ביאור:שקיפות ודיווח למנהיגות אמינה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

פרשת פְקוּדֵי: שקיפות ודיווח למנהיגות אמינה / מוטי לקסמן

בשנה רגילה נקראות פרשת וַיַּקְהֵל ופרשת פְקוּדֵי יחד, באותה שבת. השנה היא שנה מעוברת ובה נקראת כל פרשה בשבת אחרת. בשבוע שעבר קראנו את פרשת וַיַּקְהֵל והשבוע את פרשת פְקוּדֵי.

פרשת פְקוּדֵי חותמת את ספר שמות; ולמעשה מסכמת את תהליך הקמת המשכן, שנדון כבר בפרשות תצווה, כי תשא ויקהל. אבל אין זו חזרה בעלמא.

פרשת השבוע נפתחת במלים: "אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה" (שמות לח, כא). כלומר, הפעם אנו קוראים על פרוט החמרים מהם נעשה המשכן, פירוט מדויק מאוד (1). ושוב, נאמר שמקור כל החמרים הם מהעם כולו, באופן שווה (2).

מה מספר לנו הכתוב בפירוט כפול זה (3)?

1. אפשרות הבנה אחת רואה בכך מענה לחשדות של בני-ישראל: " "שמע משה ישראל מדברים מאחריו, [...] ומה היו אומרים? [...] ר' חמא אמר לגנאי, היו אומרים ראה צואר, ראה שוקים, אוכל משל יהודים, ושותה משל יהודים, וכל מה שיש לו מן היהודים, וחבירו משיבו אדם ששלט על מלאכת המשכן אין אתה מבקש שיהא עשיר, כיון ששמע משה כך אמר להן חייכם משהמשכן נגמר אני עושה עמכם חשבון" " (תנחומא, פקודי ד).

2. אפשרות הבנה אחרת מדגישה את גדולתו של משה: " "איש אמונות זה משה שנעשה גזבר על מלאכת המשכן שנו רבותינו אין ממנין שררה על הצבור בממון פחות משנים, והרי אתה מוצא שהיה משה גזבר לעצמו, וכאן אתה אומר אין ממנין פחות מב' אלא אע"פ שהיה משה גזבר לעצמו הוא קורא לאחרים ומחשב על ידיהם" " (שמ"ר נא, ואלה פקודי).

3. ויש המוצאים בכך אות לקדושת המשכן: " "זה סימן לקדושתו של המשכן, שמשה בעצמו השגיח על המפקד. ויש ללמוד מזה לקח מוסרי, שאף על פי שהמשכן קדוש בקדושה נעלה, וודאי לא נחשדו ישראל שימעלו במלאכתו, היה צריך לערוך מפקד וחשבון של החמרים שהובאו תרומה למלאכתו; ומשה בעצמו ערך את המפקד ופרסם את פרטיו בתורה [...] שדווקא קדושתו הנעלה של המשכן היא המצריכה לערוך את המפקד" " (4).

איזו הבנה קרובה להשקפתך?

אנו לא בוחרים, אנו מציעים לציין כוון אחר שעולה מהכתוב בחומש ובמדרשים: מתואר כאן תהליך הנהגה של איש ציבור שמקפיד על שני דברים: שיקוף ודיווח מלאים.

האם, כל פרנסי הציבור שלנו נוהגים כך?

אבל, לטעמנו יש דבר נוסף.

לפני שנפרט אותו, נפנה לעיון קל בהפטרה שמלווה את פרשת השבוע (5). הכתוב בהפטרה מתאר את החמרים מהם נבנה בית המקדש בימי שלמה המלך.

אנו לא באים להשוות בין מרכיבי המשכן למרכיבי בית מקדש אלא בנאמר עליהם. את אשר נאמר על תהליך בניית המשכן ראינו לעיל.

ומה נאמר על תהליך בניית בית המקדש?

"וַיַּנַּח שְׁלֹמֹה אֶת כָּל הַכֵּלִים מֵרֹב מְאֹד מְאֹד לֹא נֶחְקַר מִשְׁקַל הַנְּחֹשֶׁת" (מל"א ז, מז); "וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְכָל עֲדַת יִשְׂרָאֵל הַנּוֹעָדִים עָלָיו אִתּוֹ לִפְנֵי הָאָרוֹן מְזַבְּחִים צֹאן וּבָקָר אֲשֶׁר לֹא יִסָּפְרוּ וְלֹא יִמָּנוּ מֵרֹב" (מל"א ח, ה).

נא לשים לב לחזרה המשמעותית על הריבוי "כָּל הַכֵּלִים מֵרֹב מְאֹד מְאֹד לֹא נֶחְקַר"; "צֹאן וּבָקָר אֲשֶׁר לֹא יִסָּפְרוּ וְלֹא יִמָּנוּ מֵרֹב"!

לעומת הדיווח המפורט והמנייה בבניית המשכן במדבר, כאן, בבניית בית המקדש, אין דיווח ואין מנייה. וכי מה אתה משווה? ישאלוני הרי יש כאן משכן ארעי וקטן מול בית מקדש קבוע ומפואר מאוד.

נכון, אבל גם במפעלות ציבור גדולים ומפוארים צריך שקיפות של מנייה ודיווח, אחרת אין כל בקרה.

ואם תרצו, דבר נוסף.

תהליך בניית המשכן במדבר הביא בסופו של דבר לגיבוש עם. תהליך בניית בית המקדש המפואר והנשגב הביא בסופו של דבר לפילוג הממלכה. אחד ההסברים לכך הוא כי האמצעים לבניית בית המקדש לא היו "מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל", כמו בבניית המשכן אלא עול כבד ביותר על העם. עול המשתקף בדברי שבטי ישראל אל בנו של שלמה, רחבעם: "אָבִיךָ הִקְשָׁה אֶת עֻלֵּנוּ וְאַתָּה עַתָּה הָקֵל מֵעֲבֹדַת אָבִיךָ הַקָּשָׁה וּמֵעֻלּוֹ הַכָּבֵד אֲשֶׁר נָתַן עָלֵינוּ וְנַעַבְדֶךָּ" (מל"א יב, ד).

אכן, שקיפות ודיווח של מנהיגות מניעים שיתוף-פעולה של עם ותפקוד תקין; העדר שקיפות והעדר דיווח אמין של מנהיגות, קשורים בדרך-כלל גם להטלת עול כבד המעוררים מרירות וכעס ועלולים להביא לחורבן.האם המנהיגות של היום זוכרת זאת???

ולהשלמת לימוד חומש שמות: חזק חזק ונתחזק!!!

<><><><><>

מראה מקורות והערות

(1) פירוט מדויק מאוד, לא פחות ולא יותר מאשר: "כָּל הַזָּהָב הֶעָשׂוּי לַמְּלָאכָה בְּכֹל מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ וַיְהִי זְהַב הַתְּנוּפָה תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים כִּכָּר וּשְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ [...] וַיְהִי מְאַת כִּכַּר הַכֶּסֶף לָצֶקֶת אֵת אַדְנֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֵת אַדְנֵי הַפָּרֹכֶת מְאַת אֲדָנִים לִמְאַת הַכִּכָּר כִּכָּר לָאָדֶן. וְאֶת הָאֶלֶף וּשְׁבַע הַמֵּאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים עָשָׂה וָוִים לָעַמּוּדִים וְצִפָּה רָאשֵׁיהֶם וְחִשַּׁק אֹתָם. וּנְחֹשֶׁת הַתְּנוּפָה שִׁבְעִים כִּכָּר וְאַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁקֶל" שמות לח, כד, כז–כט).

(2) "בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ לְכֹל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים" (שם, כו).

(3) פירוט החמרים ופירוט התרומות.

(4) עמוס חכם, ספר שמות כרך שני, ירושלים תשנ"א, עמ' שפא.

(5) מל"א ז, מ– ח, כא.

מקורות

על-פי מאמר של מוטי לקסמן שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-03-06.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0238_0