ביאור:שריפת ילדים - שלוש פעמים בספר ירמיהו
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
בשלושה פסוקים בספר ירמיהו נזכר שבנ"י שרפו את ילדיהם. הטבלה הבאה מסכמת את ההבדלים בין שלושת הפסוקים:
ירמיהו "" לב35 "" |
ירמיהו יט ב "" |
ירמיהו ז לא " "
|
"" |
" "ויבנו את במות הבעל" " |
" "ובנו את במות הבעל" " |
" "ובנו במות התופת" " |
1 |
" "אשר בגיא בן הינום" " |
(בתחילת הפרק כתוב " "ויצאת אל גיא בן הינום..." " ) " "" " |
" "אשר בגיא בן הינום" " |
2 |
" "להעביר" " |
" "לשרוף" " |
" "לשרוף" " |
3 |
" "את בניהם ואת בנותיהם" " |
" "את בניהם" " |
" "את בניהם ואת בנותיהם" " |
4 |
" "למולך" " |
" "באש עולות לבעל" " |
" "באש" " |
1 |
" "אשר לא ציויתים" " |
" "אשר לא ציויתי" " |
" "אשר לא ציויתי" " |
5 |
" "" " |
" "ולא דיברתי" " |
" "" " |
6 |
" "ולא עלתה על ליבי" " |
" "ולא עלתה על ליבי" " |
" "ולא עלתה על לבי" " . " "" " |
|
" "לעשות התועבה הזאת, למען החטיא את יהודה" " |
" "" " |
" "" " |
7 |
]
נסביר את ההבדלים ע"פ רועי מעודה:
אחרי שירמיהו אמר את דברי התוכחה שבפרק ז - בני ישראל הקשו עליו: "איך אתה יכול להגיד שה' לא ציווה לשרוף בנים? הרי ה' ציווה על אברהם אבינו לשרוף את יצחק בנו?!".
בפרק יט חזר ירמיהו על התוכחה בסגנון אחר כדי לענות לקושיות:
1. הוא הדגיש שבנ"י בנו את " "במות הבעל" " , " "לשרוף את בניהם באש עולות לבעל" " , בניגוד לאברהם – שעשה הכל לשם ה'.
4. הוא הזכיר רק " "את בניהם" " - כי הקושיה היתה רק בקשר לבנו של אברהם.
6. הוא הדגיש " " "ולא דיברתי" " ", כלומר – גם כשציוויתי את אברהם לא דיברתי אליו ש ישרוף את בנו אלא רק ש יעלה אותו לעולה – ואחרי שהעלה אותו למזבח אמרתי לו שיוריד אותו ( פירוט ).
3. [ע"פ דעת מקרא] פרק לב הוא פרק של נחמה, ולכן גם תיאור הפשע הוא 'עדין' יותר: במקום " "לשרוף" " כתוב " "להעביר." "
7. מאותה סיבה (אולי) האשמה בפרק לב מופנית לא אל כל בני ישראל אלא בעיקר אל המנהיגים שלהם שהחטיאו אותם -- בנו את במות הבעל " " "למען החטיא את יהודה" " ".
עוד כמה מקורות שקשורים לנושא
[עריכה]- מלכים ב טז ג (על אחז): " " "וילך בדרך מלכי ישראל, וגם את בנו העביר באש, כתועבות הגויים אשר הוריש ה' אותם מפני בני ישראל" " ".
- דברי הימים ב כח ג (על אחז): " " "והוא הקטיר בגיא בן הינום; ויבער את בניו באש, כתועבות הגויים אשר הוריש ה' מפני בני ישראל" " "
- מלכים ב כא ו (על מנשה): " " "והעביר את בנו באש, ועונן וניחש, ועשה אוב ויידוענים, הרבה לעשות הרע בעיני ה' להכעיס" " ".
- בדברי הימים ב לג ו (על מנשה): " " "והוא העביר את בניו באש בגיא בן הינום, ועונן וניחש וכישף ועשה אוב ויידעוני; הרבה לעשות הרע בעיני ה' להכעיסו" " ".
- מלכים ב כג י (על יאשיהו): " " "וטימא את התופת, אשר בגיא בן הינום, לבלתי להעביר איש את בנו ואת בתו באש למולך" " ".
- יחזקאל כ לא: " " "ובשאת מתנותיכם בהעביר בניכם באש אתם נטמאים לכל גילוליכם עד היום..." "
- ישעיהו ל לג (על מפלת אשור): " " "כי ערוך מאתמול תופתה, בם היא למלך הוכן העמיק הרחיב; מדורתה אש ועצים הרבה נשמת ה' כנחל גופרית בוערה בה" " "
- יהושע טו ח (הגבול הצפוני של שבט יהודה): " " "ועלה הגבול גיא בן הינום, אל כתף היבוסי מנגב, היא ירושלים; ועלה הגבול אל ראש ההר אשר על פני גיא הינום ימה, אשר בקצה עמק רפאים צפונה" " ".
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של ע"פ רועי מעודה, דעת מקרא שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים ירמיהו ביטויים וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/nvia/yrmyhu/srft_yldim