ביאור:פרשת ראה - מה בין ראייה אלוקית לראיית אדם?

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


פרשת ראה- ראיה אלוקית לעומת ראיית אדם- כיצד?/אהובה קליין.

הפרשה פותחת במילה:"ראה"

"ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה: את הברכה אשר תשמעו אל מצוות ה' אלוהיכם אשר אנוכי מצווה אתכם היום והקללה אם לא תשמעו אל מצוות ה' אלוהיכם וסרתם מן הדרך אשר אנוכי מצווה אתכם היום ללכת אחרי אלוהים אחרים אשר לא ידעתם"

[דברים י"א,כ"ז-כ"ט]

ובהמשך נאמר:"ונתתה את -הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל" [שם י"א, כ"ט]

השאלות הן:

א]מדוע הפרשה פותחת במילה:" ראה" ומה המשמעות של ראיה זו?

ב] מה ההבדל בין ראיה אלוקית לבין ראיית אדם?

ג] במה תלויה דרגת ראייתו של האדם?

ד] האם ניתן לשפר את כושר הראייה הרוחנית?

התשובה לשאלה א]

לפי דברי ספורנו:באה התורה להזהיר את היחיד שעליו לראות ולהבין כי בתורה אין פשרות ודרך ביניים והסיבה: אלוקים נותן – או ברכה , או קללה שהם ניגודים קיצוניים מאד.

לפי חז"ל באה התורה להתריע: לכל אחד באופן אינדיבידואלי "לעולם יראה אדם את עצמו כאילו כל העולם חציו זכאי וחציו חייב, עשה מצווה אחת הכריע את כל העולם לכף זכות, עשה עבירה אחת הכריע את כל העולם לכף חוב"[קידושין מ']

לכן גם המילה:"ראה" כתובה בלשון יחיד.

הראיה- היא חוכמה והחוכמה היא ראיה- כאשר אדם רואה את המפה נכון – הוא יודע להגיב ולהתאים את התנהגותו בזמן הראוי.

ויש לי חידוש משלי: הרי במעמד הר סיני נאמר:"וכל העם רואים את הקולות"

-כלומר עם ישראל היה במעמד כה נשגב שאת הקולות הנשמעים –הם ראו במו עיניהם .

לכן באה התורה להזכיר לעם כי תמיד עליהם לראות את הקולות- את עשרת הדיברות לנגד עיניהם - ולקיים את המצוות הלכה למעשה והתוצאה תהיה הברכה.

התשובה לשאלה ב]

ראייתו של הקב"ה –היא בלתי מוגבלת- הוא רואה את העולם כולו- את הפרט ואת הכלל, הוא בוחן כליות ולבבות- ראייתו עמוקה, כמו שנאמר:"כי רם ה' ושפל יראה וגבוה ממרחק יידע"[תהלים קל"ח,י]

שום מכשול לא יפריע לקב"ה לראות את הנעשה בקרב הברואים:

"אם ייסתר איש במסתרים ואני לא אראנו? נאם ה' הלא את השמים והארץ אני מלא" [ירמיהו כ"ג,כ"ד]

"אלוהים משמים השקיף על בני אדם, לראות היש דורש את אלוהים" [תהלים נ"ג,ג]

"גם חושך לא יחשיך ממך ולילה יאיר כחשיכה כאורה: כי אתה קנית כליותיי תסכני בבטן אימי...גולמי ראו עינך ועל סיפרך יכתבו.."[תהלים קל"ט, י"ב-ט"ז]

כבר כאשר האדם היה בבטן אימו אלוקים ראה ובחן אותו וכל הדברים שיקרו בעתיד – ידועים לה'.

"כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב"[שמואל א,ט"ז,ז]

בעוד שראייתו של האדם היא שטחית וחיצונית בלבד, פעמים המראה החיצוני של האדם מטעה וקשה להכיר את אופיו לעומק ואת הלך רוחו,לעומת זאת ה' רואה ללבב.

הוא הדין לגבי התבוננות במראות יפים שעלולים להטעות את האדם

לדוגמא:"ותרא האישה כי טוב העץ למאכל וכי תאווה הוא לעיניים ונחמד העץ להשכיל ותיקח מפריו ותאכל ותיתן גם לאישה עימה ויאכל" [בראשית ג,ו]

הראייה של חווה הייתה מוטעית, רק לאחר שאכלה מהפרי, נאמר:"ותיפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירומים הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגורות" [שם ג,ז]

התשובה לשאלה ג]

רמת הראיה הרוחנית של האדם תלויה במידת חוכמתו והדבר מתבטא בקריאת המפה בצורה אמיתית והנכונה - עד כמה שאפשר ובהתאם לכך- התאמת התגובה ההולמת לנתון בשטח, על זה נאמר:"איזהו חכם הרואה את הנולד" [מסכת אבות פרק ב,ט]

כהוכחה לדברים הנ"ל- אנו מוצאים את מסקנתו של אברהם אבינו – כאשר ירד לגרר עם שרה אשתו הוא הסתיר את זהותה האמיתית כאשתו כפי שכתוב:"ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחותי היא וישלח אבימלך מלך גרר וייקח את שרה"[בראשית כ,ב]

ובהמשך אבימלך מקבל מסר מהקב"ה:"...ועתה השב את אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה ואם אינך משיב דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך" בתגובה לכך אבימלך משיב את שרה לאברהם ושואל:"מה ראית כי עשית את הדבר הזה? ויאמר אברהם: כי אמרתי רק אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי"

כלומר, אברהם שהיה חכם ראה כי במקום זה אין יראת אלוקים ולכן הקדים רפואה למכה- עשה מה שעשה, על מנת להציל את חיי אשתו וחייו.

אך, כאשר אדם מתבונן ללא עומק וחשיבה הוא עלול להביא על עצמו ואחרים תוצאות הרסניות במיוחד.

לדוגמא: קין ראה כי קורבנו- מפרי האדמה לא התקבל במרומים- כעס על הבל אחיו והרגו,אם היה מתבונן מתוך מבט מעמיק יותר - היה מסיק מסקנות נבונות, כגון: פרי האדמה שהביא לא היה מן המובחר ולכן נפסל.

בכל אופן, רצח הוא איסור מוחלט המופיע בעשרת הדיברות.

התשובה לשאלה ד]

ניתן לשפר את כושר הראיה הרוחני של האדם:

א] על ידי דבקות בעינו האלוקית של הקב"ה- להיות מחובר אל האלוקים- באמונה,בתפילה ולימוד תורה.

כמו לדוגמא: דוד המלך:"כאייל תערוג על אפיקיי מים, כן נפשי תערוג אליך אלוקים" [תהלים מ"ב,ב]

או:"ה' צילך על יד ימינך" [שם קכ"א, ה]

ב] מתוך התבוננות במעשה הבריאה- ניתן להכיר את גדולת ה':

דוד מתבונן ואומר:"מה גדלו מעשיך ה'.מאד עמקו מחשבותיך: איש-בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת".

לאור האמור לעיל: יהי רצון ונזכה, בכלל ובפרט, להגיע לראיה נכונה

תוך דבקות בקב"ה במצוות התורה ובע"ה נזכה ל:"עין בעין יראו בשוב ה' מציון"[ישעיה נ"ב,ח] אמן ואמן.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-09-14.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/forums_316