ביאור:קים ליה בדרבה מיניה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

"קים ליה בדרבה מינה"[עריכה]

פירושו :

אדם המתחייב בשני עונשים, יקבל רק עונש אחד את את העונש החמור יותר.

  • התנאי ליישום הכלל של "קים ליה בדרבה מינה" הוא שעל חיוב שני העונשים להתקיים בעת ובעונה אחת.

נבחן את צירופי העונשים המקובלים בתלמוד :

מיתה+מלקות[עריכה]

בצירוף זה ישנה מחלוקת (ראה מכות י"ג:) : ר' עקיבא אומר שאם ממיתים אותו הוא אינו לוקה מדין: "קים ליה בדרבה מינה" ואילו ר' ישמעאל אומר לוקה ומת מאחר ולדעתו מיתה ומלקות – מיתה אריכתא היא (כלומר לדעתו: אין דין של קים ליה מדרבה מינה במקרה הנוכחי כי מדובר על עונש אחד ולא שניים מאחר ומלקות הוא תחילת תהליך מיתה).

מיתה+ממון (קנס)[עריכה]

מקרה זה, הינו לכולי עלמא, המקרה הקלאסי של "קים ליה בדרבה מינה". דעת מרבית הפוסקים היא שבמקרה הנ"ל, יקבל עונש מיתה ויפטר מתשלום כספי. אבל אם הממון הוא קנס או בחלקו קנס, לא אומרים לגבי קנס, קים ליה בדרבה מינה .

כרת +ממון[עריכה]

לדעת ר' נחוניא בן הקנה, יש דין קים ליה בדרבא מינה ולכן במקרה של כרת עם ממון, כגון האוכל ביום הכיפורים משל חברו (כתובות ל.), הרי הוא מתחייב בכרת אבל פטור מתשלומים על מה שאכל מחברו (וכך נפסק להלכה).

מלקות+ממון[עריכה]

לגבי צירוף זה קיימת מחלוקת (מכות ד.):

ר' מאיר אומר לוקה ומשלם ואילו חכמים אומרים "כל המשלם אינו לוקה" - וכך ההלכה. (אמנם לפי חכמים יש רק עונש אחד אבל הוא אינו מדין של קים ליה בדרבה מינה, שהרי לכאורה העונש החמור יותר הוא מלקות , אלא מדין אחר, שכל המשלם אינו לוקה.

מלקות+קנס[עריכה]

לומדים ממוציא שם רע - ש לוקה ומשלם . הסיבה לכך, היא שקנס הוא חיוב מיוחד (אין דין של "קים ליה מדרבה מינה").



ממון +ממון[עריכה]

משלם הכל, כגון: החובל בחברו משלם מספר תשלומים (אין דין של "קים ליה בדרבה מינה").


מסקנה :[עריכה]

בכל מקום שיש מיתה (אפילו בכרת) אומרים "קים ליה בדרבה מינה", בשאר המקרים (מלקות+ממון) אין אומרים "קים ליה בדרבה מינה".


מקור הדין[עריכה]

מהיכן לומדים את הדין של "קים ליה בדרבה מינה"?


מפרשת משפטים (שמות, כ"א, כ"ב-כ"ג) נאמר:


"כי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענש יענש ... ואם אסון יהיה ונתת נפש תחת נפש"


מכאן לומדת הגמרא (כתובות לו:) שכל המתחייב בנפשו אינו מתחייב בממון.


התורה (דברים, כ"ה, ב') מצווה בנושא מלקות:


"..והפילו השופט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר..."


מכאן למדה הגמרא (כתובות ל"ז.) משום רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות.


ראה בבא קמא דף קי"א, וברש"י שם .

עם זאת, ישנם הסוברים כי יתכן ודווקא ממון החמור ואז יתכן וכן מפעילים כאן את הדין של "קים ליה בדרבה מינה".

"החובל בחבירו חייב עליו משום חמישה דברים" - ראה ב"ק פ"ג: המשנה והגמ' שם.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של ד"ר מנחם צוקר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-03-19.

קיצור דרך: tnk1/sofrim/zuckm/mjptim_qim