ביאור:צנח לו זלזל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


צָנַח לוֹ זַלְזַל/חיים נחמן ביאליק

צָנַח לוֹ זַלְזַל ענף דק עַל־גָּדֵר וַיָּנֹם ונרדם
כֹּה ככה יָשֵׁן אָנֹכִי:
נָשַׁל הַפְּרִי – וּמַה־לִּי וּלְגִזְעִי,
וּמַה־לִּי וּלְשׁוֹכִי שוך – ענף גדול ועבה שממנו צומחים ענפים דקים, זלזלים.?

נָשַׁל הַפְּרִי, הַפֶּרַח כְּבָר נִשְׁכָּח –
שָׂרְדוּ הֶעָלִים –
יִרְגַּז ירגז הסער – תתחולל סערה. יוֹם אֶחָד הַסַּעַר – וְנָפְלוּ
אַרְצָה חֲלָלִים.

אַחַר אחר כך – וְנִמְשְׁכוּ לֵילוֹת הַזְּוָעָה,
לֹא מְנוּחָה וּשְׁנָת־לִי אין לי מנוחה ושינה,
בָּדָד אֶתְחַבֵּט בָּאֹפֶל וַאֲרַצֵּץ ארוצץ, אשבור
רֹאשִׁי אֶל־כָּתְלִי הכותל שלי (בקמץ קטן)..

וְשׁוּב יִפְרַח אָבִיב, וְאָנֹכִי לְבַדִּי
עַל־גִּזְעִי אֶתָּלֶה –
שַׁרְבִיט קֵרֵחַ, לֹא צִיץ לוֹ וָפֶרַח,
לֹא־פְרִי וְלֹא־עָלֶה.

ראו גם[עריכה]