ביאור:פרשת משפטים - שמירת שבת - לשם מה?

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

פרשת משפטים- שמירת השבת- לשם מה?

מאת: אהובה קליין.

פרשה זו כוללת נושאים רבים, ביניהם : מצוות שמירת השבת.

וכך המצווה מתוארת בלשון הכתוב:

"ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות למען ינוח

שורך וחמורך וינפש בן אמתך והגר"[שמות כ"ג,י"ב]

מצוות שמירת שבת מופיעה במקומות נוספים במקרא, אלא שכאן נאמרה סמוך למצוות שנת השמיטה.

מצוות חשובה זו-מופיעה בעשרת הדיברות:

"זכור את יום השבת לקדשו ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך:ויום השביעי שבת לה' אלוקיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך וביתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשערך: כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו" [שמות כ,ח-י"ב.]

כמו כן נאמר:"שמור את יום השבת לקדשו כאשר ציווך: ה' אלוקיך:ששת ימים תעבוד ועשית כל- מלאכתך:ויום השביעי שבת: לה' אלוקיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך וביתך ועבדך-ואמתך ושורך וחמורך וכל- בהמתך וגרך אשר בשערך למען ינוח עבדך ואמתך כמוך: וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך ה' אלוקיך משם ביד חזקה ובזרוע נטויה על כן ציוך ה' אלוקיך לעשות את יום השבת" [דברים ה,י"ב-ט"ז]

השאלות הן:

א] מה הטעם למצוות שמירת השבת?

ב]מדוע פעם נאמר:"זכור את יום השבת "? ופעם נאמר:"שמור את יום השבת"?

ג] מדוע התורה מזהירה על שמירת השבת דווקא בסמוך לשמירת שנת השמיטה [בפרשתנו] ?

ד] באיזה אופן נוהגים לקבל את השבת?

התשובה לשאלה א]

הטעם לשמירת השבת: 1] מפני שהקב"ה ברא את העולם במשך שישה ימים וביום השביעי הוא שבת ממלאכתו.

רש"י מעיר על כך ושואל: וכי הקב"ה - הוא כאדם בשר ודם שמתעייף וזקוק למנוחה ביום השביעי?

הרי בספר ישעיהו נאמר:"לא ייעף ולא ייגע "[ישעיהו מ,כ"ח]

אלא ,התורה רוצה ללמד אותנו כאן קל וחומר: אם הקב"ה שאינו עייף לעולם, זקוק להפסיק מלאכתו ביום השביעי, קל וחומר שאדם שבדרך כלל מתעייף מעבודתו- כפי שנאמר עליו:"אדם לעמל יולד" [איוב ה,ז] חייב על אחת כמה וכמה, להירגע ולנוח ביום השבת.

2] כדי שהיהודי יזכור : כי עבד היה במצרים וה' הוציאו ביד חזקה ובזרוע נטויה.

רש"י מסביר את הרעיון בדרך הבאה:

עם ישראל הסכים פה אחד להיות רק עבד לה' בלבד ולשמר את מצוותיו.

מסופר בפרשת בשלח כאשר הגיעו בני ישראל למרה:"שם שם לו חוק ומשפט" [שמות ט"ו, כ"ה] ה' נתן במרה כמה פרשיות תורה שיתעסקו בהם: מצוות שבת ופרה אדומה ודינים.

ובגמרא בסנהדרין נ"ו נאמר:"עשר מצוות נצטוו ישראל במרה, שבע שקיבלו עליהן בני נח והוסיפו עליהן:דינין ושבת וכיבוד אב ואם"

רש"י מפרש: כי מכאן לומדים שמצוות שמירת שבת ניתנה טרם מעמד הר סיני, כבר כאשר הגיעו בני ישראל למרה.

התשובה לשאלה ב]

כאשר נאמר:"זכור.." הכוונה שהיהודי יזכור את השבת במשך כל השבוע.[דברי רש"י]

נשאלת השאלה, כיצד יזכור זאת במשך כל ימי החול? והתשובה היא[לפי חז"ל]

שאם יראה דבר טוב, או נאה, כגון: כלי נאה, מפה,או מזון טעים,יין לקידוש...בגד יפה, יקנה זאת לשבת במהלך השבוע.

ואילו בציווי:"שמור" הכוונה לשמור את השבת ביום השביעי ולקדשה כהלכתה ולא יעשה בה מלאכה.

התשובה לשאלה ג]

על כך עונה רש"י:

התורה מזהירה על קיום מצוות שמירת שבת דווקא בסמוך לשמירת השנה השביעית- הלוא היא שנת השמיטה מהסיבה:

שמא יגיד היהודי: היות ואני נמצא בשנה השביעית וכל השנה היא שנת שמיטה ,לא אשמור שבת בראשית.

לכן התורה מזהירה:גם בשנת שבתון חייבים לשמור את השבת ביום השביעי כהלכתה.

התשובה לשאלה ד]

את השבת מקבלים בהדלקת נרות.

תפקיד נכבד זה הוטל על האישה- עקרת הבית, יחד עם המצוות הנוספות: הפרשת חלה ומצוות נידה.

מצוות הדלקת נרות שבת- ניתנה לאישה במטרה לכפר על חטאה של חוה- אם כל חי- על שלא עמדה בפיתוי כנגד דברי הנחש ואכלה מהפרי האסור ובנוסף החטיאה את בעלה באכילה.

מטרת ההדלקה היא להשרות אווירה של קדושה, רוגע ושלווה ולהאיר את הבית.

חז"ל תקנו: שאם אדם אין בידו ממון רב, כאשר עורך קניות לשבת יקדים רכישת נרות שבת.

חז"ל אומרים:שמצווה זו תפקידה להחיש את גאולת ישראל ומבטאים זאת במשפט החשוב הבא:

"אם אתם משמרים נרות של שבת אני מראה לכם נרות של ציון"

כידוע בזמן שהאישה מדליקה נרות שבת-זוהי שעת רצון,היא מכסה את עיניה ובנוסף לברכות שמברכת היא רשאית להתפלל ולבקש בקשות מהקב"ה- על שתזכה לחנך את ילדיה כתלמידי חכמים, זיווג טוב ופרנסה טובה....

ויש אומרים כי יש סגולה מיוחדת להביט גם בזמן הקידוש- על הנרות ולבקש את המשאלות.

לסיכום. השבת היא מצווה חשובה מאד ועל ידי שמירתה כהלכה יש בכוח עם ישראל, בעזרת הקב"ה להחיש את הגאולה, חז"ל אומרים: "כל השומר את השבת כאילו מקיים את כל התורה כולה וכל המחלל את השבת כאילו כפר בכל התורה כולה"

כמו כן, הם מוסיפים כי:"שקולה שבת כנגד כל המצוות"

מסופר דבר מעניין בגמרא [מסכת סנהדרין]: ישנו נהר אחד הנקרא בשם:"סימבטיון" אשר מעברו פזורים עשרת השבטים האבודים, נהר זה גואש וסוער במשך השבוע, אפילו יוצאים ממנו הבזקים של אש וגופרית,אבל בשבת הוא רגוע ומימיו שלווים לגמרי.

יהי רצון וכל עם ישראל יתאחד כאיש אחד בשמירת השבת ובכך יתרום ,בסייעתא דשמיא, בהחשת הגאולה בכלל ובפרט. אמן ואמן.

מקורות

על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-02-15.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/forums_370