לדלג לתוכן

ביאור:פרשת שופטים - מה הקשר בין המשפט לשלום?

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



פרשת שופטים-מה הקשר בין המשפט לשלום?

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת שופטים פותחת בנושא:שופטים ושוטרים:

"שופטים ושוטרים תיתן- לך בכל-שערך אשר ה' אלוקיך נותן לך לשבטיך,ושפטו את העם משפט- צדק לא תטה משפט,לא תכיר פנים ולא תיקח שוחד,כי השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים: צדק ,צדק תרדוף,למען תהיה וירשת את הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך" [דברים ט"ז,י"ח- כ]

השאלות הן:

א] מה הקשר בין נושא השופטים לחודש אלול?

ב] מה משותף לשלום ולמשפט?

ג]כיצד קשורים השוטרים בשופטים?

התשובה לשאלה א]

פרשת שופטים נקראת תמיד בחודש אלול ומתברר כי יש קשר בין הדברים.

לפי דברי השל"ה הקדוש:הרי חודש אלול נחשב לחודש התשובה ,הרחמים והסליחות ,משום כך צריך אדם לשים בשעריו שוטרים ושופטים,ומהם שעריו? שער השמיעה,שער הדיבור,שער הראייה,שער החוש, ושער המישוש וכ'ו.

תפקיד האדם למנות את עצמו ושני יצריו שיהיו שופטים ושוטרים על שערים אלה- באופן זה יכול האדם לעשות תשובה אמיתית.

התשובה לשאלה ב]

רבינו בחיי אומר:כי כשם שהשלום הוא הכרחי לקיום העולם - כך המשפט הוא הכרחי לקיום השלום,שאם לא היו בתי משפט הדבר היה גורם לאי סדר ואי שקט,אין דין ואין דיין-"היו הבריות גוזלין וחומסין והורגין זה את זה ולא היה העולם מתקיים,ועל ידי המשפט הוא מתקיים"

וההוכחה לכך:שנאמר:"על שלושה דברים העולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום שנאמר[זכריה ח]: אמת ומשפט שלום שפטו בשערכם"

[מסכת אבות א,י"ח]

ומהסיבה שכל בתי המשפט מביאים שלום שעליו מתבסס העולם כולו, ציוותה התורה אותנו- למנות בית דין בכל שער ושער.

שלמה המלך הוכיח בדבריו :כי התורה עצמה מבוססת על השלום ,כמו שנאמר:"דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום"[משלי ג]

וגם בריאת העולם היא על בסיס השלום,הרי השמים נקראים כך - מפני שהם עשויים מאש ומים -שני הפכים ואיך בכל זאת מתקיימים יחדיו?על ידי השלום.

כמו שנאמר[איוב כ"ה]"עושה שלום במרומיו"

ובשיר השירים נאמר:"שיר השירים אשר לשלמה" [א,א]והכוונה שהוא מלך שהשלום שלו, בחר בישראל לעומת שאר אומות העולם וקרא להם בשם שולמית, כמו שנאמר:"שובי,שובי השולמית"[שיר השירים ז,א]

על כך אמרו רז"ל : כי הכוונה לאומה ששלום העולמים דר בתוכה וקיבלו את התורה שהיא כולה שלום.

גם לגבי קורבן שלמים אומרים רז"ל :כי הקורבן נקרא בשם זה: מפני שמטיל שלום בעולם.

שלמה המלך לקראת סיום שיר השירים חותם בשלום באומרו:"אז הייתי בעיניו במוצאת שלום"[שם ח,י]

גם בקוהלת[ג] נאמר:"עת מלחמה ועת שלום" ועל כך אמרו חכמים: שאפילו בזמן מלחמה זקוקים לשלום,שנאמר: "כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה שלום"[דברים כ]

ולא רק אנשים חיים זקוקים לשלום ,אלא גם המתים נצרכים לשלום, לפי שכתוב:"ואתה תבוא אל אבותיך בשלום"[בראשית ט"ו,ט"ו]

מידת השלום ניתנה לאהרון הכוהן וזכה זרעו לכהונת עולם,שהרי הכוהנים מברכים את עם ישראל בברכה המסתיימת במילים:"וישם לך שלום"

התשובה לשאלה ג]

רבינו בחיי אומר: כי השוטרים והשופטים קשורים זה בזה,"אם אין שופט אין שוטר,אם אין שוטר אין שופט."

שהרי תפקיד השוטרים לעמוד על כך- שפסיקת השופטים תצא לפועל הלכה למעשה.

והוא מביא דוגמא: דוד המלך לא היה יכול להוציא לפועל את פסקי הדין ללא עזרתו של יואב.

כמו שכתוב:[שמואל- ב,ח,ט"ו]:"ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו: ויואב בן צרויה על הצבא.." כי דוד ויואב שיתפו פעולה,כי כל מי שלא מילא את דברי הדיין בפועל, היו מוסרים אותו ליואב והוא היה מכריחו לקיים את הדין.

יש ערך רב למשפט כשהוא מתקיים בארץ- הקב"ה אינו יושב עימם בדין,אלא דן אותם במידת הרחמים.אך, כאשר אין מקיימים משפט בארץ- אזי ה' דן במידת הדין,מפני שהדין הוא אומנתו של ה' כמו שכתוב:"כי אלוקי משפט ה' " [ישעיהו ל]

ובמדרש ויקרא רבה מסופר :כי שש מעלות היו לכסא של שלמה,כמו שכתוב בדברי הימים[ב,ט]:"ושש מעלות לכיסא והכרוז היה עומד לפני כיסאו של שלמה המלך ,כשהיה עולה במעלה הראשונה היה אומר:"לא תטה משפט" ובמעלה השנייה היה אומר:"לא תכיר פנים",ובשלישית היה אומר הכרוז:"לא תיקח שוחד" וברביעית היה אומר:"לא תיטע" ובחמישית היה אומר:"ולא תקים" ובשישית :"לא תזבח"

לסכום,לאור האמור לעיל למדים אנו: כי ישנו קשר הדוק בין השלום לבין המשפט ,כי ללא דיינים ושופטים,אין שלום וממילא העולם אינו יכול להתקיים.לשוטרים יש תפקיד חשוב להוציא לפועל את פסק דין השופטים.

כל בריאת העולם והתורה מבוססים על השלום והקב"ה בכבודו ובעצמו נקרא: "שלום "- כפי שאנו חותמים יום,יום את תפילת העמידה:

"עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ונאמר אמן"

מקורות

[עריכה]

על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-08-26.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/sofrim_ahuvak_jirim_3