ביאור:ישעיהו נב ח
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:ישעיהו נב ח.
שירם של הרואים את שיבת ה' לציון[עריכה]
(ישעיהו נב ח): "קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל, יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ; כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ, בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן."
קול הצופים (הרואים את שיבת ציון בהווה) מתערב עם קול המבשר (שניבא על שיבת ציון בעבר), והם נושאים קול (מרימים את קולם בשיר) ומרננים (שרים) ביחד ; כי עכשיו הם רואים עין בעין : המציאות שרואים הצופים בעיניים אנושיות מתאימה לנבואות שראו המבשרים בעיני הנבואה.
דקויות[עריכה]
הפסוק הקודם דיבר על המבשר , והפסוק שלנו מדבר על הצופים ; ונאמר שהם ירננו (ישירו) יחדיו . ופירש המלבי"ם: "מצייר, כי המבשר עומד על ההר, והצופה עומד כנגדו בעבר השני; ובאותו רגע שיבשר המבשר, ישא הצופה את עיניו ויראה הדבר בעין , וישא קול לעומת המבשר, קול שמחה, כי ראה הדבר בעיניו; ואז, הצופה עם המבשר יחדו ירננו. (רוצה לומר: הנביאים המבשרים, וישראל הצופים). כי עד עתה, גם-כן ראו הנביאים שיבת ציון בעין המחזה, שהוא עין הפנימי הרואה בנבואה, אבל לא בעין בשר וחוש החיצוני; אבל עתה עין בעין יראו , העין החוזה יראה בעין החושיי ובפועל בשוב ה' ציון" ( מלבי"ם ) .
הדבר התקיים בימינו במלחמת ששת הימים: "19 שנה לפני מלחמת ששת הימים התנהל ויכוח, ויכוח איתנים, האם יוזכר שם ה' במגילת העצמאות. הרב מימון, שהתעקש להכניס את שם ה' לתוך המגילה, עמד בוויכוח גדול מאוד אל מול המתנגדים. ובסוג של איזושהי פשרה, שלדעתי בן גוריון הביא אותה, אני לא בטוח, קיבלו את ההחלטה להכניס את המילים 'צור ישראל' – אבל בלי המילה 'וגואלו'. מי שרוצה יפרש את זה 'צור ישראל' במובן של צור, אבן, בבחינת כוחי ועוצם ידי, ומי שירצה יפרש את המילים 'צור ישראל' במשמעות של הקב"ה. לראות באמת את יד ה' בסיפור הזה. וכך הפסקה האחרונה במגילת העצמאות נפתחת במילים 'מתוך ביטחון בצור ישראל הננו חותמים בחתימת ידנו לעדות'. בלי המילה 'וגואלו'. אבל כשאתה לומד את מה שקרה 19 שנה לאחר מכן, ואת כל מה שהתחולל באותה מלחמה, בששת הימים, ואתה מבין גם איפה מדינת ישראל הייתה מונחת, שלא הייתה שום כוונה להגיע לאן שהגענו, ולא הייתה שום תוכנית כזאת... אני חושב שאולי זה באמת הנס הגדול: במלחמת ששת הימים לא היה ויכוח האם להכניס פה את שם ה' – אלא המציאות כפתה עלינו את ההתבוננות הזאת של ' עין בעין יראו בשוב ה' ציון '. המציאות כפתה עלינו להסתכל במבט כזה. לא היה צריך להתווכח. וגם אם מיד אחר כך קצת נבהלנו ממה שקרה לנו והלכנו אחורה קצת, וגם אם עד היום, 54 שנים אחרי, אולי אנחנו קצת מבוהלים, זה לא משנה. הקומה הזאת כבר נבנתה. הקומה הזאת כבר קרתה. גם אם אתה לא 'צופה למרחוק' - המציאות הביאה אותנו למקום הזה". ( יהונתן שטיינברג ז"ל ) .
כלומר: "הנביאים ניבאו לנו כבר לפני אלפי שנים את שיבת ציון ואת הגאולה השלמה, את העתיד הטוב שצפוי לעם ישראל. אבל עם ישראל לא בדיוק מאמין. הוא שוכח את זהותו. הוא מנסה להתכחש אליה. חלקים ממנו ממש נלחמים בצור ישראל וגואלו. אבל אז מה קורה? המציאות משתנה. אתה יכול להתווכח עד מחר על אזכור שם שמיים במגילת העצמאות, או על תפילת נעילה בכיכר דיזנגוף, או על הקפות שניות בשמחת תורה (או על קיומה של ישיבת מעלה אליהו בתל אביב שמצמיחה תלמידים כמו אל"מ שטיינברג), אבל עד שאתה מתווכח, ונלחם, באה המציאות ומשתנה. שמה אותך במקום אחר לגמרי. ואז, כלשונו של שטיינברג, "המציאות כופה עליך" התבוננות אחרת. היא מעלה אותך קומה, אם תרצה או לא." ( ידידיה מאיר שם ) .
מילים וביטויים[עריכה]
צופים[עריכה]
יש מפרשים שהכוונה לנביאים. אולם רש"י פירש " צופיך - צופים שמעמידין על החומות והמגדלים לבשר ולראות מי בא לעיר" ( רש"י ) , "צופים - עניין הבטה וראיה" ( מצודות ) , וכן פירש מלבי"ם, שה צופים הם בני-ישראל הרואים את שיבת ציון בעין בשר. ראו 'מנצפ"ך - צופים אמרום' / הרב אברהם קורמן .
עין בעין[עריכה]
1. "עין בעין - הב' בי"ת הכלי, העין תראה באמצעות העין, לא ראיה שכליית. וכן" (במדבר יד יד): "אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה ה'"( מלבי"ם ) .
2. בלשון ימינו, כשאומרים שאנשים "רואים עין בעין" הכוונה שהם רואים את הדברים באותו אופן, יש להם השקפת-עולם דומה. לפי זה אפשר לפרש גם כאן, שבימי שיבת ציון, המבשרים והצופים "יראו עין בעין"; תהיה הסכמה בין אנשי הרוח לאנשי המעשה.
תגובות[עריכה]
ישעיהו כו א: "בַּיּוֹם הַהוּא יוּשַׁר הַשִּׁיר הַזֶּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה עִיר עָז לָנוּ יְשׁוּעָה יָשִׁית חוֹמוֹת וָחֵל"
אך לעת עתה לדור הזה בימינו ------- https://tora.us.fm/tnk1/messages/prqim_t1506_1.html
- -- DAIAN SHEM, 2023-11-06 14:52:04
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:שירם של הרואים את שיבת ה' לציון
מקורות[עריכה]
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2023-11-26.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/nvia/yjayhu/yj-52-08