ביאור:שירים חדשים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.



ב'קבלת שבת' אנו אומרים שני מזמורים שמתחילים במילים " " "שירו לה' שיר חדש" " ", וזה קצת מפתיע כי הם נראים מאד דומים; לראשון אמנם מתאים לקרוא "שיר חדש" אבל השני הוא כבר "שיר ישן"!

במאמר זה נראה שהשירים האלה בכלל לא דומים – הם מדברים על נושאים שונים לגמרי [ע"פ מלבי"ם]:


תהלים צח

תהלים צו

"מזמור שירו לה’ שיר חדש כי נפלאות עשה; הושיעה לו ימינו וזרוע קודשו.הודיע ה’ ישועתו; לעיני הגויים גילה צדקתו."

"שירו לה’ שיר חדש; שירו לה’ כל הארץ. שירו לה’ ברכו שמו; בשרו מיום ליום ישועתו. ספרו בגויים כבודו; בכל העמים נפלאותיו."

1

"זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל:ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלוהינו."

"כי גדול ה’ ומהולל מאוד; נורא הוא על כל אלוהים. כי כל אלוהי העמים אלילים; ו ה’ שמים עשה ."

1

2

" הריעו " "לה’ כל הארץ; פצחו ורננו וזמרו.זמרו לה’ בכינור;בכינור וקול זמרה.בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה’."

" הוד " " והדר לפניו; עוז ותפארת במקדשו. הבו לה’ משפחות עמים; הבו לה’ כבוד ועוז . הבו לה’ כבוד שמו; שאו מנחה ובואו לחצרותיו. השתחוו לה’ בהדרת קודש ; חילו מפניו כל הארץ. אמרו בגויים ה’ מלך אף תיכון תבל בל תימוט; ידין עמים במישרים."

3

"ירעם הים ומלואו; תבל ויושבי בה ."

" ישמחו השמים ותגל הארץ " "; ירעם הים ומלואו."

" נהרות " "ימחאו כף; יחד הרים ירננו."

"יעלוז שדיי וכל אשר בו; אז ירננו כל עצי יער ."

4

"לפני ה’ כי בא לשפוט הארץ,"

"לפני ה’ כי בא כי בא לשפוט הארץ,"

5

"ישפוט תבל בצדק; ועמים במישרים."

"ישפוט תבל בצדק; ועמים באמונתו ."

6

תהלים צט

תהלים צז

"ה’ מלך ירגזו עמים; יושב כרובים תנוט הארץ ."

"ה’ מלך תגל הארץ;ישמחו איים רבים."

1

"ה’ בציון גדול; ורם הוא על כל העמים."

" ענן וערפל סביביו " "; צדק ומשפט מכון כיסאו. אש לפניו תלך; ותלהט סביב צריו. האירו ברקיו תבל; ראתה ותחל הארץ. הרים כדונג נמסו מלפני ה’ : מלפני אדון כל הארץ."

1

4

"יודו שמך גדול ונורא; קדוש הוא."

"הגידו השמיים צדקו; וראו כל העמים כבודו. יבושו כל עובדי פסל המתהללים באלילים; השתחוו לו כל אלוהים."

1

2

"ועוז מלך משפט אהב: אתה כוננת מישרים ; משפט וצדקה ביעקוב אתה עשית. רוממו ה’ אלוהינו והשתחוו להדום רגליו: קדוש הוא."

"שמעה ותשמח ציון ותגלנה בנות יהודה למען משפטיך ה’. כי אתה ה’ עליון על כל הארץ; מאוד נעלית על כל אלוהים."

1

" משה ואהרון " "בכוהניו ושמואל בקוראי שמו; קורים אל ה’ והוא יענם. בעמוד ענן ידבר אליהם; שמרו עדותיו וחוק נתן למו. ה’ אלוהינו אתה עניתם: אל נושא היית להם; ונוקם על עלילותם. רוממו ה’ אלוהינו והשתחוו להר קודשו, כי קדוש ה’ אלוהינו."

" אוהבי ה’ " "שנאו רע: שומר נפשות חסידיו ; מיד רשעים יצילם. אור זרוע לצדיק;ולישרי לב שמחה. שמחו צדיקים בה’; והודו לזכר קודשו."

1

  1. במזמור הראשון חוזרים (לאחר הכותרת) 5 פעלים של דיבור: " "שירו.." " " "שירו.." " " "ברכו.." " " "בשרו.." " " "ספרו...... אמרו" " . המשורר קורא לאדם לדבר על נפלאותיו של ה'. אבל בפתיחת המזמור השני (פרט לכותרת) אין שום קריאה לאדם לדבר, כי אין צורך – ה' בעצמו " "הודיע... ישועתו" " : ה' " "נפלאות עשה" " בגלוי, " "לעיני" " הגויים, " "גילה" " צדקתו, וכולם " "ראו" " . זהו ההבדל העיקרי בין המזמורים: המזמור הראשון מדבר על מצב שבו ה' נסתר, אין ניסים גלויים – ולכן אפשר רק לדבר ולספר על הניסים – כמו בימינו; והמזמור השני מדבר על מצב שבו ה' מתגלה, ועושה ניסים גלויים לעין – ולכן אין צורך לדבר עליהם – כמו שאנו מקווים שיהיה בעתיד...
  1. במצב הראשון – כל הנפלאות של ה' נעשות בדרך הטבע, וה' מתגלה דרך הטבע – דרך ה שמיים ש עשה] ; (ע"ע השמים מספרים כבוד אל ); במצב השני ה' פועל מעל הטבע – בעזרת " "ימינו וזרוע קודשו" " (המילה 'קודש' מציינת את מעשי ה' מעל הטבע), וה' מתגלה דרך ישראל –– דרך ה " "חסד" " שהוא עושה " "לבית ישראל" " . ההבדל בולט גם במזמורים הבאים: במזמור צז ה' מתגלה דרך תופעות טבע: " "ענן וערפל סביביו" " , " "אש לפניו תלך" " , " "האירו ברקיו תבל" " , ובמזמור צט ה' מתגלה במרכבת קודשו – " "יושב כרובים" " , " "קדוש הוא" " , " "קדוש הוא" " , " "בעמוד ענן" " , " "כי קדוש ה' א-להינו" " , וגם דרך ישראל: " "ה' בציון גדול" " , " "משפט וצדקה ביעקב" " , " "משה ואהרן... ושמואל... " " (גם במזמור צז נזכרת "ציון", אבל רק בתור שומעת מהצד - " "שמעה ותשמח ציון" " ; "" ה' לא מתגלה דרכה).
  2. במצב הראשון העמים עדיין מאמינים באלהים אחרים (כוחות הטבע), הם רק מתחילים להבין ש " "כל אלהי העמים אלילים" " – כל האלים שלהם לא שווים כלום לעומת הבורא. במצב השני אין בכלל מקום לאלהים אחרים, כי כוחות הטבע כבר לא קיימים – ה' שובר את חוקי הטבע לגמרי. אפילו האנשים המרוחקים והנמוכים ביותר – " "כל אפסי ארץ" " – רואים בבירור את ישועת ה' ולא חושבים בכלל על אלהים אחרים. ההבדל בולט גם במזמורים הבאים: במזמור צז " "יבושו כל עובדי פסל המתהללים באלילים, השתחוו לו כל אלהים" " . ובמזמור צט אין בכלל אלילים.
  1. במזמור הראשון קורא המשורר לכולם לעבוד את ה' במקדשו המפואר ולכבד אותו במנחה ובהשתחוויה, כלומר – לעשות פעולות גלויות לעין. ה' לא מתגלה כאן לעיני האדם – האדם צריך לבוא ביזמתו אל בית המקדש ו'לגלות' שם את ה' באמצעים מוחשיים. במזמור השני אין צורך לבוא לבית המקדש, כי ה' מתגלה לכולם ונמצא עם כולם בחוץ; לכן צריך לנגן ולזמר לכבודו בכלי נגינה שמבטאים את מלכותו ית' – " " "בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'" " ". יש הבדל בין הפועל " "זמרו" " לבין הפעלים שנזכרו במזמור הראשון ( " "שירו" " , " "שירו" " , " "ברכו" " , " "ספרו" " , " "בשרו" " ):ב " "זמרו" " הדגש הוא על הנגינה, וב " "שירו" " (ושאר הפעלים) הדגש הוא על המילים – על התוכן. [אבל במזמור צט בכל-זאת נאמר: " " "רוממו ה' א-להינו והשתחוו להר קודשו" " " – לא הבנתי למה].
  1. שני המזמורים מתארים שהטבע שמח, אבל יש הבדל: במזמור הראשון שמחים הצמחים – השדות והעצים; ובמזמור השני שמחים ההרים והנהרות. בשני המקרים זה נס, אבל הנס הראשון קרוב יותר לטבע, כי הצמחים הם יצורים חיים. (אולי בגלל שבפרק צו ההרים לא שמחו – ה' כעס עליהם והחליט להמיס אותם, כמו שכתוב בפרק צז – " " "הרים כדונג נמסו מלפני ה'..." " "; ואז הם 'למדו לקח' ובפרק צח הם ריננו).
  1. במזמור הראשון ה' " "בא" " פעמיים, כי ההתגלות היא עקיפה – דרך הטבע; במזמור השני ה' " "בא" " רק פעם אחת כי ההתגלות היא ישירה.
  1. במזמור הראשון ה' דורש מהעמים " "אמונה" " , כי הוא לא גלוי, וכשה' לא גלוי אפשר רק להאמין בו. במזמור השני ה' שופט את העמים " "במישרים" " – כי כשה' גלוי לעין אין צורך באמונה; צריך רק להיות ישרים ולא להכחיש את מה שרואים. [ אבל הביטוי " " "ידין עמים במישרים" " " נמצא גם במזמור הראשון – לא הבנתי את זה ].

את שאר ההבדלים לא הצלחתי להסביר, אבל אל תתייאשו – אני בטוח שאם תחשבו מספיק תצליחו למצוא הסברים יותר טובים מִשלי!

תגובה /  צחור[עריכה]

ע"פ הפשט, הפסוק " " "שירו לה' שיר חדש" " " לא בא להגיד שהמזמור שכתוב אחריו הוא חדש ושונה מהקודמים, אלא הוא בא להגיד לנו שאנחנו צריכים לחבר שירים חדשים לה'  (ולא רק לחבר מנגינות לשירים קיימים...)

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל ע"פ מלבי"ם שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 10 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-10-01.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/thlim/jir_xdj