ביאור:שביעי של פסח - יום העצמאות של עם ישראל

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

מבוא ' : '

התורה מצוה (מצוה ש"א) לשבות ממלאכה ביום השביעי של פסח , שנאמר : " והקרבתם אשה לה ' ' שבעת ימים ביום השביעי מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו " ' ( ויקרא , כ " ג , ח ') . ' שביעי של פסח איננו חג נפרד מחג הפסח , אלא הוא היום האחרון של חג הפסח בלבד , לפיכך בשביעי של פסח אין אומרים הלל שלם ואין מברכים " שהחיינו ". אך למרות זאת יום שביעי של פסח שונה מיתר ימי חול המועד , בכך שהוא יום טוב כמו היום הראשון של פסח . בניגוד לחג הפסח עצמו התורה אינה מפרשת מדוע יש לחגוג את שביעי של פסח כיום טוב נפרד , וכן מצאנו ש הציווי הראשון על חג הפסח נאמר בטרם יציאת מצרים וקריעת ים סוף , והוא כולל בתוכו גם את יום שביעי של פסח , שנאמר : " וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם ' " (שמות, י"ב, ט"ז) . גם כשהצווי על חג הפסח נזכר בשנית בעת יציאת בני ישראל ממצרים בטרם קריעת ים סוף , נאמר : " שבעת ימים תאכל מצות וביום השביעי חג לה ' ' " (שמות, י"ג, ו') , דהיינו , התורה אינה מזכירה בפסוק זה את החג ביום טוב ראשון של פסח , אלא התורה מזכירה רק את החג ביום השביעי , בכדי ללמדנו שיום היציאה הסופי ממצרים נחשב החל מהיום השביעי של פסח . כלומר , התורה רמזה לעם ישראל במצוות חג הפסח על הנס העתידי של קריעת ים סוף , עוד בטרם התממשותו בפועל . לפיכך התורה לא פירשה לעם ישראל מדוע יש לחגוג את שביעי של פסח כיום טוב . בתקופה מאוחרת יותר פירשו חז " ל במכילתא כי תכנו של יום השביעי של פסח היה נס קריעת ים סוף , כמובא ברש " י : " איקטורין שלח עמהם , וכיון שהגיעו לשלשת ימים שקבעו לילך ולשוב וראו שאינן חוזרים למצרים , באו והגידו לפרעה ביום הרביעי (מכילתא) , ובחמישי ובששי רדפו אחריהם , וליל שביעי ירדו לים (פ"ק דסוטה) , בשחרית אמרו שירה והוא יום שביעי של פסח ' לכן אנו קורין השירה ביום השביעי " (רש"י-שמות, י"ד, ה') . כלומר , עם ישראל לא אמרו שירה ביום ט " ו בניסן , משום שבעת תחילת יציאת ישראל ממצרים ביום ט " ו בניסן , עם ישראל השתחררו מעבדות מצרים בלבד , לפיכך רק ביום טביעת פרעה וחילו בים סוף , הובררה לעם ישראל חרותם ועצמאותם המעשית והרוחנית , דהיינו , גמר תהליך יציאת עם ישראל ממצרים הסתיים רק בעת קריעת ים סוף . על כן עם ישראל אמרו שירה רק ביום זה , משום שיום שביעי של פסח הוא יום העצמאות הראשון של עם ישראל . התבוננות מעמיקה במאורעות חג שביעי של פסח בעת יציאת עם ישראל ממצרים (בשנת ב"א תמ"ח) , מגלה כי ישנם קווי דמיון בין חג העצמאות הראשון של עם ישראל , לבין יום העצמאות של " מדינת ישראל " (בשנת ה"א תש"ח) בימינו , כפי שמבואר להלן בהרחבה : '

יום העצמאות – יום העצמאות של מדינת ישראל חל אותו יום בשבוע שבו חל שביעי של פסח .

עצמאות ישראל

- ' מתבטאת בהעצמת העצמאות רוחנית אשר קיימה את ישראל אף בגלותם .

שלבי הגאולה – בזכות האמונה והבטחון בה

' ' עם ישראל זכו לעצמאות מעשית ורוחנית .

שירת ישראל – קיומו הנצחי של עם ישראל מגלה כי יש בורא לעולם

. '

שירה ואמונה – עצם קיומו של עם ישראל הינו בבחינת נס תמידי .

ה ' איש מלחמה – שמירת חרותם ועצמאותם של עם ישראל מתבצעת בתחכום ע

" ' י ה

', ' וזאת בתנאי שעם ישראל עושים את רצונו

. '

' יום העצמאות : '

מובא בשו " ' ע : ' " ' סימן לקביעת המועדים : ' א " ' ת ב " ' ש , ' ג " ' ר ד " ' ק , ' ה " ' ץ ו " ' ף , ' פירוש : ' ביום ראשון של פסח יהיה לעולם ט " ' ב ( תשעה באב ) , ' וסימן : ' ' על מצות ומרורים יאכלוהו ' ' ( במדבר , ט ', י " א ) . ' ביום ב ' ' בו שבועות , ' וביום ג ' ' בו ר " ' ה , ' ביום ד ' ' בו קריאת התורה שהוא שמחת תורה , ' ביום ה ' ' בו צום כיפור , ' ביום ו ' ' בו פורים שעבר " ' ( שו " ע , או " ח , סימן תכח , סעיף ג ) . ' לסימנים אלה חסרה המקבילה ליום שביעי של פסח , ' עד אשר נקבע משמים יום העצמאות של מדינת ישראל בשנת ה ' ' תש " ' ח , ' ובכך הושלם החסר , ' דהיינו , ' יום העצמאות של מדינת ישראל חל באותו יום בשבוע שבו חל יום שביעי של פסח . ' כלומר , ' כשם שיום שביעי של פסח (בשנת ב"א תמ"ח) מבטא את יום עצמאותם של עם ישראל לאחר שיעבוד מצרים , ' כך יום העצמאות של מדינת ישראל שאירע אלפי שנים לאחר מכן (בשנת ה"א תש"ח) , ' אמור לבטא את תחילתה של הגאולה עתידית השלמה . ' לפיכך כשם שסיבת חג שביעי של פסח הוסתרה בתורה , ' כך גם הוסתר יום העצמאות מסימני המועדים בהלכה . ' וכן ה " ' ספורנו " ' כתב : ' " וכמו שהיה משמר ומצפה לגאלת ישראל כל ימי גלותם במצרים , כן הוא משמר ומצפה לגאלת ישראל העתידה , כאמרו : ' ולכן יחכה ה ' לחננכם ' (ישעיה, ל', י"ח) , ' לכל בני ישראל לדרתם ', כאמרם : ' בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל " ( שמות , י " ב , מ " ב ) . ' וכן נאמר במשנה : " ' בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים , ' שנאמר ( שמות , י " ג , ח ') : ' ' והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה ' ' לי בצאתי ממצרים " ' ( פסחים , פ " י , משנה ה ') . ' כלומר , ' כשם שה ' ' יתברך גאל את עם ישראל ממצרים בעצמו , ' לא על ידי מלאך ולא על ידי שליח , ' אלא כהרף עין וכנגד כל הסיכויים , ' כך גם עתידה להיות גאולתם העתידית של עם ישראל . ' כסימן לכך הקב " ' ה נתן לעם ישראל את יום העצמאות של " ' מדינת ישראל ", ' אשר הוא מרמז על אופיה של הגאולה העתידית , ' שנאמר : " ' כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות " ' ( מיכה , ז ', ט " ו ) . ' כלומר , ' גלות מצרים נמשכה מאתיים ועשר שנים , ' ואילו הגלות האחרונה נמשכת מזה 1942 ' שנים , ' לפיכך הגאולה מן הגלות האחרונה עתידה להיות בנסים הגדולים לאין ערוך , ' מאשר הנסים שארעו בעבור אבותינו בעת היציאה מגלות מצרים . '

' עצמאות ישראל : '

עצמאותו של עם ישראל מתבטאת בעצמאות רוחנית אשר קיימה את עם ישראל לכל אורך הדורות אף ללא מדינה עצמאית , ' משום שעצמאותו המעשית של עם מתבטאת בעמידת העם ברשות עצמו ובאי תלותו באחרים . ' לפיכך בשל היות עם ישראל " ' המעט מכל העמים " ' ( דברים , ז ', ז ') , ' תלותו ברצון ה ' ' היא מוחלטת , ' על כן לא ניתן לעם ישראל להיות עם עצמאי ככל העמים . ' וכן מצאנו שהתורה אינה מצווה על עצמאות מעשית אלא רק על עצמאות רוחנית , ' כפי שהדבר בא לידי ביטוי בפרשת מינוי מלך , ' שנאמר : " ' ואמרת ' אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבתי " ' ( דברים , י " ז , י " ד ) , ' וכשעם ישראל בקשו בימי שמואל למנות עליהם מלך ככל הגוים ' , ' בקשתם נתקבלה הן ע " ' י הנביא והן ע " ' י ה ' ' בבקורת וחוסר נחת . ' לפיכך התורה התנתה את מינוי המלך גם בתנאים מעשיים וגם בתנאים רוחניים , ' שנאמר : " ' לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצוה ימין ושמאול " ' ( דברים , י " ז , כ ') . ' על כן הצגת עצמאות " ' מדינת ישראל " ' כבלם מפני שואה נוספת כדוגמת שואת יהודי אירופה , ' היא אינה מציאותית , ' שכן מצאנו שלמרות עצמאות מלכות בית דוד בארץ ישראל , ' עם ישראל גלו מארצם פעמיים בעקבות חטאיהם . '

וכן כתב הרמב " ' ם ( הלכות תשובה , פ " ט , א - ב ) : " ' הודיענו בתורה שאם נעזוב התורה מדעת ונעסוק בהבלי הזמן , ' כענין שנאמר : ' ' וישמן ישורון ויבעט ' ' ( דברים , ל " ב , ט " ו ) , ' שדיין האמת יסיר מן העוזבים כל טובות העולם הזה שהן חזקו ידיהם לבעוט , ' ומביא עליהם כל הרעות המונעים אותן מלקנות העולם הבא כדי שיאבדו ברשעם , ' הוא שכתוב בתורה : ' ' תחת אשר לא עבדת את ה ' וגו ', ' ' ועבדת את אויביך אשר ישלחנו ה ' ' בך ' ' ( דברים , כ " ח , מ " ז - מ " ח ) ... ' ואם עזבתם את ה ', ' ושגיתם במאכל , ' ובמשתה , ' וזנות ודומה להם , ' מביא עליכם כל הקללות האלו ומסיר כל הברכות עד שיכלו ימיכם בבהלה ופחד , ' ולא יהיה לכם לב פנוי ולא גוף שלם לעשות המצות , ' כדי שתאבדו מחיי העולם הבא ונמצא שאבדתם שני עולמות ... ' ומפני זה נתאוו כל ישראל נביאיהם וחכמיהם לימות המשיח , ' כדי שינוחו ממלכיות שאינן מניחות להן לעסוק בתורה ובמצות כהוגן , ' וימצאו להם מרגוע וירבו בחכמה כדי שיזכו לחיי העולם הבא , ' לפי שבאותן הימים תרבה הדעה והחכמה והאמת , ' שנאמר : ' ' כי מלאה הארץ דעה את ה ' ' ( ישעיה , י " א , ט ') , ' ונאמר : ' ' ולא ילמדו איש את אחיו ואיש את רעהו ' ' ( ירמיה , ל " א , ל " ג ) , ' ונאמר : ' ' והסירותי את לב האבן מבשרכם ' ' ( יחזקאל , י " א , י " ט , ל " ו , כ " ו ) . ' מפני שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד בעל חכמה יהיה יתר משלמה , ' ונביא גדול הוא קרוב למשה רבינו ' ', ' ולפיכך ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה '' ' ' ויבואו כל הגוים לשומעו , ' שנאמר : ' ' והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה ' ' בראש ההרים ' ' ( ישעיה , ב ', ב ') . ' וסוף כל השכר כולו והטובה האחרונה שאין לה הפסק וגרעון , ' הוא חיי העולם הבא , ' אבל ימות המשיח הוא העולם הזה ועולם כמנהגו הולך , ' אלא שהמלכות תחזור לישראל , ' וכבר אמרו חכמים הראשונים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד ". ' כלומר , ' ע " ' פ דברי הרמב " ' ם הנכונים גם לימינו , ' התנאי לעצמאות עם ישראל בימות המשיח הוא : ' מלך חכם ונביא כמשה רע " ' ה , ' אשר הוא נבחר ע " ' י ה ' ' יתברך להוציא את עם ישראל מגלות מצרים , ' לפיכך הרמב " ' ם פסק ( הלכות מלכים , פי " א , ד ') : " ' ואם יעמוד מלך מבית דוד , ' הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ושבעל פה , ' ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה , ' וילחם מלחמות ה ', ' הרי זה בחזקת שהוא משיח . ' אם עשה והצליח , ' ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל , ' הרי זה משיח בודאי , ' ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה ' ' ביחד , ' שנאמר ( צפניה , ג ', ט ') : ' ' כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה ' ' ולעבדו שכם אחד ". '

כלומר , ' כימי אז גם עתה , ' ראשית תהליך העצמאות עובר דרך שנים רבות של התחזקות רוחנית , ' שנאמר , " ' ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא " ' ( שמות , י " ג , י " ז ) , ' דהיינו , ' למרות הנסים הגלויים והנפלאות שעם ישראל ראו בעיניהם , ' עדין עם ישראל היו זקוקים להתחזקות בתורה כנגד יצר הרע . ' וכן כתב הרש " ' י : " ' אם הלכו דרך ישר היו חוזרים !, ומה אם כשהקיפם דרך מעוקם אמרו : ' נתנה ראש ונשובה מצרימה ', אם הוליכום בפשוטה על אחת כמה וכמה "!?. ' לפיכך מבואר במדרשים : " ' למה לא הביאן הכתוב דרך פשוטה לארץ ישראל אלא דרך המדבר ?, ' אמר הקב " ' ה : ' אם אני מביא עכשו את ישראל לארץ , ' מיד מחזיקים אדם בשדהו ואדם בכרמו והן בטלים מן התורה , ' אלא אקיפם במדבר ארבעים שנה שיהיו אוכלים מן ושותים מי הבאר והתורה נבללת בגופן " ' ( מכילתא , פרשת בשלח , מסכת דויהי פתיחתא ) . " ' משל למלך שהיה לו בן והיה מבקש ליתן לו ירושה , ' ואומר : ' אם נותנה לו אני עכשיו עדיין קטן הוא ואינו יודע לשמרה , ' אלא עד שילמד בני כתבין ויעמוד על עמקן ואחר כך אני נותנה לו . ' כך אמר הקב " ' ה : ' אם אני מכניס עכשיו ישראל לארץ , ' עדיין לא נתעסקו במצות ואינן יודעין עסקי תרומות ומעשרות , ' אלא אתן להם את התורה ואחר כך אכניסם לארץ " ' ( מד " ר , שמות , פר ' כ ') . '

וכן כתב " ' אבן עזרא " ' ( שמות , י " ד , י " ג ) : " ' התיצבו וראו את ישועת ה , ' כי אתם לא תעשו מלחמה רק תראו את ישועת ה ' ' אשר יעשה לכם היום . ' יש לתמוה איך יירא מחנה גדול של שש מאות אלף איש מהרודפים אחריהם ?, ' ולמה לא ילחמו על נפשם ועל בניהם ?, ' התשובה : ' כי המצרים היו אדונים לישראל , ' וזה הדור היוצא ממצרים למד מנעוריו לסבול עול מצרים ונפשו שפלה , ' ואיך יוכל עתה להלחם עם אדוניו ?!, ' והיו ישראל נרפים ואינם מלומדים למלחמה . ' הלא תראה כי עמלק בא בעם מועט , ' ולולי תפלת משה היה חולש את ישראל . ' והשם לבדו שהוא עושה גדולות ולו נתכנו עלילות , ' סבב שמתו כל העם היוצא ממצרים הזכרים , ' כי אין כח בהם להלחם בכנענים , ' עד שקם דור אחר דור המדבר שלא ראו גלות , ' והיתה להם נפש גבוהה ". ' ' כלומר , ' אומנם כיבוש הארץ בימי יהושע נעשה כביכול בזכות כוחם של עם ישראל ותעוזתם , ' אולם נפילתם הרוחנית גרמה בהמשך להשתעבדותם לעמי הארצות . ' לפיכך עצמאותה האמיתית של " ' מדינת ישראל " ' תהיה רק כאשר עם ישראל יתחזקו ברוחניותם . '

' שלבי הגאולה ' : '

גאולתם של עם ישראל ממצרים כללה שני שלבים : ' השלב הראשון ' התבטא בקיום הבטחת ה ' ' לאבות להוציא את עם ישראל מהשעבוד המעשי של מצרים , ' שלב זה התרחש ביום הראשון של חג הפסח , ' וזאת למרות שעם ישראל היו שרויים עדין בשעבוד רוחני ובחוסר אמונה , ' כמאמר המדרש ( מד " ר , שמות , פר ' כא ) : " ' בשעה שיצאו ישראל ממצרים עמד סמאל המלאך לקטרג אותן , ' אמר לפני הקב " ' ה : ' רבונו של עולם עד עכשיו היו אלו עובדים עבודת כוכבים ואתה קורע להם את הים "?, " ' אמר רבי אבהו אף על פי שכתוב כבר שהאמינו עד שהיו במצרים , ' שנאמר ( שמות , ד ', ל " א ) : ' ' ויאמן העם ', ' חזרו ולא האמינו , ' שנאמר ( תהלים , ק " ו , ז ') : ' ' אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך " ' ( מד " ר , שמות , פר ' כג ) . ' השלב השני ' של יציאת מצרים אירע בעת יציאתם הרוחנית של עם ישראל ממצרים , ' כאשר עם ישראל הוציאו את מצרים מתוכם ביום שביעי של פסח , ' לאחר שהאמונה בה ' ' יתברך הלכה והתחזקה בעם ישראל במהלך שבעת הימים , ' כמובא בגמ ': " ' רבי מאיר אומר : ' כשעמדו ישראל על הים היו שבטים מנצחים זה עם זה , ' זה אומר : ' אני יורד תחלה לים , ' וזה אומר : ' אני יורד תחלה לים , ' קפץ שבטו של בנימין וירד לים תחילה , ' שנאמר : ' ' שם בנימין צעיר רודם ', ' אל תקרי ' ' רודם ' ' אלא רד - ' ים , ' והיו שרי יהודה רוגמים אותם , ' שנאמר : ' ' שרי יהודה רגמתם '. ' לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן לגבורה , ' שנאמר : ' ' ובין כתפיו שכן '. ' אמר לו רבי יהודה : ' לא כך היה מעשה , ' אלא זה אומר : ' אין אני יורד תחילה לים , ' וזה אומר : ' אין אני יורד תחילה לים , ' קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה , ' שנאמר : ' ' סבבוני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל ויהודה עוד רד עם אל ' ' ( הושע , י " ב , א ') ... ' באותה שעה היה משה מאריך בתפלה , ' אמר לו הקב " ' ה : ' ידידי טובעים בים ואתה מאריך בתפלה לפני ?, ' אמר לפניו : ' רבונו של עולם , ' ומה בידי לעשות ?, ' אמר לו : ' ' דבר אל בני ישראל ויסעו ואתה הרם את מטך ונטה את ידך " ' ( סוטה , לו .) . ' וכן מובא במדרש : " ' כיון שבאו על הים וראו גבורתו של הקב " ' ה היאך עושה משפט ברשעים , ' כמה דתימא ( דברים , ל " ב , מ " א ) : ' ' ותאחז במשפט ידי ', ' ושקע את מצרים בים , ' מיד ( שמות , י " ד , ל " א ) : ' ' ויאמינו בה ', ' ובזכות האמנה שרתה עליהם רוח הקודש ואמרו שירה , ' הדא הוא דכתיב : ' ' אז ישיר משה ובני ישראל " ' ( מד " ר , שמות , פר ' כג ) . '

נמצאנו למדים כי יום שביעי של פסח הוא למעשה יום הולדת צדיקותם של עם ישראל , ' וכשם שליום הולדת הצדיק ישנה סגולה לבטל גזרות רעות , ' כפי שמצאנו שיום הולדתו של משה רע " ' ה גרם לעם ישראל תשועה לאחר דורות רבים , ' כמובא בגמ ': " ' תנא : ' כיון שנפל פור בחודש אדר שמח ( המן ) ' שמחה גדולה , ' אמר : ' נפל לי פור בירח שמת בו משה ולא היה יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד " ' ( מגילה , יג :) . ' ' כך גם ביום הולדת צדיקותם של עם ישראל , ' ה ' ' יתברך קרע לפניהם את ים סוף וטיבע את מצרים בתוכו , ' ובעקבות זאת עם ישראל נגאלו סופית מגלות מצרים . '

נמצאנו למדים כי עם ישראל נגאלו שתי גאולות ממצרים : ' בגאולה הראשונה עם ישראל נגאלו גאולה מעשית לשלושה ימים , ' בזכות הבטחת ה ' ' לאבות , ' ובגאולה השניה עם ישראל נגאלו גאולה רוחנית ממצרים לעולם , ' בזכות מסירות הנפש והאמונה שעם ישראל גילו בעצמם בטרם שהים נבקע לפניהם . ' ע " ' י זה עם ישראל תקנו את דקות הפגם באמונת אברהם אע " ' ה , ' אשר היא גרמה לגזרת השיעבוד , ' כמובא בגמ ': " ' מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים ?... ' ושמואל אמר : ' מפני שהפריז ( תוס '- שהרבה להרהר ) ' על מדותיו של הקב " ' ה , ' שנאמר : ' ' במה אדע כי אירשנה " ' ( נדרים , לב .) . ' דהיינו , ' בזכות האמונה והבטחון בה ', ' עם ישראל זכו לעצמאות מעשית ורוחנית . '

נראה לכאורה שים סוף היה נקרע לפני עם ישראל גם ללא אמונתם ובטחונם בה ' ' יתברך , ' כמובא במדרש ( מד " ר , בראשית , פר ' ה ') : " ' אמר רבי יוחנן : ' תנאין התנה הקב " ' ה עם הים שיהא נקרע לפני ישראל , ' הדא הוא דכתיב ( שמות , י " ד ) : ' ' וישב הים לאיתנו לתנאו שהתנה עמו ". ' אלא שגזרת ה ' ' יתברך מתקיימת : ' או במידת הרגזנות אשר היא מזיקה למקבלה למרות הטובה הגלומה בתוכה , ' או במידת הרחמנות אשר היא מועילה למקבלה וממצא את הטובה הגלומה בתוכה , ' לפיכך בכוחה של התפילה מתוך בטחון ואמונה בה ' ' יתברך להבטיח שקבלת הגזרה תהיה במידת הרחמים , ' כמובא בגמ ': " ' הקב " ' ה מתאוה לתפלתן של צדיקים , ' א " ' ר יצחק : ' למה נמשלה תפלתן של צדיקים ?, ' כעתר . ' מה עתר זה מהפך התבואה ממקום למקום , ' כך תפלתן של צדיקים מהפכת מדותיו של הקב " ' ה ממדת רגזנות למדת רחמנות " ' ( יבמות , סד .) . ' לפיכך תפילתם של עם ישראל בטרם קריעת ים סוף , ' גרמה לכך שעם ישראל יקבלו את מלוא הטובה הגלומה בקריעת ים סוף , ' דהיינו , ' גם עצמאות רוחנית וגם רווח כלכלי מביזת הים . ' על כן אמר רב שיזבי : " ' קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף " ' ( פסחים , קיח .) , ' ואמר ר ' ' יוחנן : " ' קשה לזווגם כקריעת ים סוף " ' ( סנהדרין , כב .) , ' דהיינו , ' למרות ש " ' כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכפורים " ' ( ביצה , טז .) , ' ולמרות ש " ' ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת : ' בת פלוני לפלוני " ' ( סוטה , ב .) , ' בכל זאת הקב " ' ה מתאווה לתפילתו של האדם , ' בכדי לתת לו את הנגזר עליו במדת הרחמים , ' כפי שהקב " ' ה ציפה לתפילתם של עם ישראל בטרם שהוא יבקע להם את הים , ' ע " ' מ שגזרתו על קריעת ים סוף תתבצע במדת הרחמים . ' וכן מובא במדרש (מד"ר, שמות, פרשה כא) : ' אמר הקב " ' ה : ' לכך הייתי מבקש לשמוע קולכם , ' שנאמר ( שיה " ש , ב ', י " ד ) : ' ' יונתי בחגוי הסלע ... ' השמיעני את קולך ', ' אותו קול ששמעתי במצרים ' ". ' מטעם זה הגמ ' ' משווה בין קריעת ים סוף לבין מזונותיו וזיווגו של האדם , ' על כן כאשר האדם זוכה למזונותיו ולזיווגו במידת הרחמים , ' יש לו להודות על כך לה ' ' יתברך בשירה . '

' שירת ישראל ' : '

בעת שעם ישראל ראו בעיניהם את טביעתם של המצרים בים סוף , ' נכנסה בהם יראה מה ' ' יתברך , ' ובעקבות זאת הם הגיעו גם לאמונה בקב " ' ה , ' שנאמר : " ' וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה ה ' ' במצרים וייראו העם את ה ' ' ויאמינו בה ' ' ובמשה עבדו . ' אז ישיר משה ובני ישראל " ' ( שמות , י " ד , ל " א , ט " ו , א ') . ' כלומר , ' עם ישראל לא שמחו על אובדנם של המצרים שהצרו להם , ' אלא הם שוררו לה ' ' מתוך יראה ואמונה בכוחו לתת שכר ועונש , ' ומתוך כך עם ישראל הגיעו להכרה שתפקידם בעולם הזה הוא : ' לשבח לקב " ' ה על חסדיו ועל נפלאותיו משום היותם תכלית בריאת העולם . ' לפיכך שירתם של עם ישראל מבטאת את שירתו של כלל המין האנושי והיקום כולו , ' על כן שירתם של עם ישראל התקבלה ברצון לפני הקב " ' ה . ' לעומת זאת כשמלאכי השרת רצו לומר שירה לפני הקב " ' ה על אובדן המצרים , ' הקב " ' ה השתיקם , ' כמובא בגמ ': " ' ואמר רבי יוחנן : ' מאי דכתיב : ' ' ולא קרב זה אל זה כל הלילה '?, ' בקשו מלאכי השרת לומר שירה , ' אמר הקב " ' ה : ' מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה "? ' ( מגילה , י :) . ' הטעם לכך הוא משום ששירת המלאכים נבעה מעמדתם בתחילת הבריאה , ' שנאמר : ' ' מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו ', ' דהיינו , ' בעת בריאת העולם המלאכים סברו כי אין צורך בבריאת בני האדם , ' משום " ' שמעשיהם מקולקלים " ' ( סנהדרין , לח :) , ' על כן ה ' ' השתיקם עד שעם ישראל פתחו בשירה מתוך יראה ואמונה , ' לפי " ' שאין הקב " ' ה שמח במפלתן של רשעים " ' ( מגילה , י :) . ' כלומר , ' שירתם של עם ישראל הבאה מתוך אהבת מעשיו של ה ' ' יתברך בעולם , ' היא מסנגרת על כלל הבריאה ומוכיחה את צדקת ה ' ' אשר ברא את האדם והעמיד את היקום כולו לשרתו . ' לפיכך הקב " ' ה בחר בעם ישראל קודם שנברא העולם , ' כפי פירש הרש " ' י ( בראשית , א ', א ') : ' " בראשית ', בשביל ישראל שנקראו ראשית , שנאמר : ' ראשית תבואתו ", דהיינו , ' משום שקיומם הנצחי של עם ישראל מגלה כי יש בורא לעולם , ' ועל כך עם ישראל משבחים את ה ' ' בשירה . ' וכן הרמב " ' ם פסק : " ' והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו ?, ' בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים , ' ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ , ' מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול , ' כמו שאמר דוד : ' ' צמאה נפשי לאלהים לאל חי " ' ( הרמב " ם , יסודי התורה , פ " ב , ב ) . '

' שירה ואמונה ' :

מטרת השירה היא : לזכור את חסדי ה ' מתוך שמחה , משום שבאמצעות השירה הקשר התמידי עם ה ' יתברך מתחזק , ' וכן מובא בגמ ': " ' חביבין ישראל לפני הקב " ' ה יותר ממלאכי השרת , ' שישראל אומרים שירה בכל שעה , ' ומלאכי השרת אין אומרים שירה אלא פעם אחת ביום " ' ( חולין , צא :) . ' כלומר , ' משום שטבעו של האדם לזעוק לה ' ' בעת צרה , ' ולאחר קבלת הישועה האדם מתרגל לטוב ה ' ' עד שאין הוא מתלהב להודות לה ' ' בכל יום על חסדו , ' אלא הוא מתרגל מהר לטובה , ' על כן חביבין עם ישראל לפני הקב " ' ה בעת אומרם שירה לה ' ' בכל שעה . '

משל למה הדבר דומה : ' לעני שהיה מחזר על הפתחים ומקבץ נדבות בעבור פת לחם , ' פעם אחת העני עבר לעת ערב ליד דוכן הגרלות ובקש נדבה מן המוכר , ' אמר לו המוכר : ' קנה לעצמך כרטיס הגרלה אחד בפרוטות אחדות , ' ובכך יהיה לך סיכוי לההפך לעשיר גדול באמצעות ההגרלה הגדולה . ' אמר לו העני : ' אין לי כסף לקנות לחם לילדי , ' ואיך אוכל לקנות כרטיס הגרלה ?, ' בעל הדוכן הפיס ריחם על העני ונתן לו במתנה כרטיס הגרלה . ' העני לקח את כרטיס ההגרלה בפנים זעופות , ' משום שהוא היה מעדיף שבעל הדוכן יתן לו את שוויו של כרטיס ההגרלה , ' ובפרוטות אלה יתאפשר לו לקנות פת לחם . ' ביום ההגרלה יצא כך שכרטיס ההגרלה אשר בעל הדוכן נתן לעני , ' זכה לבדו בסכום הענק של ההגרלה . ' בעל הדוכן חיפש את כתובתו של העני ע " ' מ לבשר לו כי הוא הפך להיות עשיר גדול . ' לאחר שעות חיפוש ארוכות בעל הדוכן הגיע לכתובתו המרוחקת של העני , ' אשר גר בקצה שכונת עוני מחפירה , ' בעל הדוכן נקש על דלתו של העני , ' וכשהעני פתח את הדלת הוא בישר לעני על זכייתו בהגרלה הגדולה , ' ועל היותו לעשיר גדול מכאן ואילך . ' מיד העני צרח על בעל דוכן ההגרלות : ' איך אינך מתבייש להעיר עשיר גדול בשעה כה מאוחרת בלילה ?!. '

הנמשל הוא לעם ישראל אשר הם זעקו לה ' ' שיצילם משעבוד מצרים בלבד , ' אך ה ' ' ברחמיו גם הוציאם משעבוד מצרים לחרות עולם , ' וגם נתן להם את ביזת מצרים ואת ביזת הים . ' מטבע הדברים עם ישראל היו צריכים להיות בשכרון חושים והתלהבות ממצבם החדש , ' עד כדי שכיחת מקור הטוב , ' אולם בהיות עם ישראל חדורי אמונה בקב " ' ה , ' הם פצחו מיד בשירת הים המבטאת את אמונתם ובטחונם בה ' ' וברוב חסדיו . ' וכן מובא במדרש : ' " ויסע משה את ישראל מים סוף ', אמר רבי אבא בר כהנא : הסיען מחטאו של ים סוף , שכיון שאמרו שירה מחלה להם השירה על שחטאו בים " (מד"ר, שמות, פר' כד, ג) .

לפיכך עיקר תוכנו של חג שביעי של פסח הוא : ' חג לציון שירתם המתמדת של עם ישראל על ניסיו ונפלאותיו של ה ' ' יתברך עם בני ישראל בכל עת , ' ובמיוחד על מאורעות קריעת ים סוף אשר הם אפשרו לעם ישראל לשורר לה ' ' בחופשיות עד לביאת המשיח , בבחינת " שירה חדשה שבחו גאולים " . ' וכן כתב רבינו בחיי (שמות, ט"ו, ב') : " וכן שירה ' ' הזאת ' ' נקראת שירה בלשון נקבה , ' על שם שעתיד לבא אחריה גלות , ' כשם שהנקבה מתעברת ויולדת וחוזרת ומתעברת , ' אבל לעתיד מצינו שיר בלשון זכר , ' הוא שכתוב ( תהלים , צ " ח ) : ' ' שירו לה ' ' שיר חדש כי נפלאות עשה ' ' וגו ', ' וכתיב ( ישעיה , כ " ו ) : ' ' ביום ההוא יושר השיר הזה ". ' ' לפיכך עם ישראל נוהגים לקרוא בליל שביעי של פסח את " ' תיקון שביעי של פסח ", ' אשר הוא עוסק בענייני גאולת עם ישראל ובביאת המשיח , ' ובתפילת שחרית קוראים " השירה ביום השביעי " (רש"י-שמות, י"ד, ה') . ' הבעש " ' ט כתב כי יום שביעי של פסח הוא יום של " ' התגלות אורו של משיח ", ' על כן החסידים נהגו לקיים ביום שביעי של פסח אחרי תפילת מנחה סעודה , ' אשר היא נקראת " ' סעודת משיח ". ' בנוסף לכך בכל יום תמיד עם ישראל קוראים את שירת הים בתפילת שחרית , ' ומודים לקב " ' ה בשלוש תפילות לפחות , ' באומרם : " ' מודים אנחנו לך : ' שאתה הוא ה ' ' אלהינו ואלהי אבותינו לעולם ועד ... ' נודה לך ונספר תהלתך : ' על חיינו המסורים בידך , ' על נשמותינו הפקודות לך , ' על נסיך שבכל יום ויום , ' ועל נפלאותיך שבכל עת ", ' משום שעצם קיומו של עם ישראל לאורך כל הדורות הוא בבחינת נס תמידי .

ה ' ' איש מלחמה ' :

ה ' ציוה את משה רע " ה לבקש מפרעה לצאת " דרך שלשת ימים במדבר " לזבוח לה '" (שמות, ג', ח', ה', ג', ח', כ"ג) , ' בנוסף לכך ה ' ' יתברך ציוה על עם ישראל לשאול מן המצרים כלי כסף וכלי זהב , דהיינו , ה ' נקט כנגד פרעה בתחבולה ומרמה כביכול , משום שמשה רע " ה היה יכול לדרוש מפרעה : שיחרור מוחלט ופיצוי כספי גדול , ואם הוא לא יעשה כן , ה ' יהרוג את כל מצרים ולא רק את בכוריהם . פרעה מלך מצרים לא היה יכול לסרב לדרישה כזו , במיוחד לנוכח מצבו לאחר מכת בכורות , פרעה הרשע היה מסכים לכל תנאי של משה רע " ה . אולם ה ' יתברך חפץ להפרע מפרעה במידה כנגד מידה , משום שפרעה לא הסכים מיד בתחילה לשחרר את עם ישראל אפילו לשלושה ימים , אלא הוא נקט בתחבולות ומרמה כנגד משה ועם ישראל . וכן מצאנו שלפני יציאת מצרים נאמר : " שבעת ימים תאכל מצות וביום השביעי חג לה ' ' " (שמות, י"ג, ו') , דהיינו , ה ' יתברך רמז לעם ישראל בפסוק זה על התכנית האלהית להטביע את פרעה וחילו ביום שביעי של פסח . לפיכך תורה אינה מזכירה בפסוק זה את החג ביום טוב ראשון של פסח , אלא רק את החג ביום השביעי בלבד , ע " מ ללמדנו שיום יציאת מצרים נחשב החל מהיום השביעי של פסח , משום שה ' יתברך איחר את עונשם של פרעה וחילו , כי הם גרמו לשיעבודם הישיר של עם ישראל עד היום השביעי של פסח , על כן פרעה וחילו לקו על הים פי חמש יותר מכות מאשר בארץ מצרים , ואף ה ' יתברך נפרע מכל אחד מהם כגודל רישעותו , כמובא ברש " י : " הרשעים הולכים ומטורפין עולים ויורדים , בינוניים כאבן , והכשרים ' כעופרת ' שנחתו מיד " (רש"י-שמות, ט"ו, ה') . מטעם זה כספם המושאל של המצרים נועד לגרות את המצרים לרדוף אחרי עם ישראל , בכדי שה ' יתברך יפרע מהם במידה כנגד מידה . וכן נאמר בהגדה : " אילו נתן לנו את ממונם ולא קרע לנו את הים דיינו ". כלומר , אילו היו המצרים נותנים לעם ישראל את כספם וזהבם במתנה או בתמורה לשעבוד , המצרים לא היו רודפים אחרי עם ישראל , וממילא נס קריעת ים סוף לא היה מתרחש כביכול .

וכן מצאנו שגם קיצור תקופת השיעבוד מארבע מאות שנה למאתים ועשר שנה , נועד בין היתר להטעות את פרעה וחרטומיו , דהיינו , ה ' יתברך התחכם למצרים כשם שפרעה והמצרים התחכמו לעם ישראל , כמתואר במדרש (מד"ר, במדבר, פר' טו) : " בשעה שאמר פרעה ( שמות , א ') : ' ' הבה נתחכמה לו וישימו עליו שרי מסים ', ' קבץ את כל ישראל ואמר להם : ' בבקשה מכם עשו עמי היום בטובה , ' היינו דכתיב : ' ' ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך ', ' בפה - ' רך . ' נטל סל ומגריפה , ' מי היה רואה את פרעה נוטל סל ומגריפה ועושה בלבנים ולא היה עושה ?, ' מיד הלכו כל ישראל בזריזות ועשו עמו בכל כחן , ' לפי שהיו בעלי כח וגבורים , ' כיון שחשכה העמיד עליהם נוגשים ואמר להם : ' חשבו את הלבנים !, ' מיד עמדו ומנו אותם , ' ואמר להם : ' כזה אתם מעמידים בכל יום ויום . ' מינה את הנוגשים של מצרים על השוטרים של ישראל , ' והשוטרים התמנו על יתר העם ". ' כלומר , ' פרעה ניצל את תמימותם של עם ישראל , ' והשתמש בה בכדי להרע להם . ' יתרה מזאת , ' פרעה אף נסה להתחכם על ה ' ' כמובא ברש " ' י ( שמות , א ', י ') : " ' נתחכם למושיעם של ישראל לדונם במים , ' שכבר נשבע שלא יביא מבול לעולם ". ' לפיכך ה ' ' יתברך נהג עמו באותה מידה של התחכמות , ' כמאמר רבי אלעזר : " ' בקדירה שבישלו בה נתבשלו " ' ( סוטה , יא .) , ' וכן אונקלוס תרגם : " ' ובמימר פומך חכימו מיא " ' ( שמות , ט " ו , ח ') . ' דהיינו , " ' כאלו התחכמו המים כאשר קמו נד אחד להמציא בים דרך לעבור גאולים , ' ולנער את המצריים בתוכה אחרי כן כשישובו כבתחלה לאיתנם " ' ( רבינו בחיי ) . '

על כן משה רע " ' ה הבטיח לעם ישראל : " ' ה ' ' ילחם לכם ואתם תחרשון " ' ( שמות , י " ד , י " ד ) , ' דהיינו , " ' לא לשעה זו בלבד ילחם לכם , ' אלא לעולם ילחם כנגד איביכם " ' ( מכילתא , בשלח , פר ' ב ') . ' לפיכך לאחר שהמצרים טובעו בים סוף " ' משה אמר : ' ' ה ' ' איש מלחמה ', ' וישראל אומרים : ' ' ה ' ' שמו " ' ( תנחומא , בשלח , י " א ) . ' וכן מובא במדרש ( תנחומא , בשלח , ט " ו ) : " ' כשהן עושין רצונו ' ' ה ' ' ילחם לכם ', ' אין עושין רצונו ' ' ויהפך להם לאויב ' ' ( ישעיה , ס " ג , י ') , ' ולא עוד אלא הופך רחמנותו לאכזריות : ' ' היה ה ' ' כאויב בלע ישראל ' ' ( איכה , ב ', ה ') , ' ' תרעץ אויב ' ' לעתיד לבא , ' וכן הוא אומר : ' ' בזעם תצעד ארץ ' ' ( חבקוק , ג ', י " ב ) . ' ' תרעץ אויב ' ' זה אדום , ' שנאמר : ' ' יען אמר האויב עליכם האח " ' ( יחזקאל , ל " ו , ב ') . ' נמצאנו למדים מכאן כי שמירת חרותם ועצמאותם של עם ישראל מתבצעת בתחכום ע " ' י ה ' ' יתברך , ' וזאת בתנאי שעם ישראל עושים את רצונו . '

' לסיכום : ' '

נמצאנו למדים מן אמור לעיל כי שמחת יום טוב שביעי של פסח גדולה מזו של שאר ימי חג הפסח , ' משום שביום השביעי של פסח הושלמה גאולתם של עם ישראל ממצרים , ' והחלה עצמאותם של עם ישראל והכנתם לגאולה העתידית . ' לפיכך ה ' ' יתברך סיבב כך ש יום העצמאות של " מדינת ישראל ", יחול באותו יום בשבוע שבו חל יום שביעי של פסח , על כן ניתן ללמוד מיום העצמאות הראשון של עם ישראל בעת צאתו ממצרים , את הדרכים להפיכת יום העצמאות של " מדינת ישראל " שבימינו ליום ה " אתחלתא דגאולה ", דהיינו , ע " י ההתחזקות באמונה ובבטחון בה ' אשר הם מביאים בכנפיהם עצמאות מעשית ורוחנית . כלומר , מטרת העצמאות האמיתית של עם ישראל היא : להמחיש את מציאותו והשגחתו של ה ' בעולם , דהיינו , אין להסתפק בעובדה שעם ישראל זכו למדינה עצמאית , אלא יש צורך למלא את העצמאות המעשית בתוכן העצמאות הרוחנית ע " פ מצוות התורה , מתוך ההכרה העמוקה שקיומה של עצמאות ישראל היא בבחינת נס תמידי , אשר יש לשמרו ולהודות לה ' יתברך על חסדו עם ישראל , משום ש שמירת חרותם ועצמאותם של עם ישראל מתבצעת בתחכום ע " ' י ה ' ' יתברך , ' רק בתנאי שעם ישראל עושים את רצונו , ' שנאמר : " האל תמים דרכו אמרת ה ' צרופה מגן הוא לכל החוסים בו . כי מי אל מבלעדי ה ' ומי צור מבלעדי אלהינו " (שמואל-ב, כ"ב, ל"א, ל"ב) . וכן מצאנו שהגאולה העתידית המובטחת לעם ישראל נאמרה בשתי לשונות , ' מחד גיסא נאמר במדרש (מד"ר, בראשית, פרשה צג, יב) : " ויתן את קולו בבכי ', ' כשם שלא פייס יוסף את אחיו אלא בבכיה , ' כך הקב " ' ה אינו גואל את ישראל אלא מתוך בכיה , ' שנאמר ( ירמיה , ל " א , ח ') : ' ' בבכי יבואו ובתחנונים אובילם ". ' ומאידך גיסא נאמר : " ' כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה וכל עצי השדה ימחאו כף " ' ( ישעיה , נ " ה , י " ב ) . ' ' כלומר , ' כשעם ישראל אינם עושים את רצונו של ה ' ' יתברך אז " ' בבכי יבואו ", ' אולם כשעם ישראל עושים את רצונו של ה ' ' יתברך אז " ' כי בשמחה תצאון ". '

יה " ר שה ' יתברך יזכנו לחגוג יום עצמאות מעשי ורוחני , ויתקיים בנו מקרא שכתוב : " ואת עם עני תושיע ועיניך על רמים תשפיל . מגדיל ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם " (שמואל-ב, כ"ב, כ"ח, נ"א) .

מקורות

על-פי מאמר של רפאל בר אשר חגבי שפורסם לראשונה בפרי החג וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-08-24.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/sofrim/hagay/pryhxg12