ביאור:שמחה כאינדיקציה למתת אלהים היא יראת אלהים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ...

וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ...

(דברים טז' 14 - 15)

שִׂמְחָה כאינדיקציה... לְמַתַּת אֱלוֹהִים - כדלקמן:

1)

כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְהוָה

בְּפָעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן

מַה-גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהוָה מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ

אִישׁ-בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא-יָבִין אֶת-זֹאת...

(תהלים צב' 5 - 7)

2)

לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל

וּלְשִׂמְחָה מַה-זֹּה עֹשָׂה...

(קהלת ב' 2)

3)

יָדַעְתִּי כִּי אֵין טוֹב בָּם--כִּי אִם-לִשְׂמוֹחַ

וְלַעֲשׂוֹת טוֹב בְּחַיָּיו

וְגַם כָּל-הָאָדָם שֶׁיֹּאכַל וְשָׁתָה

וְרָאָה טוֹב בְּכָל-עֲמָלוֹ--מַתַּת אֱלֹהִים הִיא

יָדַעְתִּי כִּי כָּל-אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים

הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם--עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ

וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו

מַה-שֶּׁהָיָה כְּבָר הוּא

וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה

וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת-נִרְדָּף...

(קהלת ג' 12 - 15)

כלומר:

אִם אֱלוֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו...

אָז שִׂמְחָה... היא יראת אלהים... וגם זו מַתַּת אֱלוֹהִים הִיא...

סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע

אֶת-הָאֱלֹהִים יְרָא

וְאֶת-מִצְו‍ֹתָיו שְׁמוֹר

כִּי-זֶה כָּל-הָאָדָם...

(קהלת יב' 13)

אם-כן... וְהָאֱלוֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת-נִרְדָּף... כי רק אדם ירא אלהים יודע שִׂמְחָה... מה היא...

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של רמי ניר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-06-16.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/ljon_jorj_sjmx_0