ביאור:פרשת נשא - מה טמון בברכת הכוהנים?

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

פרשת נשא- מה טמון בברכת הכוהנים-?

מאמר מאת: אהובה קליין.

מתוך מגוון הנושאים של הפרשה, ישנו נושא חשוב ונצחי לעם ישראל הראוי להתבוננות עמוקה והסקת מסקנה חשובה.

זוהי ברכת הכוהנים -שבאמצעותה אנו מתברכים בבתי הכנסת גם בימינו.

כפי שנאמר:

"וידבר ה' אל- משה לאמור:דבר אל-אהרון ואל בניו לאמור:כה תברכו את בני ישראל אמור להם: יברכך ה' וישמרך: יאר ה' פניו אליך ויחונך:יישא ה' פניו אליך-

וישם לך שלום:ושמו את שמי על – בני ישראל,ואני אברכם:"

[במדבר ד,כ"ב- כ"ו]

השאלות הן:

א] מדוע אין בברכת הכוהנים התייחסות לתחום הגשמי?

ב] מה הטעם בברכת כוהנים הנאמרת בלשון יחיד ,צפוי היה לאומרה בלשון רבים כמו מרבית התפילות?

ג] מה הכוונה במילים:"כה תברכו את בני ישראל"?

התשובה לשאלה א]

לפי דברי חז"ל: אין התייחסות בברכת הכוהנים לתחום הגשמי,אלא עיקר הדגש הוא על נושא השלום ובכך יש מסר תורני בעל חשיבות גדולה שמטרתו להעצים את נושא השלום-לפי שבו כלולות כל הברכות.

רבי שמעון בן חלפתא[סוף מסכת עוקצין] אומר רעיון דומה:

"לא מצא הקב"ה כלי מחזיק לישראל אלא השלום,שנאמר:ה' עוז לעמו ייתן,ה' יברך את עמו בשלום"[תהלים כ"ט,י"א]

רבי חנוך צבי לוין מבנדין אומר: כי אהרון היה ידוע במידת:"אוהב שלום ורודף שלום"[כפי שכתוב במסכת אבות א,י"ב] ותכונה זו עברה בהמשך גם לבניו, ומטעם זה הוטל על אהרון ובניו לברך את עם ישראל במידה נעלה זו.

לכן ה' מצווה עליהם:"כה תברכו את בני ישראל.." כלומר במידה אשר טבועה בכם- כאוהבי שלום ומתייחסים בכבוד לבריות- תברכו את כל בני ישראל.

מטעם זה ,כאשר הכוהנים עולים לבמה ,הם מברכים:"אשר קדשנו בקדושתו של אהרון,וציוונו לברך את עמו ישראל באהבה".

כאן ישנה מטרה: שכל עם ישראל יתברכו בתכונה הנפלאה של האהבה לזולת ונושא השלום.

כדי שיוכלו ליישם דרך זו הלכה למעשה-איש לרעהו.

התשובה לשאלה ב]

על כך עונים חז"ל: ברכת כוהנים נאמרת ביחיד כדי להעביר לעם ישראל את מסר האחדות.

דבר זה מוכיח את הכוח האדיר הטמון בברכתם.

את נושא האחדות ניתן למצוא בכמה מקומות במקרא:

במעמד הר סיני: כאשר נאמר בלשון יחיד:"ויחן שם ישראל נגד ההר"

[שמות י"ט,ב]אומר רש"י: כי עצם העניין שלא נאמר בלשון רבים:"ויחנו" אלא נאמר בלשון יחיד:"ויחן"-מוכיח כי בעת מתן תורה עם ישראל היו מאוחדים כאיש אחד בלב אחד.

אצל דור הפלגה: הם היו מאוחדים למרות שחטאו,כפי שנאמר:"ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים" ובהמשך נאמר:"וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם:ויאמר ה' הן עם אחד ושפה אחת לכולם.."

[בראשית י"א,א-ו]חטאם של דור הפלגה היה כה חמור כאשר הם בגדו בקב"ה באמצעות בניין המגדל:" שראשו בשמים".

הרי היה צפוי שה' ישמיד אותם,אך היות והם היו מאוחדים ביניהם.

הם לא הושמדו,אלא אלוקים בילבל את שפתם ופיזר אותם בכל הארצות.

התשובה לשאלה ג]

לפי דברי רבינו בחיי: הכוהנים זכו בעשרים וארבע מתנות כהונה ובמילה:"כה" גימטרייא= עשרים וחמש,כאן רמוז שנוספה להם עוד מתנה וזוהי: הזכות לברך את עם ישראל וזאת בנוסף ליתר המתנות שהיה בחלקם,כמו: חלקי קורבנות,תרומה ביכורים ועוד.

לפי דברי אברבנאל: הארץ הייתה מחולקת לשלושה אזורים:

אזור א- עובדי אדמה ובעלי מלאכה שונים.

אזור ב- אנשים הקרואים בשם:"עיוניים" המתרכזים בתפילות,בחוכמות ומשפטים.

אזור ג- אנשי חיל-גיבורים שתפקידם להילחם בעת מלחמה.

ברכת הכוהנים הייתה חלה על כל שלושת שכבות אלה של העם.

כנגד עובדי המלאכה נאמר:"יברכך ה' וישמרך"

-ברכה המשמרת אותם מכל פגע.

כנגד:"המעיינים" נאמר:"ייאר ה' פניו אליך ויחונך"

ולגבי אנשי החיל נאמר:"יישא ה' פניו אליך וישם לך שלום"-שלא יכשלו במלחמה.

לסיכום,לאור האמור לעיל: ניתן להסיק כי ברכת הכוהנים- היא ברכה המיועדת לכל עם ישראל אוצרת בתוכה את עוצמת מסר השלום והאחדות .

בעל הטורים אומר: כי יש להקדים שלום לכל אדם,גם אם הוא נוכרי וזאת לומדים מהמילה:"שלום"-בגימטרייא- "עשו"-כינוי למי שאינו יהודי.

רעיון זה לומדים גם במסכת ברכות[י"ז,ע"א]:"אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי,לא הקדימו אדם שלום מעולם ואפילו נוכרי בשוק"

יהי רצון והאחדות והשלום יהיו נחלת כל עם ישראל ובקרוב נחזה בפעמי הגואל.

אמן ואמן.

מקורות

על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2013-05-16.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/forums_500