ביאור:פרשת תצוה - המיוחד בבגדי הכהונה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


פרשת תצווה שונה בצורת פתיחתה לעומת שאר הפרשיות בכך שאיננה מזכירה בפתיחתה את משה ואף לא בכל הפרשה כולה,אחת הסיבות לכך- לפי שמשה נפטר ב- ז' באדר החל בשבוע שקוראים פרשת תצווה.

אחד הנושאים המרכזיים בפרשה: בגדי הכהונה ובלשון התורה: "ואתה הקרב אליך את אהרון אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל לכהנו לי אהרון נדב ואביהוא, אלעזר ואיתמר בני אהרון ועשית בגדי קודש לאהרון אחיך לכבוד ולתפארת" [שמות כ"ח א-ב]

לפי הסבר חכמנו הקדמונים [זבחים פ"ח ע"ב] כל שמונת הבגדים השייכים לכהן הגדול תפקידם כל אחד בנפרד לכפר על חטאיהם של עם ישראל: הכותונת- תפקידה לכפר על שפיכות דמים [רצח במזיד]

המכנסיים – תפקידם לכפר על גילוי עריות [קלקול המידות בתחום חיי המשפחה]

המעיל- תפקידו לכפר על לשון הרע.

המצנפת – תפקידה לכפר על גסות רוח [כגון: גאווה, יהירות]

הציץ- מכפר על עזות מצח.

האבנט- תפקידו לכפר על חטא הרהור הלב.

האפוד מכפר על עבודה זרה.

החושן מכפר על קלקול הדין במשפט.

בנוסף להסברים על בגדי הכהונה, התורה דורשת ומדגישה שיש להקפיד על הידור בגדי הכהונה ובלשונה: "לכבוד ולתפארת"

והדבר הכרחי כדי לתת לתפקיד עבודת ה' של הכוהנים עניין של כבוד, בגד שהוא מוכתם,או קרוע- אינו ראוי לשמש את הכהן, אם הכהן החסיר אחד מבגדיו, או הוסיף בגד נוסף על בגדיו- עבודתו פסולה ונתחייב במיתה בידי שמים [רמב"ם הלכות כלהמ"ק י, ד'-ה]

עניין ההידור בבגדי כהונה נלמד מ: "זה אלי ואנווהו" ולפי חז"ל הכוונה: "התנאה לפניו במצוות" [שמות ט"ו, ב,שבת קל"ג]

גם ביתר המצוות יש חיוב לקיימם ואף להדר בהם כגון: מצוות ארבעת המינים – בחג הסוכות, או סוכה נאה.

מעניין שע"פ שהתורה אסרה את לבוש השעטנז- אדם שלובש שעטנז בזמן תפילתו- תפילתו נדחית ע"י הקב"ה לארבעים יום,למרבה הפלא אנו מגלים שבגדי כהונה חייבים ללבוש שעטנז- הכהן ההדיוט

לובש אבנט –שהוא כלאיים, אצל הכהן הגדול ישנו עניין כלאיים בחושן, מדוע?

על כך עונה הזוהר הקדוש: התורה אוסרת ללבוש כלאיים מהסיבה: קין הקריב פשתן והבל הקריב את צמר בכורות צאנו, שורשו הרוחני של קין היה שלילי ואילו של הבל חיובי, ערבוב שני הכוחות יחדיו גרמו ליצירת כוח רוחני שלילי- רוח זו שורה על כל אדם הלובש שעטנז ולכן התיקון לאותו קורבן בא לידי ביטוי בעבודת הקורבנות במקדש- הכהן הנושא בבגדיו כלאים – הדבר גורם לתיקון אותו חטא.

עומדים אנו בפתח חג פורים בו נוהגים לשמוח ולהתחפש בתחפושות צבעוניות ועליזות, אחת מהן היא תחפושת הכוהן- המתבונן בה מייד נזכר בבית המקדש והכוהנים.

יהי רצון ונזכה בקרוב ממש לגאולה שלמה ולבניין בית שלישי וישובו הכוהנים והלווים למלא את תפקידיהם כבימים ימימה.


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה בAhuvak @ bezeqint.net וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-03-07.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/forums_93