ביאור:רמה בים - מקורות ופירושים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


רמה בים - מקורות ופירושים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הביטוי 'רמה בים' בשירת הים וביחוד המילה רמה הוא מקור לויכוח בין חוקרים על קדמותו של שירת הים, לצד מקורות אחרים על יציאת מצרים והמעבר בים.

תנחומא[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מכילתא[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נטעי בחורים[עריכה]

מתוך מאמרו של חיים יהודה ערנרייך בחוברת 'נטעי בחורים' שנת תר"ע:

רמה בים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

סיכום הפירושים התלמודיים והפרשניים[עריכה]

שימושי שורש ר"ם בארמית ובעברית מקראית[עריכה]

מלים עם שורש בעל ההגיה 'רמ' קיימים הן בארמית ובעברית, הן במשמעות רם וגבוה, והן במשמעות הוצאה, השלכה או הגבהה.

בארמית המונח 'רמי' אמנם משמש לרוב כ'השלכה' אך גם במשמעות 'גבוה' - כמו המונח 'ארם' עצמו (שמשמעותו רם - גבוה או מורחק).

בה בעת, בעברית קיימת פעולת ההרמה במשמעות הוצאה: הרמת תרומה, שאמנם, מקורהּ בפעולת ההגבהה, אך משמעותהּ הוצאה בכל צורה. משמעות זו מודגשת למשל בפרשת קורח שבספר במדבר: 'הרומו מתוך העדה'.

קיימות גם מלים עבריות משורש ר"ם במשמעות חטיפה או הוצאה: רמיה, עָרמה, מרמה שבארמית נקראת רמאות. בשירת הים עצמה יש התכתבות עם חלק שורש זה: 'אֱלֹהֵי אָבִי - וַאֲרֹמְמֶנְהוּ...' ובהמשך: 'וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ - נֶעֶרְמוּ מַיִם...' המרמזים לכך שמשמעות רמה בים היא הרמת הסוסים עם רוכביהם על גבי הגלים, כפי הפירוש במדרשים ובתלמוד.