ביאור:ראש בעננים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זהו מאמר דמיוני; אין לקחת אותו ברצינות!


באיוב ב מסופר שרעיו של איוב שמעו על הצרות שקרו לו, ובאו להשתתף בצערו. כשהם ראו אותו הם כל-כך התאבלו ש: " " "ויזרקו עפר על ראשיהם השמיימה" " ". הפירוש המקובל הוא שהם זרקו עפר מ על ראשיהם, לכיוון השמיים. אבל זה בכלל לא ברור - כי בתנ"ך מנהג האבל המקובל הוא ששמים עפר על הראש; בשום מקום לא מצאנו מנהג של זריקת עפר לשמיים!

לדעתי ההסבר הוא שלרעיו של איוב היה צוואר מאד מאד מאד ארוך; הראש שלהם היה בשמיים. כשהם רצו לשים עפר על ראשיהם - הם פשוט לא יכלו להגיע לראש, כי הידיים שלהם היו קצרות מדי, ולכן הם נאלצו לזרוק את העפר השמיימה - כדי שיהיה " " "על ראשיהם" " ".

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים לפורים וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-03-01.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/eyov/roj_bannim