ביאור:שמיטת כספים - זמן הפרוזבול

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

סימוכין לשמיטת כספים - מהתורה

"מקץ שבע שנים תעשה שמיטה וזה דבר השמיטה, שמוט כל משה ידו , אשר ישה ברעהו לא יגוש את רעהו ואת אחיו, כי קרא שמטה לה' , את הנכרי תגש ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך..." (דברים, ט"ו, א'-ב')

שמיטת כספים היא חובת הגוף ולכן נוהגת בארץ ובחוצה לארץ.

המקור לכך הם דברי רב יהודה בקידושין (ל"ז:) :

"...כל מצוה שהיא חובת הגוף נוהגת בין בארץ ובין בחוץ לארץ , חובת הקרקע אינה נוהגת אלא בארץ..."

חכמים תקנו את תקנת הפרוזבול, שמאפשרת למלווה לא לשמט את ההלואה.

השאלה: מתי יש לעשות פרוזבול? ערב השנה השביעית או ערב השנה השמינית?

' הזמן ' : להלכה לשמיטת כספים אין כל מעמד עד לסופה של השנה השביעית. בשקיעת החמה של ערב ראש השנה השמינית, או אז פוקעים חיובי ההלוואות.

' מסקנה ' : המלווה יכול לחכות במשך כל שנת השמיטה (השנה השביעית) לעריכת הפרוזבול. למעשה הוא יכול להמתין עד ערב ראש השנה של השנה השמינית ורק אז לעשות פרוזבול.

הסוברים שניתן לעשות פרוזבול עד ערב ראש השנה של השנה השמינית:

שיטת הרמב"ם

¹ ] :

אין שביעית משמטת אלא בסופה, שנאמר: " ... מקץ שבע שנים תעשה שמיטה...". לפיכך הלווה את חברו בשביעית עצמה, גובה חובו כל השנה, וכשתשקע השמש בלילי ראש השנה של מוצאי שביעית, אבד החוב.

כלומר לשיטת הרמב"ם אפשר לעשות פרוזבול עד ערב ראש השנה של השנה השמינית.

תוספתא

: (שביעית ה', י"א), סובר כרמב"ם.

"ויכול אדם לתבוע חובו ביום האחרון של שנת השמיטה ולא תשמט עד הלילה מפני שכותבים פרוזבול ערב ר"ה של מוצאי שביעית".

רמב"ן

  : סובר כרמב"ם.

אולם ראויה לציון שיטת הראשונים, פרשנים ופוסקים הסוברים ששמיטת כספים חלה בערב ראש השנה של השנה השביעית דווקא, ולכן מחוייבים לעשות פרוזבול בערב ראש השנה של השביעית.

אחד הפרשנים הסוברים שיש לעשות פרוזבול ערב ראש השנה של שביעית הוא ה"אבן עזרא" :

שיטת ר' אברהם אבן עזרא (אב"ע):

כתוב: "... מקץ שבע שנים תעשה שמיטה..."

(דברים, ט"ו, א').

דן האבן עזרא בשאלת משמעותה של המילה "מקץ" זה, מה טיבה? מסקנתו היא: מקץ יכול לתאר גם התחלה , הוא מביא לכך מספר ראיות:

אמנם בד"כ מקץ זה בסוף , אולם ידוע ששמיטת קרקעות חלה במשך כל השביעית שתחולתה כבר מתחילת השנה, אם כן זה עשוי להיות נכון גם לשמיטת כספים.

בפרשת הקהל, (דברים, ל"א, י"א- י"ב): "...ויצו משה אותם לאמר מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה בחג הסוכות: בבוא כל ישראל לראות את פני ה' אלקיך במקום אשר יבחר תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם..."

שם הכוונה שההקהל היה בתחילת השנה - בחג הסוכות .

אם כן רואים עוד שימוש במילה "מקץ" המתארת התחלה .

בירמיהו (ל"ד, י"ד) נאמר לגבי שחרור עבדים:

"...מקץ שבע שנים...".

אבל כידוע, העבד עובד שש שנים ולכן חייבים להניח שם שמקץ שבע שנים, הכוונה: מתחילת שבע השנים.

שיטת הרמב"ן

כאמור, חולק על האב"ע וסובר שדעת חז"ל היא שחלות שמיטת כספים היא רק בסוף השנה השביעית. אבל גם הרמב"ן סובר שהמדקדקים כולם גרסו כראב"ע מאחר ש "הראש והסוף יקראו קצה" ^{2 ]} . כלומר "מקץ" יכול לבטא התחלה וסוף, כמו 2 קצוות. ראייה לדבר:

נאמר בשמות (כ"ה, י"ט):

"...כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה..."

וכן מופיע (מלכים א', ו', כ"ד):

"...מקצות כנפיו ועד קצות כנפיו...".

רואים אם כן, שקצה יכול להיות במשמעות של התחלה וכן במשמעות של סוף.

אולם הרמב"ן עצמו הלך אחר הפשט ופרש "מקץ השנה השביעית" – בסוף השנה שביעית.

' שיטת הרא"ש ' :

כתיבת הפרוזבול נעשית בערב ראש השנה של השביעית בעוד שמיטת הכספים בפועל אינה אלא בסופה של שביעית.

הרא"ש מביא תוספתא בגיטין (ד', י"ח):

"...ותניא אימתי כותבין עליו פרוזבול – ער"ה של שביעית! דאף על גב, דשביעית אינה משמטת אלא בסופה אפילו הכי אין כותבין פרוזבול אלא בתחילתה..."

הרא"ש טוען שב"ד לא יתבע הלוואות בשנת השמיטה שהרי כתוב: "לא יגיש את אחיו ואת רעהו, כי קרא שמיטה לה' ". כלומר, מיד שנכנסה שנת השמיטה לא יגוש המלווה אבל אם יבוא הלווה ויפרע את ההלואה בעצמו, אין חובה על המלווה לומר משמט אני.

אבל המלווה ובית הדין לא בודקין לגבות שום חוב ולא כותבים פרוזבול בשביעית אלא בתחילתה שאחרת עובר על "לא יגוש". אבל פקיעת החוב עצמו, כמו שיטת חז"ל מתבצעת בסוף השביעית.

הטור:

כך גם מסכים הטור שכתיבת פרוזבול נעשית ערב ראש השנה של שביעית (סוף הששית), וכן היא שיטת "בעל העיטור".

ההחלטה מתי לכתוב את הפרוזבול תלויה בזמן , מתי נעשו ההלוואות?

' הלוואות עד השביעית ' : יש לכתוב פרוזבול בתחילת השביעית בגלל "לא יגוש" ועל כך יסכים גם הרמב"ם (אלו הם מרבית ההלוואות - משך 6 השנים)

' הלוואות בשביעית עצמה ' : במקרה זה מודה הרא"ש לרמב"ם שמותר לכתוב עליהם פרוזבול עד סוף השביעית, מפני שהתאריך הקובע של "לא יגוש" שהוא בתחילת שביעית כבר חלף.

אבל רבים חלקו על חלוקה זו שעושה הב"ח בהלוואות עד שביעית ובשביעית עצמה.

ה"שולחן ערוך":

' '

הכריע כרמב"ם וכך כתב: "ומנהג פשוט בארץ ישראל וסביבותיה לכתוב פרוזבול בערב ראש השנה של מוצאי שביעית שכן לדידם של רוב הפוסקים הן השמיטה והן הנגישה אינם חלים אלא בסוף שביעית".

מה ההלכה למעשה? האם יש לחוש לחומרא לדעת הרא"ש וסיעתו?

"חתם סופר":

מסתמך על ר' נתן אדלר מפרנקפורט שהיה רבו החסיד והמופלא של ה"חתם סופר".

הוא לא עשה פרוזבול ערב ראש השנה של שביעית. פסק להלכה כרמב"ם , אבל מי שרוצה להחמיר ולכתוב פרוזבול ערב השביעית שיחמיר, ואין כאן יוהרא.

רבי שלמה זלמן מלאדי הכריע כרא"ש:

לדעתו, זאת לא חומרא אלא כך רצוי לעשות מלכתחילה, כלומר לכתוב פרוזבול בסוף השנה השישית מדין "לא יגוש".

ה"חזון איש"

עשה פרוזבול בערב שביעית וכך מעיד הגר"א קניבסקי.

ויש אומרים הרוצה להרבות זכויותיו ערב ראש השנה, יעשה פרוזבול ערב שביעית (כדעת הראש) ואחר כך ילווה לחברו סכום נמוך והיות והלוואה זו היא אחר כתיבת הפרוזבול, הרי הפרוזבול לא יחול על הלואה זו ולכן יהיה חייב לוותר על ההלוואה זו ובכך יקיים "שמוט" ונמצא מרבה זכויותיו.

1] פרק ט' מהל' משיטה ויובל, הל' ד.

2] רמב"ן על ספר דברים ט"ו, א'

מקורות

על-פי מאמר של ד"ר מנחם צוקר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-03-11.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/sofrim/zuckm/jmittksfim