ביאור:שמשון - דגם של מנהיג אידיאלי

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



תגובה ל: שמשון שנכתבה ב14:59:18  20.01.2005

בשיעור הראשון בשבת לא הצלחתי להגיע לסוף, ובשני נאלצתי די להריץ אותו כך שאת העיקר הרבה לא הבינו. בגלל זה, ובגלל שהנושא נראה לי חשוב למדי החלטתי להעלות פה את סופו של השיעור .

בשיעור הגענו למסקנה (מהמקורות: תענית י"א ע"א למטה, נדרים ט' ע"ב, רמב"ם הלכות דעות (ג, א) והלכות נדרים (י"ג, כג שנזירות קשורה בענווה, ובהכרה מי הוא מקור הכל, והיא ראויה לא כמטרה בפני עצמה, אלא רק כ'תשובת המשקל' למי שדעותיו יכולות ליפול לצד השני.

השווינו בין יפתח ושמשון וראינו שבעוד יפתח מציג את הירידה הגדולה שנגרמה בשל הניתוק מהנבואה, שמשון מראה את תחילת העלייה בהציגו קשר לה' שאיננו תלוי בנבואה. שמשון עצמו מתנדנד בין הצלחה וכישלון, אך בסוף ימיו הוא מצליח ומוכיח את צדקת דרכו.

אם ההנהגה לא מונחית באופן ישיר ע"י ה' ישנה סכנה גדולה למחשבה ש"כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" ולכך באה הנזירות לשמור בכל זאת על קשר אל ה' בצורה שתשפיע על העם.

כל הזמן אנחנו מסופקים האם שמשון יצליח או לא, בשעה שהוא מכיר במהות נזירותו- שה' נותן לו את הכח- הוא מצליח, וברגע שהוא שוכח, הוא נכשל, עד למפגן האמונה הסופי בבית דגון שבו שמשון מוכיח שהוא מכיר באמת זו ולכן כאן הוא מנצח את נצחונו הגדול.

משמשון נלמד לקח לכל מנהיגות עתידה- הגבורה והשלטון צריכים להיות מלווים בענווה וכניעה כלפי ה'. שמשון, בכך שהוא מתחיל כאן להושיע את ישראל מהווה דוגמא למנהיגות ולמלוכה ראויה.   עובדה זו מתבררת מהשוואת הכתוב על אביו "ויהי איש אחד מצרעה ממשפחת הדני ושמו מנוח..." (י"ג א) לכתוב על אלקנה אבי שמואל (שמ"א א' א) וקיש אבי שאול (שמ"א ט' א). ברור מהשוואה זו שהכתוב רוצה לאחד בין 3 אבות המלוכה- שמשון, שמואל ושאול.

שמואל מחפש, עבור המלוכה, דמויות ע"פ הדגם של שמשון, הכולל כח וענווה הנובעת מהכרת ה'. שאול הוא אמנם גבוה "מכל העם משכמו ומעלה" אבל בכל זאת "נחבא אל הכלים", והוא אינו מחפש מלוכה אלא אתונות. כך גם דוד, "עדינו העצני", מצד אחד הוא מנהיג חבורה של אנשי מצוק ומרי נפש למלחמות ונצחונות, אך עדיין הוא זוכר שהוא האח האחרון, רועה הצאן, שאף אחד לא מעלה על דעתו שהוא זה שה' רוצה כמלך.

שמשון נראה כדגם המומלץ למנהיגות, גם מכך שהוא השופט האחרון שהוזכר, והוא שינה את המגמה כלפי מעלה. ואחריו מספרים על שמואל שכבר מקים בפועל את המלוכה. זה ששמשון הוא המטרה של ספר שופטים, הוא הדגם שאותו רוצה הספר להציג כדמות המנהיג הרצויה, מתברר גם מהצגת המטרות בתחילת הספר. בפרק ג' פס' א והלאה נכתב: "ואלה הגויים אשר הניח ה'...רק למען דעת דורות בני ישראל, ללמדם מלחמה..." ה' רוצה שבני ישראל ידעו להלחם, פיזית ורוחנית, בעצמם ולא רק תחת ההדרכה הצמודה של ה'. עד ימי שמשון כל השופטים (שיש לנו מידע עליהם בנושא זה) או שהודרכו ישירות ע"י נבואה, או שהיה נתק מוחלט בינם לבין הנביאים ודבר ה'. רק בימי שמשון אנו רואים מנהיג שיודע להלחם, שמעשיו נובעים מתוך הכרתו הפנימית, ועדיין הוא קשור לדבר ה' ופועל לפיו.

תשובה זו לשאלת דמות המנהיג/מלך האידיאלי מתבטאת בסופו של דבר בדברי שמואל על 'משפט המלוכה'. בין אם המעשים ששמואל מאיים בהם מותרים ע"פ הדין או שלא, שמואל פונה לעם ואומר: "אם כל מה שאתם רוצים הוא 'מלך ככל הגויים' זה מה שתקבלו".

אם המלך לא מרגיש שיש משהו מעליו, מישהו שאחראי על הכל וצריך לעשות את רצונו, אז הוא יעשה את הדברים ששמואל מציין. רק מלך שעומד בדגם השמשוני, שמגביל את מעשיו בכניעה לדבר ה', רק הוא ימלוך ביושר ויימנע מלהרע לעם במעשים כעין אזהרת שמואל. לכן שמואל מתנגד לבקשת העם למלוכה ולכן ה' אומר לו "לא אותך מאסו, כי אותי מאסו ממלוך עליהם".

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של ? שפורסם לראשונה בשיעור נח"ת שבת אייר ס"ד וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-01-30.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/dmut_dmut_600_1