ביאור:קריאת שמע - חדא מצוה או פלגא מצוה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

השאלה המרכזית

האם בכל פעם שקוראים קריאת שמע יש קיום מצוה שלמה אלא ששני פרקי זמן נאמרו בקיומה (בערבית ובשחרית), או שכל קריאה היא פלגא מצווה והמצווה בשלמותה היא רק כאשר קוראים גם שמע של ערבית וגם של שחרית?

 

נאמר בפרשת ואתחנן

"ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך   ובשכבך ובקומך "                                 (דברים, ו', ז')

 

הרמב"ם

(בספר המצוות) – קריאת שמע שחרית וערבית מצוות עשה, אבל היא מצוה אחת. '

כלומר לשיטת הרמב"ם מצוות קריאת שמע מושלמת רק עם קריאת שמע של ערבית ושחרית ולמעשה קריאת שמע של שחרית היא קיום חצי מצוה וכך קריאת שמע של ערבית.

הרשב"א

מתוך העובדה שלא תיקנו ברכה לפני קריאת שמע, נובע מכך ששלמות המצווה היא ערבית ושחרית יחד. משום שאם כל קריאה היתה מצווה בפני עצמה היה צריך לברך כמו לפני כל מצוות עשה . אלא שכל קריאה שמע, היא כנראה פלגא מצווה לכן לא מברכים, שהרי לא מצינו שמברכים על חצי מצווה. מכאן נובע שהרשב"א מזדהה עם עמדת הרמב"ם.

 

השאלה מספירת העומר

הלא בספירת העומר יש ברכה לכל חלק מהמצוה, שהרי איננו מברכים רק ביום הארבעים ותשע של ספירת העומר עם השלמת "שבע שבתות תמימות תהיינה" (ויקרא, כ"ג, ט"ו) אלא אנו מברכים ערב ערב.

התשובה

יש שוני ניכר בין ספירת העומר לבין קריאת שמע. בספירת העומר זמן חיוב המצוה הוא כל היום וכל הלילה - זו מצוה ללא הפסק. לעומת זאת, זמן חיוב קריאת שמע הוא קצוב, זמן החיוב של שחרית נפסק בלילה וזמן חיוב קריאת שמע של ערבית נפסק ביום, לכן לקריאת שמע יש למעשה שני חלקים.

זו גם הסיבה שקריאת שמע הן של ערבית והן של שחרית היא מצות עשה שהזמן גרמא .

 

דוגמא דומה - קורבנות התמידין

לשיטת הרמב"ם מצווה אחת היא:

תמיד של שחרית
תמיד של בין הערביים.

אומר הרמב"ם

"

שציוונו להקריב במקדש שני כבשים בני שנה בכל יום, שהם התמידין".

והוא שאמרו "שנים ליום עולת תמיד" כלומר שני הכבשים יחד הם עולת התמיד וכל אחד מהם הוא רק חלק מהמצוה.

באופן דומה נאמר:

"מלבד עולת הבוקר אשר לעולת התמיד..."

        (במדבר, כ"ג, כ"ח).

כלומר: עולת הבוקר היא חלק מעולת התמיד .   אמנם יש לציין שאין האחד מעכב את השני, אם לא הקריב של בוקר יכול להקריב את התמיד של בין הערביים.

 

דוגמא נוספת - מצות תקיעה בהקהל

הגמרא במסכת סוכה (נ"ג:), לעניין תקיעה ותרועה שנאמרו בהקהל מביאה דילמא. האם התקיעה והתרועה הם למעשה תקיעה אחת כשיטת רבי יהודה, או כפי שאומרים חכמים תקיעה לחוד ותרועה לחוד ?

אומרים חכמים שאם תאמר שתקיעה ותרועה זו מצוה אחת, כיצר נקיים את הנאמר:

"ובהקהל את הקהל תתקעו ולא תריעו "            (במדבר, י', ז')

חכמים אומרים שאם מדברים על כך שהתקיעות הם חדא תקיעה אז הפסוק קשה ולכן צריך לומר שתקיעה לחוד ותרועה לחוד. ואילו רבי יהודה אינו לומד לימוד זה והוא סבור שתקיעה ותרועה הם מצוה אחת.

 

באיזה חלק של קריאת שמע מתחילה המצווה ?

היות וקריאת שמע היא מצוה אחת המורכבת משני חלקים, נשאלת השאלה באיזה חלק מתחילה המצווה, בקריאת שמע של ערבית או של שחרית?

תשובה

לכאורה היות ותפילה כנגד תמידין תקנוה , יכולנו להשוות ולומר שכשם שבתמידין תחילת המצווה היא בקרבן של שחרית

(1) ] כך גם בקריאת שמע.

אלא שניתן לומר הפוך מהסתמכות על שני פסוקים:

1.        בקריאת שמע נאמר: "ובשכבך ובקומך " - כלומר המצוה מתחילה "בשכבך" – בערב .

2.        יש הלומדים מהכתוב "ויהי ערב ויהיה בוקר יום אחד". מתיאור בריאת העולם למדים יסוד חשוב - שהיום הולך אחר לילה . היות ומהות של קריאת שמע היא קבלת עול מלכות, הרי שמצותה מתחילה מאותה עת שהקב"ה התחיל את היום, כלומר בערב.

מכאן שהיום הוא בעצם המשך הלילה שלפניו עם משמעויות רבות לעניין זה.

רואים אם כן, הבדל מהותי בין ק"ש לשאר התפילה. בעוד שהתפילות הולכות אחר התמידין (שחרית ורק אח"כ ערבית), מצוות קריאת שמע מתחילה בערב. '

 

שיטת רשב"י

קריאת שמע אינה תלויה ביום או בלילה אלא ב זמן שבני אדם שוכבים או קמים (כפשטות הפסוק). לפיכך, למעשה יכול אדם לקרוא את שניהם בחושך, אחת לפני הנץ (אנשים שוכבים) ואחת אחרי הנץ (אנשים קמים). '

אבל מהעובדה שחז"ל פטרו את הנשים מחובת קריאת שמע למרות שיש כאן קבלת עול מלכות שמים, משמע שמדובר על מצוות עשה ש הזמן גרמא , היא תלויה בזמן, ולא כשיטת רשב"י- שלפי שיטתו גם נשים היו מתחייבות במצווה.

 

 

 

 

 

 

 

 

תם ולא נשלם

השבח לאל בורא עולם

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

"בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך"

(1) ] כך מופיע ב'ספרי' – שחנכת המזבח היא עם תמיד של שחרית.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של ד"ר מנחם צוקר שפורסם לראשונה בספר "שיעורים" וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-06-03.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/sofrim/zuckm/54