ביאור:פרשת תרומה - מצווה מיוחדת במינה - כיצד?
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
פרשת תרומה- מצווה מיוחדת במינה, כיצד?
כבר בפתיחת הפרשה התורה מדגישה: "וייקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו תיקחו את תרומתי"
מעניין שלמרות שמצוות תרומה היא מדאורייתא בכל זאת התורה מדגישה שלבניית המשכן ייקחו תרומה רק "מאשר ידבנו ליבו" – זוהי מצווה שאינה נעשית בכפייה, לעומת מצוות אחרות ששם התורה מדגישה את אופן העשייה- הרי כאן יש דגש דווקא על עניין הרצון- הכוונה שיהיה רצון אמיתי לתת תרומה[כסף זהב, נחושת...] עד כדי כך שאם לא היה רצון זה לקיים- לא היה מתקיים המקדש בקרב עם ישראל.
רש"י מבאר את המילים: "וייקחו לי תרומה - לי לשמי" [ע"פ תנחמ' שם, א]
אולם לא די להסתפק ברצון, אלא יש לכוון מהתחלה- שהנתינה היא במיוחד למטרת המשכן,
מכאן שבתרומה ישנם שני יסודות חשובים: א] הרצון לתת באמת ובתמים.
ב]"לשמה" הכוונה לייעד אותה כבר בשלבים הראשונים כתרומה למשכן,
ללא שני תנאים אלו- העשייה נחשבת פסולה.
"לשמה" – הכוונה כבר בשלבים הראשונים לייעד את התרומה למשכן ואם אדם חצב אבן לא לשם המקדש, גם אם עשה זאת למען הקמת בית כנסת- אבן זו פסולה להקמת המקדש כוון שלא כיוון מתחילה
לייעד אותה לבניית המקדש.
[הרמב"ם הלכות בהב"ח א, כ]
השאלה היא: מדוע כבר שורש המקדש חייב להיות- "לשמה"?
התשובה לכך היא: ככל שהדבר קדוש וחשוב יותר- כך חייבים להקדים מהתחלה בייעוד של הדבר לקדושה.
יש להסבר זה דוגמא טובה בגמרא[מסכת כתובות ק"ג]מסופר כי היה ויכוח בין ר' חנינא ובין ר' חייא, ר' חנינא אמר שאם חס ושלום תשתכח תורה מישראל יש בכוח פילפולו לעלות אותה מחדש בכוחות עצמו- את כל הש"ס מ"ברכות" ועד "עוקצין", ענה לו ר' חייא שהוא דואג מראש שהתורה חס ושלום לא תשתכח- על ידי שהוא היה זורע פשתן ומהפשתן הוא אורג רשתות צייד כדי לצוד צבאיים, את בשרם היה נותן ליתומים ומעורם של הצבאיים היה מכין קלף כדי לכתוב על גביו את התורה והולך לעיר שאין בה מלמד תינוקות והיה נוהג ללמד את הילדים שם- תורה, הרי יכול היה לרכוש את הקלף בכספו, אלא אם רוצים שהתורה לא תשתכח חייבים לדאוג מראש שהיסודות יהיו "לשמה"!
מעניין שתרומה[651] בגימטריא: עם ישראל וכן: "והייתם לי לעם"
המילה: תרומה היא: מלשון התרוממות רוחנית שנגרמת כתוצאה מהבאת התרומה, תרומה הנעשית מראש בנדיבות לב גורמת לשמחה.
כל מטרת הקמת המשכן היא למטרה של דבקות בקב"ה,
מעניין שדוד המלך אומר בתהילים: "מזמור שיר חנוכת הבית"[תהלים ל,א]וחז"ל שואלים הרי דוד לא היה בחנוכת המקדש, אבל בכל זאת כל חייו הייתה לו משאלה להקים את המקדש כפי שאומר: "אם אתן שנת לעיניי לעפעפי תנומה עד אמצא מקום לה', משכנות לאביר יעקב"[תהלים,ד-ה]
יהי רצון ועם ישראל יתחזק באמונה,יראת שמים,דבקות בה' ויזכה במהרה בסייעתא דשמיא - לחזות בבניין בית שלישי אמן ואמן.
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה בAhuvak @ bezeqint.net וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-02-25.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/messages/forums_90