחילו לשבת באוהלים כבר בחודש תמוז - ואנחנו מתפללים שה' יסתיר וישמור עלינו באוהל שלו.

"וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי, וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה, אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לה'" - אנחנו מבטיחים, שגם כאשר ננצח במלחמה, לא נייחס את הנצחון לכוחנו (כמו שעשינו בעבר, בעוונותינו) אלא נייחס הכל לה'.

"שְׁמַע ה' קוֹלִי אֶקְרָא, וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי - לְךָ, אָמַר לִבִּי, בַּקְּשׁוּ פָנָי, אֶת פָּנֶיךָ ה' אֲבַקֵּשׁ" - היום אנחנו כבר לא מבקשים עוצמה צבאית וכלכלית, אלא מבקשים את פני ה'

"אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי, אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ, עֶזְרָתִי הָיִיתָ! אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי, אֱלֹהֵי יִשְׁעִי!" - אנחנו יודעים שאנחנו לא מושלמים, יש לנו הרבה עוונות, ובכל זאת אנחנו מבקשים שה' לא יטה אותנו לכף חובה מרוב כעסו, ולא יעזוב אותנו.

"כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי, וה' יַאַסְפֵנִי" - הממשלה, שאמורה לדאוג לאזרחים כמו הורים הדואגים לילדיהם (ראו במדבר יא), עזבה אותנו ואינה עושה מספיק כדי לדאוג לנו; אין לנו על מי להישען, אלא על ה', שיאסוף אותנו ויגן עלינו.

"הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ, וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר, לְמַעַן שׁוֹרְרָי" - אנחנו מבקשים מה' שיראה לנו את הדרך הנכונה לעבוד אותו, כי אויבינו - שוררינו - המסתכלים עלינו בעין רעה - טוענים נגדנו שאנחנו לא עובדים את ה' כראוי.

"אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי, כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶׁקֶר וִיפֵחַ חָמָס" - אנחנו מבקשים מה' שלא יסגיר אותנו בידי אויבינו, כי הם מעידים בנו עדות שקר - הם מאשימים אותנו בהאשמות שווא ומשתמשים בהאשמות אלו כתירוצים לתקוף אותנו ולהילחם בנו (בין השאר, באמצעות חמס ).

"לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב ה' בְּאֶרֶץ חַיִּים" - לולא אותיות אלול; בחודש אלול אנחנו מאמינים שנזכה לעבור את כל האיומים המכוונים כלפינו, ולהמשיך לגור עוד שנים רבות בארץ ישראל, שהיא ארץ החיים המלאה בטובו של ה'.

בסוף המזמור, קורא המשורר אל כל אדם מישראל, שלא יפחד ולא יתייאש מהצרות הסובבות אותנו מכל עבר, אלא יתחזק בבטחון בה':

"קַוֵּה אֶל ה'! חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ! וְקַוֵּה אֶל ה'!"

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-09-15.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/thlim/th-27-israel