ביאור:פרשת תזריע מצורע - מידה כנגד מידה בפרשה - כיצד?
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
פרשת תזריע מצורע- מידה כנגד מידה בפרשה כיצד?
מאמר/ מאת: אהובה קליין.
אחד הנושאים המעניינים בפרשה:
המצורע,חטאו ועונשו.
התורה מספרת על אדם שיש בו נגעים הוא מובא אל אהרון.או אל אחד מבניו להיבדק כפי שמתואר בפסוקים הבאים:
"וידבר ה' אל משה ואל אהרון לאמור: אדם כי – יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת,והובא אל- אהרון הכהן או אל- אחד מבניו הכוהנים וראה הכהן את הנגע בעור הבשר,ושיער בנגע הפך לבן, ומראה הנגע עמוק מעור בשרו, נגע צרעת הוא, וראהו הכהן וטימא אותו"
[ויקרא י"ג,ג]
ובהמשך התורה מתארת מה דינו של הצרוע:
"והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע ועל –שפם יעטה, וטמא טמא יקרא: כל ימי אשר הנגע בו יטמא,טמא הוא: בדד ישב, מחוץ למחנה מושבו" [שם י"ג,,מ"ה-מ"ז]
השאלות הן:
א] מדוע הצרוע חייב להיבדק ,דווקא, על ידי הכהן- וכי לא עדיף שילך לרופא?
ב] על אילו חטאים נענש האדם בצרעת?
ג] מדוע מוטל על המצורע עונש כה חמור- בדד לשבת מחוץ למחנה?
ד] היכן מצאנו דוגמאות בתנ"ך לעונש: מידה כנגד מידה? דוגמת המצורע בפרשה?
התשובה לשאלה א]
חז"ל אומרים: כי הרבה פעמים האדם נענש בעונש חמור זה, בעבור רכילות והוצאת שם רע על הזולת,אך כאשר מעירים לו על כך, הוא טוען כי דיבר דברי אמת,ולדעתו הוא חייב לחשוף מתוך מצווה את האמת לציבור.
לכן התורה שולחת אותו אל אהרון הכהן שהיה ידוע- כאיש: "אוהב שלום ורודף שלום ומקרבן לתורה" מכאן- שלמען שלום בין אדם לחברו רשאי אותו אדם,לא לפרסם את אמיתות הדברים.
אהרון היה ידוע כאדם משכמו ומעלה והיה משכין שלום בין איש לרעהו בזמן שהיו מסוכסכים ביניהם.
המסקנה: כי האמת חשובה מאד,אך השלום גדול ממנה בין איש לרעהו.
מסיבה זו, המצורע מצווה להגיע אל הכהן כדי שילמד את מידת השלום בין אדם לחברו.
התשובה לשאלה ב]
בתלמוד נאמר:[ערכין ט"ז,ע"א] אומר רב שמואל בר נחמני בשם רבי יוחנן:"על שבעה דברים נגעים באים:על לשון הרע,על שפיכות דמים,ועל שבועת שווא,ועל גילוי עריות,ועל גסות הרוח,ועל הגזל ועל צרות העין".
מקור נוסף:ויקרא רבה[מצורע י"ז,ג] נאמר:"על עשרה דברים נגעים באים: על ע"ז,על ב"ע,ש"ד,חילול השם,ברכת ה',הגוזל את הרבים,גוזל את שאינו שלו,ועל גסי הרוח,ועל לשון הרע,ועל עין הרע".
בבמדבר רבה[נשא, ז'.ה]אומר רבי יהודה הלוי בן רבי שלום,כי:"על אחד עשר דברים הצרעת באה: על קללת ה',על גילוי עריות,על שפיכות דמים,ועל האומר על חברו דבר שאין בו, ועל גסות הרוח,ועל הנכנס בתחום שאינו שלו,ועל לשון שקר,ועל הגניבות,ועל שבועת שקר,ועל המחלל שם שמים,ועל עבודה זרה", ורבי יצחק מוסיף על כך עוד דבר:"על עין הרע" ורבותינו מוסיפים:"על מי שמנאץ בדברי תורה"
לפיכך אנו לומדים, כי הצרעת אינה באה רק כתוצאה של עניין הרכילות ולשון הרע,אלא יש גם חטאים אחרים שעליהם חל עונש קשה זה.
התשובה לשאלה ג]
לפי רש"י: משמעות העונש- שהמצורע ישב לבדו מחוץ למחנה- ביחס לטמאים מסוג אחר,אבל המצורעים כמותו יכולים לשבת יחדיו.
ולעצם השאלה מדוע נענש המצורע בצורה כה קשה? מביא רש"י את דברי הגמרא:"בעא מיניה ר' שמואל בר מר' חנניא,ואמרי לה ר' שמואל בר נדב חתניה דר' חנינא מר' חנינא.ואמרי לה ר' יהושע בן לוי: מה נשתנה מצורע שאמרה תורה ' בדד ישב מחוץ למחנה מושבו'? הוא הבדיל בין איש לאשתו בין איש לרעהו,לפיכך אמרה תורה בדד ישב.."[מסכת ערכין ט"ז]
-כלומר על ידי שהמצורע דיבר לשון הרע –גרם למריבות ושנאה בין אנשים קרובים זה לזה ,כולל גם מריבות בין בני זוג והרס שלום בית ביניהם-לפיכך לקה בצרעת ועונשו מידה כנגד מידה- כעת גם הוא ייפרד ממשפחתו וישב בדד.
תשובה לשאלה ד]
בתנ"ך ישנן דוגמאות רבות, הנה כמה מהן:
1] דור הפלגה: הם התאחדו כאיש אחד ובשפה אחת- נגד הקב"ה ואמרו:הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם" [בראשית י"א,ד]
העונש היה : מידה כנגד מידה,האלוקים בלבל את שפתם,איש לא הבין את רעהו ובנוסף פיזר אותם בכל העולם.
2] אשת לוט: הפכה לנציב מלח,אומר על כך רש"י כי קיבלה עונש:
מידה כנגד מידה:"במלח חטאה ובמלח לקתה" כי כאשר לוט אמר לה לכבד אורחים שתיתן להם מעט מלח אמרה לו:"אף את המנהג הרע הזה אתה בא להנהיג במקום הזה" וסירבה לכבדם.[ב"ר]
3] יעקב לקח את הברכה מעשיו במרמה, כתוצאה מזה קיבל עונש מידה כנגד מידה , לבן רימה אותו לאורך כל הדרך.
לדוגמא: כאשר לבן נתן ליעקב תחילה את לאה- לאישה ולא את רחל,יעקב פונה אל לבן:
"ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עימך ולמה רימיתני?" [בראשית כ"ט,כ"ה]
4] אבשלום- בנו של דוד היה מתגאה בשערו הארוך לכן קיבל עונש:
מידה כנגד מידה: ונתלה בשערו, כמו שכתוב:"...ואבשלום רוכב על-הפרד ויבוא הפרד תחת שובך האלה הגדולה ויחזק ראשו באלה ויותן בין השמים ובין הארץ והפרד אשר תחתיו עבר וירא איש אחד ויגד ליואב ויאמר הנה ראיתי את אבשלום תלוי באלה"[שמואל- ב,י"ח,ט-י]
לסיכום, ניתן להסיק כי עונש הצרעת הוא מופיע כתוצאה מחטאים שאדם חטא.כגון: רכילות- לשון הרע,גסות רוח, גניבות,חילול שם שמים...
התורה מצווה אותו דווקא לגשת לאהרון הכהן , כי על ידי כך ניתנת לו הזדמנות לקחת דוגמא אישית מהתנהגותו החיובית כלפי הזולת.
העונש שמקבל המצורע הוא עונש קשה ואכזרי – מידה כנגד מידה על מעשיו
הרעים.
ומתוך התבוננות בתנ"ך נמצאנו למדים כי מידה כנגד מידה מופיעה בהרבה מקומות במקרא.
יהי רצון שלא נחטא עוד ,נרבה רק במצוות וחסדים ולא נסבול עוד מחולאים.
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-05-09.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/messages/forums_389