דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.
טענה: אם לא ישמעו בקול רבנים, וכל אחד יפרש את התורה באופן עצמאי - לא תהיה אחדות בעם:
תשובות: א. להיפך: כשאדם הולך לפי השכל שלו ולוקח אחריות למעשיו, אפשר לדבר איתו ולשכנע אותו שהוא טועה, וכך יש סיכוי להגיע להסכמה ולאחדות. אך כשאדם הולך לפי הרב שלו, אין שום אפשרות לשכנע אותו שהוא טועה, כי הוא לא לוקח אחריות למעשיו, ועונה לכל טענה "זה לא אני - זה הרב...". וכך עם-ישראל מתפצל לפלגים שונים - כל פלג והרב שלו...
ב. אם רוצים שתהיה אחדות בעם, עדיף דווקא לנסות למצוא את הבסיס המשותף הרחב ביותר, כך שכמה שיותר יהודים יוכלו להיכלל בו.
(#4 של Fades) המסגרת ההלכתית הקבועה, בנוסף לתנ"ך, מהווה בסיס משותף לעם ישראל; כשכל אחד פוסק הלכה לעצמו, אין בסיס משותף לעם ישראל.
תשובה: כל דעה יכולה להוות "בסיס משותף לעם ישראל", בתנאי שכל עם ישראל יקבל אותה. בימינו אין דעה שמקובלת על כל ישראל, וגם ההלכה מקובלת רק על מיעוט בעם ישראל. לכן, ממילא יש צורך להשקיע הרבה זמן ומאמץ כדי לשכנע את כל ישראל לקבל דעה אחת. ולכן, אם רוצים שיהיה בסיס משותף לכל עם ישראל, עדיף להשקיע בדעה הנכונה, גם אם היא שונה מההלכה המקובלת בימינו. ולכן, לפני שמדברים על בסיס משותף לעם ישראל, יש לברר מהי הדעה הנכונה בעזרת טיעונים אחרים
טענה: רוב שומרי התורה תומכים בהלכה המקובלת בימינו, ולכן יהיה קל יותר לשכנע את כל ישראל ללכת בדרך זו.
תשובה: א. לא צריך לבחור בדרך הקלה אלא בדרך הנכונה.
ב. לדעתי, קל יותר לשכנע אנשים ללכת בדרך שיש בה היגיון, מאשר בדרך שמסתמכת על אינרציה ("כך נהגו").
