ביאור:צורתם של עמודי הכניסה למקדש
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
@@@@
@@@@@@@@~~
===================================- +
| | +
| | +
===================================- +
@@@@@@@@~~
@@@@באולם הכניסה לבית המקדש הראשון היו שני עמודים. הכתוב מייחס חשיבות רבה לעמודים אלו, מתאר בפירוט את צורתם, ואף מייחס להם שמות . במאמר זה נתייחס לצורת העמודים. העמודים מתוארים בכמה מקורות:
מלכים א ז טו-כב: "טו וַיָּצַר אֶת שְׁנֵי הָעַמּוּדִים נְחֹשֶׁת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה קוֹמַת הָעַמּוּד הָאֶחָד וְחוּט שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה יָסֹב אֶת הָעַמּוּד הַשֵּׁנִי. טז וּשְׁתֵּי כֹתָרֹת עָשָׂה לָתֵת עַל רָאשֵׁי הָעַמּוּדִים מֻצַק נְחֹשֶׁת חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת וְחָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית. יז שְׂבָכִים מַעֲשֵׂה שְׂבָכָה גְּדִלִים מַעֲשֵׂה שַׁרְשְׁרוֹת לַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים שִׁבְעָה לַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת וְשִׁבְעָה לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית. יח וַיַּעַשׂ אֶת הָעַמּוּדִים וּשְׁנֵי טוּרִים סָבִיב עַל הַשְּׂבָכָה הָאֶחָת לְכַסּוֹת אֶת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָרִמֹּנִים וְכֵן עָשָׂה לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית. יט וְכֹתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים מַעֲשֵׂה שׁוּשַׁן בָּאוּלָם אַרְבַּע אַמּוֹת. כ וְכֹתָרֹת עַל שְׁנֵי הָעַמּוּדִים גַּם מִמַּעַל מִלְּעֻמַּת הַבֶּטֶן אֲשֶׁר לְעֵבֶר שבכה [הַשְּׂבָכָה] וְהָרִמּוֹנִים מָאתַיִם טֻרִים סָבִיב עַל הַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית. כא וַיָּקֶם אֶת הָעַמֻּדִים לְאֻלָם הַהֵיכָל וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַיְמָנִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יָכִין וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ בֹּעַז. כב וְעַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים מַעֲשֵׂה שׁוֹשָׁן וַתִּתֹּם מְלֶאכֶת הָעַמּוּדִים."
מלכים א ז מא-מב: "מא עַמֻּדִים שְׁנַיִם וְגֻלֹּת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמֻּדִים שְׁתָּיִם וְהַשְּׂבָכוֹת שְׁתַּיִם לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גֻּלֹּת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים. מב וְאֶת הָרִמֹּנִים אַרְבַּע מֵאוֹת לִשְׁתֵּי הַשְּׂבָכוֹת שְׁנֵי טוּרִים רִמֹּנִים לַשְּׂבָכָה הָאֶחָת לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גֻּלֹּת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָעַמּוּדִים."
מלכים ב כה טז-יז: "טז הָעַמּוּדִים שְׁנַיִם הַיָּם הָאֶחָד וְהַמְּכֹנוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה לְבֵית יְהוָה לֹא הָיָה מִשְׁקָל לִנְחֹשֶׁת כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה. יז שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה קוֹמַת הָעַמּוּד הָאֶחָד וְכֹתֶרֶת עָלָיו נְחֹשֶׁת וְקוֹמַת הַכֹּתֶרֶת שָׁלֹשׁ אמה [אַמּוֹת] וּשְׂבָכָה וְרִמֹּנִים עַל הַכֹּתֶרֶת סָבִיב הַכֹּל נְחֹשֶׁת וְכָאֵלֶּה לַעַמּוּד הַשֵּׁנִי עַל הַשְּׂבָכָה."
דברי הימים ב ג טו-יז: "טו וַיַּעַשׂ לִפְנֵי הַבַּיִת עַמּוּדִים שְׁנַיִם אַמּוֹת שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ אֹרֶךְ וְהַצֶּפֶת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁוֹ אַמּוֹת חָמֵשׁ. טז וַיַּעַשׂ שַׁרְשְׁרוֹת בַּדְּבִיר וַיִּתֵּן עַל רֹאשׁ הָעַמֻּדִים וַיַּעַשׂ רִמּוֹנִים מֵאָה וַיִּתֵּן בַּשַּׁרְשְׁרוֹת. יז וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּדִים עַל פְּנֵי הַהֵיכָל אֶחָד מִיָּמִין וְאֶחָד מֵהַשְּׂמֹאול וַיִּקְרָא שֵׁם הימיני [הַיְמָנִי] יָכִין וְשֵׁם הַשְּׂמָאלִי בֹּעַז."
דברי הימים ב ד יב-יג: "יב עַמּוּדִים שְׁנַיִם וְהַגֻּלּוֹת וְהַכֹּתָרוֹת עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים שְׁתָּיִם וְהַשְּׂבָכוֹת שְׁתַּיִם לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גֻּלּוֹת הַכֹּתָרוֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים. יג וְאֶת הָרִמּוֹנִים אַרְבַּע מֵאוֹת לִשְׁתֵּי הַשְּׂבָכוֹת שְׁנַיִם טוּרִים רִמּוֹנִים לַשְּׂבָכָה הָאֶחָת לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גֻּלּוֹת הַכֹּתָרוֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָעַמּוּדִים."
ירמיהו נב כ-כג: "כ הָעַמּוּדִים שְׁנַיִם הַיָּם אֶחָד וְהַבָּקָר שְׁנֵים עָשָׂר נְחֹשֶׁת אֲשֶׁר תַּחַת הַמְּכֹנוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְבֵית יְהוָה לֹא הָיָה מִשְׁקָל לִנְחֻשְׁתָּם כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה. כא וְהָעַמּוּדִים שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה קומה [קוֹמַת] הָעַמֻּד הָאֶחָד וְחוּט שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה יְסֻבֶּנּוּ וְעָבְיוֹ אַרְבַּע אַצְבָּעוֹת נָבוּב. כב וְכֹתֶרֶת עָלָיו נְחֹשֶׁת וְקוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הָאַחַת חָמֵשׁ אַמּוֹת וּשְׂבָכָה וְרִמּוֹנִים עַל הַכּוֹתֶרֶת סָבִיב הַכֹּל נְחֹשֶׁת וְכָאֵלֶּה לַעַמּוּד הַשֵּׁנִי וְרִמּוֹנִים. כג וַיִּהְיוּ הָרִמֹּנִים תִּשְׁעִים וְשִׁשָּׁה רוּחָה כָּל הָרִמּוֹנִים מֵאָה עַל הַשְּׂבָכָה סָבִיב."
והנה תרשים סכימטי ביותר של כל אחד מהעמודים כאשר הוא שוכב, על-פי פירוש רש"י למלכים א ז (כל משבצת מציינת חצי אמה):
@@@@
@@@@@@@@~~
===================================- +
| | +
| | +
===================================- +
@@@@@@@@~~
@@@@
מקרא
[עריכה]= גובהו של כל עמוד הוא 18 אמה (מלכים א ז טו): "וַיָּצַר אֶת שְׁנֵי הָעַמּוּדִים נְחֹשֶׁת, שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה קוֹמַת הָעַמּוּד הָאֶחָד...";
| קוטר העמוד היה כ-4 אמות, שכן היקפו היה 12 אמות: "...וְחוּט שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה יָסֹב אֶת הָעַמּוּד הַשֵּׁנִי"
- גבהם של שני העמודים יחד, בזמן יציקתם, הוא 35 אמה (דברי הימים ב ג טו): "וַיַּעַשׂ לִפְנֵי הַבַּיִת עַמּוּדִים שְׁנַיִם, אַמּוֹת שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ אֹרֶךְ" - אחרי היציקה חתכו את העמוד לשני עמודים של 17.5 אמה, והוסיפו עוד חצי אמה בעיצוב אחר - עיצבו של שושן: " "שיצק שניהם כאחד, והאמה החסירה, אומר אני: חצי אמה היתה לכל אחד בראשו, שאינה דומה למלאכת שאר העמוד, כמו שאמור למטה בענין " ועל ראש העמודים מעשה שושן "." " (רש"י על פסוק טו) , " "חצי אמה בראש כל אחד היה כותלו דק כשושן, ושאר העמוד עוביו ארבע אצבעות נבוב; לכך לא נמנית אותה אמה ביציקת העמודים בדברי הימים, לפי שלא היתה שוה למלאכת העמוד" " (רש"י על פסוק כב) . רש"י לא מסביר מדוע היה צורך בחצי אמה זו: ייתכן שהיא היתה לקישוט (היא אמנם היתה מכוסה בשבכה, אבל השבכה דומה לרשת ואפשר לראות דרכה); ייתכן גם שהיא שימשה כתפס להחזיק את הכותרות שעל ראש העמודים.
@ בראש העמודים היתה כותרת. גובה הכותרת היה 5 אמות (מלכים א ז טז): "וּשְׁתֵּי כֹתָרֹת עָשָׂה לָתֵת עַל רָאשֵׁי הָעַמּוּדִים מֻצַק נְחֹשֶׁת, חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת וְחָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית.", 2 האמות התחתונות שלה היו מורכבות על העמוד, ו-3 האמות העליונות היו בולטות מעליו (מלכים ב כה יז): "שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה קוֹמַת הָעַמּוּד הָאֶחָד וְכֹתֶרֶת עָלָיו נְחֹשֶׁת וְקוֹמַת הַכֹּתֶרֶת שָׁלֹשׁ אמה [אַמּוֹת]": " "שנינו במשנה ארבעים ותשע מדות שתי אמות התחתונות של כותרות היו שוות לעמוד שלא היו בהן צורה ושלש העליונות היו עודפות לחוץ המוקפות צורה שנאמר (בפסוק יז) שבכים מעשה שבכה, כמין לולבין של דקל היו מוקפות ואומר אני שלא מנה אותן שתי אמות התחתונות בסוף הספר לפי שהיו שוות לעמוד והעמוד תחוב בכותרת שתי אמות" " (רש"י על פסוק טז) .
~ ארבע האמות התחתונות של הכותרת (השתיים שהיו מורכבות על העמוד ועוד שתיים) היו מעוצבות בצורה שונה מהאמה העליונה שלה: (מלכים א ז יט-כ): "וְכֹתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים מַעֲשֵׂה שׁוּשַׁן בָּאוּלָם אַרְבַּע אַמּוֹת. וְכֹתָרֹת עַל שְׁנֵי הָעַמּוּדִים גַּם מִמַּעַל מִלְּעֻמַּת הַבֶּטֶן אֲשֶׁר לְעֵבֶר שבכה [הַשְּׂבָכָה]...". ארבע האמות התחתונות היו נפוחות, כמו שתי קערות הפוכות זו על גבי זו, והאמה העליונה סגרה את כל הכותרת מלמעלה:
" "וכן היו הכותרות עשויות לפי סדר משמעות המקראות: כמין שני אגנים היתה כל אחת:"
- אגן התחתון, בית קיבולה למעלה, והוא קרוי גולה , כמו שאמור בענין
- ( מלכים א ז מא ): " וגולת הכותרות ", ותרגמו יונתן " אגני קרונתון ".
- העליון כפוי על התחתון, בית קיבולו למטה, והיא קרויה שבכה , כמה שנאמר בענין זה (שם) " והשבכות שתים לכסות את שתי גולת הכותרות ".
נמצא רחבה במקום הדבק, ומשופעת ועולה ומשופעת ויורדת, והוא קרוי בטן . וכן תרגם יונתן ( מלכים א ז כ ): " מלעומת הבטן " - " מלקבל דבקא ".
וגובה שתי האגנות האלה ארבע אמות, וזהו שאמר ( מלכים א ז יט ): " ומעשה שושן באולם ארבע אמות ".
"מצוירות היו בם כמין פרחי שושנים כדרך הציורין בכותל האולמות, ארבע אמות גובה; והאמה החמישית היא כותרת קטנה, למעלה מן הגדולה, הוא שנאמר "וכותרת על שני העמודים"." " (רש"י על פסוק יח) .
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-09-07.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim2/ykinboaz