דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.
המדרש מביא שלוש דוגמאות הממחישות את הפסוק (משלי כב א): "נבחר שם מעושר רב, מכסף ומזהב חן טוב":
ה' בחר את משה, שמצא חן בעיניו וידעו בשם, על-פני קורח בעל העושר.
ה' בחר את פינחס, ולא את זמרי נשיא שבט שמעון. דוגמה זו מפורטת יותר, ומסבירה ארבעה פסוקים רצופים בספר משלי על-פי פרשת בעל פעור. הפסוקים במשלי מתארים את המשמעות הפנימית של אירועי בעל פעור:
(משלי כא כט): "העז איש רשע בפניו, וישר הוא יבין דרכו" - עזות-הפנים של זמרי בן סלוא, שלקח אישה מדיינית לעיני משה וכל ישראל, לעומת היושר והתבונה של פינחס, שהתייצב כנגדו.
(משלי כא ל): "אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'" - השיתוק שאחז במשה בעקבות הטענה של זמרי לגבי אשתו המדיינית של משה. ולפי הדרשה המופיעה בתלמוד הבבלי, הפסוק מתאר את החלטתו של פינחס לפעול ולא לחכות למשה: (סנהדרין פב.): "כל מקום שיש חילול השם - אין חולקין כבוד לרב".
(משלי כא לא): "סוס מוכן ליום מלחמה, ולה' התשועה" - גבורתו של פינחס, שהסכים למסור את נפשו כמו סוס המוסר את נפשו במלחמה, ובזכות מסירות זו ה' הושיע אותו.
(משלי כב א): "נבחר שם מעושר רב, מכסף ומזהב חן טוב" - שכרו של פינחס, שה' הזכיר את שמו ובחר בו להיות כהן לעולם.
אחשורוש בחר את אסתר, בעלת החן, על-פני המן שהציע לו כסף רב.
