ביאור:שריפת ילדים - שלוש פעמים בספר ירמיהו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




בשלושה פסוקים בספר ירמיהו נזכר שבנ"י שרפו את ילדיהם. הטבלה הבאה מסכמת את ההבדלים בין שלושת הפסוקים:

ירמיהו "" לב35 ""

ירמיהו יט ב ""

ירמיהו ז לא "

"

""

" "ויבנו את במות הבעל" "

" "ובנו את במות הבעל" "

" "ובנו במות התופת" "

1

" "אשר בגיא בן הינום" "

(בתחילת הפרק כתוב " "ויצאת אל גיא בן הינום..." " ) " "" "

" "אשר בגיא בן הינום" "

2

" "להעביר" "

" "לשרוף" "

" "לשרוף" "

3

" "את בניהם ואת בנותיהם" "

" "את בניהם" "

" "את בניהם ואת בנותיהם" "

4

" "למולך" "

" "באש עולות לבעל" "

" "באש" "

1

" "אשר לא ציויתים" "

" "אשר לא ציויתי" "

" "אשר לא ציויתי" "

5

" "" "

" "ולא דיברתי" "

" "" "

6

" "ולא עלתה על ליבי" "

" "ולא עלתה על ליבי" "

" "ולא עלתה על לבי" " . " "" "

" "לעשות התועבה הזאת, למען החטיא את יהודה" "

" "" "

" "" "

7

]

נסביר את ההבדלים ע"פ רועי מעודה:

אחרי שירמיהו אמר את דברי התוכחה שבפרק ז - בני ישראל הקשו עליו: "איך אתה יכול להגיד שה' לא ציווה לשרוף בנים? הרי ה' ציווה על אברהם אבינו לשרוף את יצחק בנו?!".

בפרק יט חזר ירמיהו על התוכחה בסגנון אחר כדי לענות לקושיות:

1. הוא הדגיש שבנ"י בנו את " "במות הבעל" " , " "לשרוף את בניהם באש עולות לבעל" " , בניגוד לאברהם – שעשה הכל לשם ה'.

4. הוא הזכיר רק " "את בניהם" " - כי הקושיה היתה רק בקשר לבנו של אברהם.

6. הוא הדגיש " " "ולא דיברתי" " ", כלומר – גם כשציוויתי את אברהם לא דיברתי אליו ש ישרוף את בנו אלא רק ש יעלה אותו לעולה – ואחרי שהעלה אותו למזבח אמרתי לו שיוריד אותו ( פירוט ).

3. [ע"פ דעת מקרא] פרק לב הוא פרק של נחמה, ולכן גם תיאור הפשע הוא 'עדין' יותר: במקום " "לשרוף" " כתוב " "להעביר." "

7. מאותה סיבה (אולי) האשמה בפרק לב מופנית לא אל כל בני ישראל אלא בעיקר אל המנהיגים שלהם שהחטיאו אותם -- בנו את במות הבעל " " "למען החטיא את יהודה" " ".

עוד כמה מקורות שקשורים לנושא[עריכה]

  • מלכים ב טז ג (על אחז): " " "וילך בדרך מלכי ישראל, וגם את בנו העביר באש, כתועבות הגויים אשר הוריש ה' אותם מפני בני ישראל" " ".
  • דברי הימים ב כח ג (על אחז): " " "והוא הקטיר בגיא בן הינום; ויבער את בניו באש, כתועבות הגויים אשר הוריש ה' מפני בני ישראל" " "
  • מלכים ב כא ו (על מנשה): " " "והעביר את בנו באש, ועונן וניחש, ועשה אוב ויידוענים, הרבה לעשות הרע בעיני ה' להכעיס" " ".
  • בדברי הימים ב לג ו (על מנשה): " " "והוא העביר את בניו באש בגיא בן הינום, ועונן וניחש וכישף ועשה אוב ויידעוני; הרבה לעשות הרע בעיני ה' להכעיסו" " ".
  • מלכים ב כג י (על יאשיהו): " " "וטימא את התופת, אשר בגיא בן הינום, לבלתי להעביר איש את בנו ואת בתו באש למולך" " ".
  • יחזקאל כ לא: " " "ובשאת מתנותיכם בהעביר בניכם באש אתם נטמאים לכל גילוליכם עד היום..." "
  • ישעיהו ל לג (על מפלת אשור): " " "כי ערוך מאתמול תופתה, בם היא למלך הוכן העמיק הרחיב; מדורתה אש ועצים הרבה נשמת ה' כנחל גופרית בוערה בה" " "
  • יהושע טו ח (הגבול הצפוני של שבט יהודה): " " "ועלה הגבול גיא בן הינום, אל כתף היבוסי מנגב, היא ירושלים; ועלה הגבול אל ראש ההר אשר על פני גיא הינום ימה, אשר בקצה עמק רפאים צפונה" " ".

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של ע"פ רועי מעודה, דעת מקרא שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים ירמיהו ביטויים וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/yrmyhu/srft_yldim